טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסעדת קורדליה: לא כל הנוצץ זהב

הפומפוזיות של מסעדת הדגל של השף ניר צוק לא מצדיקה את המחירים הגבוהים

תגובות

בזמן האחרון נחשפתי לכמה וכמה ביקורות אלימות מאוד בתחום האוכל. קשה לי להבין את רמות התוקפנות הגבוהות כשמדובר בניוקי, בקבב או בשרימפס שאינם עשויים לטעמו של מישהו. במקרה הגרוע ביותר, אני מזכיר לעצמי שמישהו טרח במטבח להכין לי אוכל, ואין לי ספק שהוא התכוון שזה ייצא לו הכי טעים שאפשר. מעולם לא חשבתי להאשים שף כזה או אחר כאילו בזדון שם לעצמו למטרה להרוס לי את החיים או את התרבות הקולינרית כולה. מבחינתי שף הוא ישות מפנקת בבסיסה, שמבקשת לרצות ורוצה שיהיה לי טוב. לכעוס על שף זה כמו לכעוס על אמא שפישלה שבת אחת עם הפפריקש הצמחוני שהכינה לי. לא נעים לי בשבילה, שלא הצליח לה, כי אני יודע כמה חשוב לה שאיהנה. במידה רבה בא לי ללכת לשף שפישל, לחבק אותו ולהגיד לו שלא נורא, קורה.קורדליה - לשעות פעילות ולכל הפרטים» יאסו תל אביב: בכפיים של אביב משה» אדורה: אוכל טעים במשקל כבד» אקיקו: שגרירות יפן ברמת אביבקחו את ניר צוק למשל. האדם הנחמד הזה, שאני מעריך מאוד את יכולותיו השיווקיות כמו גם הקולינריות בדרך כלל, ניגש אלינו לשולחן, נרגש לספר שצד במו ידיו כריש בעומק הים, והוא עכשיו בתפריט המיוחדים. הוא התלהב כמו ילד שאפה את לחמניית השבת הראשונה שלו בגן. לא רצינו להזמין את הכריש. אני נגד ציד כרישים, חיה נרדפת ונכחדת, לצורכי תעשיית אמונות טפלות ומטומטמות, וגם חברי דויד ונמרוד התקשו לעבור את המחסום הפסיכולוגי. במשך שנים פחדתי פחד לא רציונלי מכרישים, ולמרות שהחרדה הזו התמתנה, הייתי מוותר על המפגש עם כריש, גם אם זה רק בסמטה החשוכה של קורדליה. כל זה לא מוריד מההרואיות המסוקסת של צוק, שגרר יצור השוקל 150 קילוגרם לנמל יפו, ולבי נכמר על המת בוודאי, אבל גם על החי, כי לא הבאנו את עצמנו להיות פרטנרים לשלל הציד המרשים שלו.הכל בגדול, מידי. קורדליה (צילום: דניאל צ'צ'יק)בדיעבד, אולי היינו צריכים להקשיב לו ולהזמין את הכריש, כי רוב האוכל היה בינוני ומטה, וזה ביחס הפוך למחירים, ולפאר ולהדר הפומפוזיים שמקרינה המסעדה היפואית הוותיקה. הפומפוזיות, שבאה לידי ביטוי גם בשירות, היתה מחליקה מאיתנו הלאה אם לא היתה מתנגשת במערכת מיזוג כושלת ובתצוגה קולינרית שלכל הפחות לא עומדת בציפיות הגבוהות שהיו לנו מצוק.טורטליני כמהין בבצק חלמונים (59 שקל) היו "חמודים, טריים וטעימים, אבל קשה להגיד שהבחנו בכמהין", אומרים דויד ונמרוד. זו מנה יחסית גדולה למנה ראשונה, והיא היתה טעימה, אך לא השאירה שום חותם ולא ייצרה עניין כלשהו בשולחן. לעומתה, סלט ג'ינג'י (40 שקל) דווקא השאיר רושם, אבל לא לטובה. החסה הקצוצה הרגישה עייפה ולא פריכה, התוספות המיוחדות - משמשים ובוטנים - עמדו בערימת הירק ושאלו למה, הרוטב היה סתמי ולא מורגש. באמת סלט עצוב. קראתי שלא מקבלים יותר תרומות זרע מג'ינג'ים כי אין לזה ביקוש - עכשיו אני מבין למה. פטה כבדים עטוף בשומשום שחור (49 שקל) זו מנה שקיבלנו במתנה. אני לא אוכל אווזים, אבל הבנים שאיתי כן. "הפטה היה בסדר, הטוסטונים נחמדים, ורק ריבת הבצל היתה 'גושית' מדי, והיה קשה להפריד אותה", הם אומרים, "בסך הכל מנה טעימה, אבל לא כזו שנחזור בשבילה. אכלנו כבר פטה כבדים טעים יותר".ללא ביקוש. סלט ג'ינג'י (צילום: רותם מימון)פילה פרה בניחוחות של אדמה ואגוזים (158 שקל!) "היה בסדר, אם כי מעט יבש וחסר ייחוד", אומר נמרוד. "הוא הוגש על מצע של חיטה ואגוזים, שהיה יבש עוד יותר מהפילה. מחיר כזה למנה כזו זה מעצבן". סלמון באלף תבלינים (110 שקל) היא הגזמה פראית. השם מפוצץ, הביס הראשון מעניין, אבל ככל שמתקדמים גובר הטפל על העיקר. "זו מנה נדיבה של סלמון שקורמל ברוטב המזכיר טעמים אסייתיים", אומר דויד, "הסלמון טופל כראוי והיה עסיסי, אך הרוטב לא ממש הרים את המנה, שהלכה ואיבדה גובה מביס לביס". סיימנו אותה עם תחושה של עוד מנת סלמון סבירה ולא מיוחדת. הסלמון הוגש עם פירה תפוחי אדמה שלדעתנו היתה בו גם כרובית, שהיה רק נחמד. פילה לוקוס (168 שקל!) היה צמיגי, לא טעים, באמת איום ונורא. הבנים שטעמו ממני רצו להרוג אותי שהכרחתי אותם, ואני נאלצתי לפרק את הדג בצלחת כך שצוק לא יראה שלא יכולתי לאכול אותו. עד כדי כך לא היה לי נעים ממנו שלא הצליח לו. המנה הכי טובה של הערב היתה הקינוח, מין חנוכיית סורבטים (42 שקל) בטעמים שונים, באמת נחמדים, מרעננים וטעימים ברובם, אבל יכולנו לעצור בווניליה או באייסברג בדרך. באמת קיווינו ליהנות ולפרגן, ובאמת התאכזבנו. המסעדה מתומחרת כל כך יקר, והיה לא מיוחד ולא טעים וגם חם ולח. הלוואי וזה היה אחרת. השארנו, ביחד עם שני בקבוקי מינרליים וקפה, 637 שקל.

קורדליה - יפת 30, יפו. פתוח: כל השבוע 9:00 עד לקוח אחרון

*#