${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מונטנגרו: לא שוק, מסעדה

השירות נעים ומקצועי, המנות נדיבות והמחיר הולם. מונטנגרו היא מסעדה שכדאי לחזור אליה, גם אחרי שההייפ יעבור

תגובות

מונטנגרו היא מסעדה חכמה. במבט ראשון אפשר לחשוב שזו סתם עוד "מסעדת שוק" אופנתית - התפריט קצת אקלקטי, ויש בו את שילוב המרכיבים שכל ישראלי לא יכול בלעדיהם – חציל-יוגורט-טחינה. אבל מונטגרו, על אף היותה חדשה בעיר, הרבה יותר מוצלחת מרב אחיותיה החורגות. היא מסעדה שנועדה לשמח לקוחות באמת, לא באמצעות כפיים, אלא על ידי התייחסות רצינית ובוגרת אליהם. מסעדה שלקוחות יחזרו אליה – גם אחרי שיעבור ההייפ. משמה אפשר להסיק שמדובר במסעדה בלקנית - ניסוח די רחב הפועל לטובתה של המסעדה. למעשה מדובר במסעדה לבנטינית, שכוללת כל מה שיכול להיחשב או להזכיר איכשהו אוכל בולגרי-יווני-טורקי-רומני. חוץ מזה התפריט כולל גם כמה מנות שנוכחותן כנראה קיימת בשביל שיהיה משהו "לכולם". »מונטנגרו - לשעות פתיחה ומידע נוסף» לכל הביקורות של אושרת יקותיאלברב המקרים כשאני נכנסת למסעדה, אני יכולה לחוש כמעט מיידית אם מדובר במקום מוצלח ואם אני הולכת ליהנות. פעמים רבות זה קורה עוד לפני שהספקתי לעיין בתפריט. יש משהו באנרגיה של מקום, בביטחון שהוא משרה וכמובן בקבלת הפנים שלה זוכים – שאי אפשר לפספס. במונטנגרו קיבלו את פנינו בחיוך (אמיתי, לא מאולץ), מייד הורגשה נוכחותו של מנהל (חייכן ושמח גם), ואם לא היינו יודעים אחרת היינו מאמינים שהמסעדה הזו קיימת כבר הרבה זמן. ואז הגיעו התפריטים. כאמור, לא משהו שאף פעם לא ראינו, אבל תפריט שחשבו עליו היטב ולא סתם אוסף של קשקושים. גם תפריט היין הצנוע מרענן בבטחונו: הוא כולל מעט מאוד יינות ישראלים, אבל ניכר שיש בו בחירות המעידות על טעם אישי. הטעם האישי בולט גם כשזה מגיע לכלים – לצלחות, לכוסות ולמפית בד שנדמה היה שאבדה מן העולם. תשרוד את ההייפ. מונטנגרו (צילום: דניאל לילה)

מה אכלנו: לפני המנות הראשונות התחלנו במספר מזטים. אלה היו די סטנדרטים אבל טובים ונדיבים בגודלם. כרובית בשמן אנשובי וצלפים יכולה היתה להיות חדה וחצופה יותר, אבל מישהו במטבח כנראה חשש מהאנשובי, ולא בצדק. שמאלץ הרינג היה שמנמן והוגש באופן ספרטני אך חביב עם רצועות גדולות של בצל חי ותו לא. הצזיקי היה עשוי היטב אבל גם הוא היה קצת ביישן ועורר בי געגועים עמוקים לצזיקי קטיפתי ואלוהי שרק טורקים יודעים לעשות. המשכנו עם קובנייה – טרטר טלה על רסק עגניות טריות ועם סרדינים מטוגנים. הטרטר היה מינימליסטי וטעים: הבשר הנא תובל בעדינות בשמן זית, מלח ופלפל וטעמו הייחודי של הטלה בא לידי ביטוי. רסק העגניות הטריות עליו הונח, תובל במעט פפריקה ומרווה והיווה קומבינציה מוצלחת לבשר. הסרדינים, אחד ממאכלי האלים בוודאי, נפתחו, קומחו וטוגנו. קשה לטעות במנה כזו וגם כאן לא טעו. הם הוגשו עם סלסה מצ'ילי ירוק חריפה ביותר ועם לימון טרי. אני בחרתי בלימון. קטנים אבל נדיבים. מזטים של מונטנגרו (צילום: שירון כרמל)  הזמנו מנה עיקרית אחת – דג שלם אפוי בתנור. בתפריט כתוב שדג הים משתנה מדי יום, בהתאם לדגה. הפעם הוצעו לנו דניס ולברק – אף אחד מהם לא ראה ים מימיו, כלומר לא נולד וגדל בים ישראלי. החלטנו לקפוץ ראש ולראות מה הם יודעים לעשות עם דג לא אטרקטיבי במיוחד. התוצאה היתה מפתיעה. הדג נאפה בתנור עם יין לבן, שום, עשבי תיבול ואפילו מעט ציר דגים ונותר עסיסי, פשוט וטעים. בחרנו כתוספת "אורז קושרי" – אורז מצרי עם אטריות ורמסילי קצרות, עדשים, בצל מטוגן, ועליו מעיין סוכריות של עגבניות שבושלו עם כמון ושום. תענוג אמיתי – רק בשביל זה שווה לבוא לפה. כל המוסיף גורע. קובנייה (צילום: שירון כרמל)  לקינוח הזמנו עוגת סולת עם קרם יוגורט ושזיף אפוי. היוגורט והשזיף היו מוצלחים, עוגת הסולת – על אף שנראתה יפה, היתה מתוקה להחריד. אם רק היו מרסנים את המתיקות היה מדובר בקינוח מצויין. פרט לכך התפריט כולל מספר קינוחים מעניינים ויצירתיים – כמו פלאן ריבת חלב ומאפה בצק עלים עם גבינה מתוקה.שירות ואוירה: השירות היה ידידותי ונעים. עושה רושם שיש כאן יד מכוונת ובטוחה. ניכר שרוצים שהלקוח יצא מרוצה – אולי עניין טריוויאלי אבל לצערי לא מובן מאליו במסעדות רבות. אותה גישה גם יוצרת אוירה נינוחה ושמחה. לא מדובר במקום מגניב במיוחד, הקהל לא אופנתי באופן יוצא דופן, לא צעיר מאוד או מוגדר – אבל איכשהו זה עובד ואפילו המוזיקה לא מפריעה.

למי זה מתאים: למי שמאס במסעדות שבהן גורמים לך להרגיש שעושים לך טובה, ולמי שאוהב אוכל ים ומזרח תיכוני אבל רוצה לאכול על צלחת ולקבל מפית בד מבלי לשלם המון כסף.

בשורה התחתונה: מונטנגרו כאן כדי להישאר. האוכל ברובו טעים, גם אם לא יוצא דופן, האנשים בו שמחים, ובסך הכל היא מרגישה כמו מסעדה אמיתית, המנוהלת על ידי אנשים מקצועיים ולא פחות חשוב עם אהבה למקצוע. למרות שהמסעדה מתאימה מאוד לתל אביב 2011-2012 מבחינת הקונספט, יש בה משהו שיכול, בעזרת שמירה עקבית על רמה גבוהה, להופכה לבראסרי לבנטיני על-זמני. מונטנגרו - נחמני 26, תל אביב.

החשבון (לשני אנשים):כרובית – 15 שקליםצזיקי – 15 שקליםשמאלץ הרינג – 26 שקליםלחם הבית – 12 שקליםסרדינים – 52 שקליםקובנייה – 49 שקליםלברק שלם – 106 שקליםאורז קושרי – 14 שקליםעוגת סולת – 32 שקליםשתי כוסות יין ווברה ברדיף – 74 שקליםסה"כ: 395 שקלים מונטנגרו - נחמני 26,תל אביב, טלפון: 03-5663331

*#