טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דה פפה: נסתרות דרכיה של הפיצה

הפיצה הנפוליטנית של דה פפה היא כנראה הפיצה הכי טובה שאתם עוד לא אוכלים

תגובות

מה אתם עושים כשאתם מגיעים למסעדה ריקה? אני מודה שאלמנט קל של חשדנות משהה אותי ליד דלת הכניסה. הופעתו הראשונה רציונלית לכאורה: בדרך כלל, כשאני אוכל, אני אוהב שיש המולה אנושית סביבי. אני אוהב להביט באנשים, לדמיין את חייהם, זה חלק מחוויית האכילה. אם בכל זאת צעדי מוליכים אותי פנימה, מוטיב העדר – גורם שאיני מכבד במיוחד את נוכחותו – מתעורר. אם אף אחד לא בא לכאן, הוא מזמזם לי בראש, לבטח יש לכך סיבה. הרוב הדומם, הנוכחים־נפקדים, יודעים משהו שאתה לא יודע. בפוליטיקה תשמור על דעותיך העצמאיות, באוכל תסמוך על ההמון. המון ישב בדיינר של ג'וצה הסמוכה, באפלולית אופנתית. בדה פפה, ממש לידה, היה מואר מאוד; שרשרת נורות צבעוניות, מאלו שבאיטליה מקשטים בהן את האשוח בחג המולד, היבהבה  על החלון, אך איש לא ישב אל השולחנות. טבח לבוש מדים לבנים שוחח עם המלצרית, אורח או חבר לבש מעיל בדרך לפרידה. » דה פפה - לשעות פתיחה ולכל הפרטים» דנה מלמד מבשלת עם השף של דה פפה"אתם סוגרים?", שאלתי. "תיכנס", אמרה המלצרית. זה לא עוזר לי להחליט כשעונים לי בצורה לא ישירה. אולי היא כבר רוצה ללכת הביתה ולא נעים לה להגיד? ניסיתי להבין מה אומר מבטו של הטבח, אבל אני לא יודע לקרוא מבטים נפוליטניים. נכנסנו. ובאמת, דה פפה נראית כמו פיצרייה נפוליטנית שמוצגת בסרטים (עדיין לא הייתי בנאפולי. למות): שולחנות עץ לשניים־שלושה, מפות שעוונית, ארון ישן ובו כלי המטבח, חלון שממנו מציץ ראשו של האופה, אווירה ביתית מאוד. המלצרית, אגב, צרפתייה. שלושה סוגי סלטים בתפריט ורשימה של פיצות, כולן במחירים שנעים בסביבות 52-44 שקל. "כנראה פיצה גדולה", אמרה ע' כשהציצה במחירים, "אני בספק אם נצליח לגמור שתיים". "אחת לא תספיק לכם", פיקפקה המלצרית והראתה לנו צלחת ריקה, "זה בערך בגודל הזה". ה"גודל הזה" נראה לנו גדול למדי, אבל סמכנו עליה. הזמנו, אפוא, פיצה פוטנסקיה אחת (עגבניות, אנשובי ים תיכוני, אורגנו ומוצרלה; 49 שקל) ופיצה קפריסוזה, בהמלצת המלצרית (רוטב עגבניות, מוצרלה, פרמז'נו רג'אנו, ארטישוק ופטריות טריות). על הפיצה הזו מונחים בדרך כלל נתחי האם מעושן, אבל הטבח ניאות להסירם משהבהרנו שיש לנו עניין מסוים בכשרות (גם אם היא ליברלית למדי, כפי שהבנתם). טעים גם בלי ההמולה. פיצה של דה פפה (צילום: אורן זיו)ובכן, הפיצות מצוינות. הבצק דקיק ופריך, והן אפויות במידה בתנור לבנים. חיסלנו אותן בסערה. המולה איטלקית צוהלת אולי היתה מעצימה את החוויה האותנטית, אבל הסתדרנו מצוין גם בלעדיה. בקטנה

תפאורה: נפוליטניתסביב השולחן: אחרי 22:00 היינו רק אנחנו. סביר ששוקק יותר ביוםשירות: אישי אישי. איש זולתנו לא תבע תשומת לבשירותים: נקייםנגישות: השירותים נמצאים בקומה השנייה, יש די הרבה מדרגות עץ, וגם אין תא מרווח לנכיםחיוך: טוב לבחניה: בחניוני הסביבהשורה תחתונה: פיצה שהפציצה

דה פפה -  אבן גבירול 14. טל' 03-6424740, פתוח: כל השבוע 24:00-12:00.

*#