${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רק בשר: המקום לאכול בשר אדום

מחסור חמור ב-B12 שלח את יהונתן ועמית למלא מצברים ב"רק בשר". למרות שכל הנתחים סבלו ממליחות יתר, מדובר באחת ממסעדות הבשר הטובות בעיר. ומה עם הבריאות? ירדה בגרון יחד עם וופל בלגי וכבד אווז

תגובות

יהונתן: הייתי היום בביקור אצל רופא המשפחה שלי, עמית, ויש לי חדשות. עמית: זה נשמע מדאיג – הכל בסדר? יהונתן: בינתיים כן, אבל הוא ציין שאני סובל ממחסור בוויטמין B12. אני, כמובן, האשמתי אותך. עמית: איך בדיוק אני אחראי למאזן הוויטמינים שלך? יהונתן: כי בכל שבוע אתה סוחב אותי לאיזו משימה קולינרית הזויה אחרת - טעימת אוכל טבעוני, מרדף אחרי תיירים צרפתים, חיפוש אחרי בחורות שאוכלות עמבה. ומה אנחנו אף פעם לא אוכלים?עמית: בשר.יהונתן: בדיוק. אדום, מדמם, לעיס. בשר. אז היום אני ובדיקות הדם שלי מחליטים שהולכים לארוחת קרניבורים מפוארת, שתיתן לגוף שלנו זריקת מרץ חיונית לקראת החורף.רק בשר - לשעות פתיחה ולכל הפרטים

בהתאם להכרזה הנוקבת של יהונתן ולאחר בחינה מדוקדקת של שורת המלצות ממקורבי המדור נופל הפור של המבקרים על מסעדת רק בשר בדרך שלמה. בשעת הצהריים מוצע במקום דיל קרניבורי מפתה במיוחד – 50 אחוז הנחה על כל הבשרים. הדרך ליפו מאפשרת שיחה בשרית נינוחה ובונת תיאבון.עמית: אני חייב להודות שמעולם לא ממש הבנתי את האנשים שמסוגלים לפרק חצי קילו בשר באמצע יום העבודה שלהם. יהונתן: זה לא קל, אבל מדי פעם אני חושב שיש בזה משהו נחמד. עמית: מצד שני, לאחרונה אני באופן כללי פחות מתחבר לבשר אדום בצורתו הגולמית. זה נראה לי קצת משעמם לאכול רק סטייק בתור מנה עיקרית, אלא אם כן מדובר בבשר באמת יוצא דופן.יהונתן: זה שינוי שמאפיין את תרבות האוכל באופן כללי, אני חושב. עד לפני עשור בערך מסעדה היתה נמדדת קודם כל בסטייק שלה. זה מה שאנשים היו יוצאים מהבית בשבילו. עמית: היום, כשאוכל הפך לאמנות, סטייק זה נחמד, אבל שפים רוצים ויכולים להשוויץ ביכולות ובחומרי גלם מעניינים הרבה יותר, וכל תרבות הסטייק האוס ומסעדנות הבשר הפכה בעצם לסוג של נישה ייחודית וייעודית. יהונתן: החל במקומות מיתולוגיים כמו בירנבאום ומנדלבאום או הווייט הול, דרך המיט בר ועד העצם וכלה במקומות חדשים יותר, כמו בר הבשר של אברם ארואטי, שכבר נסגר לצערי, או מקום של בשר הנהדרת בנוה צדק.

בשר, בשר ועד קצת - בשר. רק בשר (צילום: דור נבו)המתבונן מן החוץ על הכניסה לרק בשר יתקשה לנחש שמאחורי הדלת הלא גדולה מסתתר חלל יפואי רחב ידיים. מיד עם הכניסה מושיטה מארחת חביבה לכל אורח כוס ובה טעימה נדיבה מיין הבית האדום. יהונתן ועמית מתיישבים, מקבלים הסבר קצר מהמלצר לגבי דיל הצהריים (כאמור, חצי מחיר על הבשר פרט לכבד אווז ופילה בקר ישראלי), ומיד קמים שוב כדי לבחור את הבשרים שיעלו על צלחתם. השלל שנבחר, מהקל אל הכבד, בעצה אחת עם הגריל מן: צ’וריסו, מרגז, קבב, חזה אווז, שייטל, סינטה ואנטרקוט. נותרו מחוץ לחגיגה: פילה, המבורגר ושלל מוצרי עוף, כי הרי ידוע שעוף הוא סוג של סלט. עמית: אני חייב לומר שמקרר הבשר נראה נפלא. היו לי קצת דעות קדומות לא מבוססות לגבי המקום הזה, כאילו הוא שייך לעדות ה”אכול כפי יכולתך” סטייל רשת פפגאיו ודומיה. יהונתן: רחוק מאוד משם. אין ספק שזה מקום בליגה שונה. משהו בין מסעדות הבשר היוקרתיות יותר לאותן רשתות שמעדיפות כמות על איכות. עמית: ועדיין יש במקום הזה ובאופי שלו משהו שמתקשר אוטומטית לחבורות גדולות ורועשות של גברים ששותים ואוכלים. ולראיה, פרט לשולחן אחד של זוג בנות, כל הסועדים כאן לצדנו הם בנים.

עד להגעת הבשר מחליטים המבקרים לדגום את המנה היחידה בתפריט הראשונות שמסקרנת אותם – לשון עגל צרובה ברוטב צ’ימיצ’ורי, שמגיעה על צלחת מוארכת, מרופדת בעלי בייבי.עמית: זוהי קריאה מספר מי יודע כמה למסעדני ישראל - חלאס כבר לקשט צלחות בעלי בייבי כדי לתת מראה עמוס לכאורה. זה לא תורם שום דבר ורק מעצבן. יהונתן: פה זה אפילו מפריע. המנה היתה נראית הרבה יותר טוב בלי הקישוט. הלשון עצמה טובה מאוד.עמית: יש לי חולשה לנתח הזה, שלהרבה מאוד אנשים יש רתיעה ממנו בגלל המרקם המיוחד. יהונתן: בתפריט טענו שמדובר בלשון צרובה, אבל שום צריבה לא מורגשת כאן. הצ’ימיצ’ורי נחמד ומרענן, אם כי בהחלט אפשר היה להסתפק פשוט בקצת חרדל טוב.

החיים והמוות ביד הלשון. לשון בקר של רק בשר (צילום: דור נבו)חגיגת הבשרים שעמית ויהונתן אירגנו לעצמם מגיעה על מתקן צלייה קטן ומעלה עשן. לצד הבשר פלחי תפוחי אדמה אפויים ותוספת של אותו רוטב צ’ימיצ’ורי שעיטר את הלשון. המלצר ממליץ להתחיל מהנתחים הרגישים יותר לבישול יתר כדי שלא יתייבשו. עמית מבקש ומקבל מעט חרדל דיז’ון, והשניים ניגשים מיד לעבודה. עמית: נתחיל מהמחמאות - מידות הצלייה של הבשרים האדומים מדויקות למדי; הכל נע בין מדיום למדיום רייר כפי שביקשנו. מבחינת איכות - הסינטה טעימה לי. ברור שזו לא סינטה שיושנה 40 יום על העצם, מהסוג שאפשר לקבל בהרברט סמואל או בטוטו, אבל ביחס למחיר אפשר לסכם זאת במילה סבבה. יהונתן: לגמרי סבבה. בהיותי חובב שומן ידוע אני מעדיף תמיד אנטרקוט על פני הסינטה הרזה, וזה שכאן בסדר גמור. זה לא דומה למה שקיבלתי לפני שבועיים במקום של בשר בנוה צדק, אבל זה בסדר גמור.עמית: אני חושב ששנינו נסכים שהשייטל נחמד מאוד ועשיר בטעם בשרי, כמו שצריך להיות.יהונתן: בעיה אחת שמשותפת לכל הנתחים היא מליחות. לא יודע אם הגריל מן הגזים עם המלח או שזה בשר מוכשר, אבל הרושם הכללי קצת מלוח מדי. עמית: הבשרים הטחונים סובלים מהבעיה הזו גם הם. הקבב והצ’וריסו מעט מלוחים מדי ומעט יבשים מדי. המרגז, שהיום אינה מתוצרת המקום, סטנדרטית למדי, מה שבשבילנו אומר בדרך כלל שהיא לא חריפה מספיק. איך חזה האווז? יהונתן: זה נתח שהוא תמיד סוג של פינוק בעיני. במסעדת מוריס בירושלים, אולי השיפודייה הטובה בארץ, יודעים להגיע עם החזה הזה לגבהים שמימיים. כאן ביפו מכוונים קצת פחות גבוה, אבל עדיין טעים. ואולי כל ההשוואות האלה לא הוגנות - יש בתחום הבשר מקום לכל מיני דרגים וכל מיני סוגים של מקומות. עמית: ובסוג המקום הספציפי הזה, כלומר בילוי בשרי טעים ולא יקר, נראה שרק בשר יודעים מה הם עושים - מבחינת תמחור, מבחינת היצע ומבחינת העבודה הטובה למדי של אנשי הגריל.

לשטוף את העיניים בויטמין B12. רק בשר (צילום: דור נבו)בדרך כלל נוהגים יהונתן ועמית לוותר על הקינוח, אולם בתפריט הקינוחים של רק בשר מסתתרת הצעה מסקרנת/הזויה/מפתה – הכל בעיני המתבונן. המדובר בוופל כבד אווז, שמכיל סורבה קוקוס ורוטב פירות יער. יהונתן מביט בעמית, עמית מביט ביהונתן. השליחות העיתונאית והסקרנות מכריעות, וכעבור כמה דקות מגיע הקינוח לשולחן.עמית: אני יודע שהרבה פעמים בשיפודיות אומרים שכבד אווז הוא הקינוח המושלם, אבל אני לא בטוח שלזה התכוון המשורר. יהונתן: שמע, אם שמים את הגלידה בצד כמו שביקשנו, זה די טעים. הוופל טרי ולא מתוק מדי, פירות היער מוסיפים חמיצות נעימה, וכבד האווז עבר צלייה קצרה מאוד ששמרה עליו עסיסי ורך. עמית: צלייה אפילו קצת קצרה מדי, אם תשאל אותי. אבל בסך הכל בהחלט מנה ראויה - שילוב קלאסי של פירות יער, כבד אווז ובצק. אני פשוט לא בטוח שהייתי קורא לה קינוח. יהונתן: יותר בגדר מנה ראשונה, אם תשאל אותי. ועדיין, דרך נחמדה לסיים ארוחה כזו. עמית: גם החשבון הזה הוא דרך נחמדה לסיים ארוחה כזו. 210 שקל בסך הכל. מגוחך. המנה הראשונה של הלשון, רק שתבין, עלתה 16 שקל, ואם היינו מוותרים על הקינוח הכי יקר בתפריט היינו משלמים - שנינו יחד, כן? - 170 שקל. יהונתן: בדיחה. והיתה פה כמות אוכל שהיתה יכולה לפרנס בקלות שלושה אנשים. שווה הסיפור הזה של 50 אחוז, אין מה להגיד. בהרבה מאוד מקומות פשוטים לכאורה - בין שזה מפגש הסטייק או מפגש גשר הירקון - היינו משלמים הרבה יותר.

הרבה יותר שווה מסתם וופל בלגי. וופל כבד אווז (צילום: דור נבו)

עמית: עכשיו אני מבין איך המקום הזה הפך ליעד המועדף על חבורות צעירות ורעבות של קרניבורים ושתיינים. 20 שקל ליין הבית ללא הגבלה, גם בערב, והרבה בשר סביר במחירים ראויים ביותר.יהונתן: זה לא סטייק האוס עילי, אבל זה בהחלט מקום טוב למלא בו אחר הוראות הרופא שדורש תוספת בשר אדום לתפריט, ובמחיר שאין שני לנו. כל הכבוד עמית, כדוריות הדם שלי עוד יודו לך. עמית: חכה, חכה, הבשר אולי תרם לך ל־B12, אבל לך תדע מה עשה לך כבד האווז לכולסטרול.רק בשר - דרך סלמה 19,תל אביב, טלפון: 03-6813590.

*#