${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אוליברי: יושבים בתל אביב, מרגישים איטליה

אוליברי מעניקה חוויה איטלקית אותנטית ונעימה במיוחד, שנותנת לרחוב אבן גבירול תחושה של פלרמו

תגובות

אוגוסט הסתיים, וספטמבר המתקדם אלינו בעוצמה מבעית אותי. אמנם יהיו חגים, אבל אין מנוס - בקרוב מאוד אסחף לעבודה היומיומית השוטפת. תוך שזיעה חמה זוחלת על גבי אני בודק את מאזן החופש הגדול - מה עשיתי בו, מה הספקתי. עצם השאלה האוטומטית הזו מלמדת שכדי להיות במנטליות של חופש יש צורך בהרבה יותר מסך ימים פנויים ממחויבות. אני עוד לא שם, כנראה. מה עשיתי? לא הרבה, אבל החוויה המרכזית של החופש הזה מרגשת אותי מאוד - זכיתי לפגוש את נטליה גינצבורג.אוליברי - לשעות פעילות ולכל הפרטים» מסעדת אודליה: כמו אצל אמא» בכור את שושי: אהבה בתפריט» שמוליק כהן: פולניה בהרצלאיך עברו עלי חיי הבוגרים עד כה בלי שהתוודעתי אל הסופרת האיטלקייה הנפלאה הזו, שהלכה לעולמה ב־1991? איזו אהבת אדם, איזה קשב נדיר לניואנסים של הדיבור האנושי, איזו יכולת חדה לגעת בעומק של החיים דרך תיאור היומיום הבנאלי לכאורה. נ' השאילה לי ספר ובו שלוש נובלות שלה, ואושר גדול מהול בכאב הציף אותי כשקראתי לראשונה את "קולות הערב". ר' השאילה לי את "מיקלה שלי", ועכשיו אני מסיים את "העיר והבית", שהשאילה לי מ'. הו נטליה, למדי אותנו לראות ולכתוב כמוך! כפי שאת "וזרח השמש" של המינגווי קראתי מעורפל, תוך שתייה מתמדת של יין זול, את גינצבורג אני קורא עם טעם של פרושוטו בפה. לקחתי את מ' היקרה לארוחה סיציליאנית לכבוד נטליה (היא נולדה בפאלרמו). אוליברי, ברחוב אבן גבירול, נראתה כמקום הראוי ביותר לכך במרחב הלבנטיני שלנו.זוהי מסעדה שכונתית, שבה יושבים תחת המזגן הקריר בפנים או תחת העמודים של הבניין על המדרכה. המקום פופולרי, חלק מהשולחנות כבר היו שמורים לבאים אחרינו. ראשית הרמנו כוס פרוני, בירה איטלקית (היחידה שמוגשת במקום, 24 שקל לבקבוק), לכבודם של המתרגמים מירון רפופורט ואלון אלטרס. אני מודה לכם על הקיץ הזה (הבירה בלונדינית ונחמדה, לא יותר).והתחושה - איטליה. אוליברי (צילום: אורן זיו)התפריט מציע לראשונות פולנטה פטריות, ריזוטו ארטישוק, קרפצ'ו בקר ועוד. בחרנו בסלט רחוב סיצילאני - רוקט, בזיליקום, עגבניות שרי, נתחי זוקיני ולבבות ארטישוק עם חומץ בלסמי מצומצם (28 שקל למנה קטנה). מרענן וטרי.שמענו טובות על הפיצה שמכינים במקום, אבל בספרים של נטליה כולם מבשלים בבית, ופיצה אוכלים רק כשלא רוצים להיות בו. לכן בחנו את מגוון הפסטות. מ' הזמינה פפרדלה פטריות שמפיניון, פורצ'יני ופורטובלו עם נגיעה של כמהין ופרמזן (59 שקל), ואילו אני בחרתי בלזנייטה זוקיני - פסטו בזיליקום, זוקיני, ריקוטה וצנוברים קלויים (52 שקל). שלי, הסכמנו שנינו, היתה טובה יותר. זאת של מ' בושלה קצת יותר מדי והמרכיבים נדבקו זה לזה, אבל שלי היתה מושלמת. יש גם מנות בשריות, יקרות יותר, אבל די היה לנו באלה שדגמנו. מזמן לא נראה לנו רחוב אבן גבירול חביב ומלא חיים כל כך. אולי השירות במקום תרם לכך (מסביר פנים, יעיל, לא מנג'ס), ואולי היתה זאת בכל זאת השראתה של נטליה. שמחתי לראות שם גם את חברנו א', שהסב עם אשתו ועם חברים שאינם מוכרים לי. גם הם נראו שמחים בחלקם, אבל נראה לי שאני מתחיל שוב להישאב אל דרך בניית הסיפור של נטליה. לכן אעצור כאן.

בקטנה תפאורה: דלפק בר מסוגנן, קרוב לטבון שבו אופים את הפיצות; שולחנות על המדרכה; נעים, נקי, משפחתיסביב השולחן: שכונה. אולי יש בה משהו סיציליאנישירות: טוב לבחיוך: לבבישירותים: נקייםנגישות: נוחה, אם כי דלת הכניסה לשירותים צרהחניה: לא (אני כמעט תמיד מוצא)שורה תחתונה: חגיגת קיץאוליברי -  אבן גבירול 137, תל אביב.פתוח: כל השבוע 24:30-12:00.

*#