${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שמוליק כהן: פולניה בהרצל

יחסית למסעדה יהודית היא לא זולה, אבל מציעה מנות מזרח אירופיות שעגנון היה מתמוגג מהן

תגובות

מה זה אוכל יהודי? חמין, קישקע, גפילטע פיש, דג מלוח. איכשהו, לכולנו חרות בתודעה שאוכל יהודי זה משהו שמוצאו בפולניה, למרות שאוכל יהודי הוא גם החמין הטריפוליטאי, החריימה המרוקאי והקוסקוס. אפשר לומר שיש מכנה משותף לכל סוגי האוכל היהודי שנולדו בתפוצות הגולה: א. הוא לא לגמרי מקורי, רק מבוסס על חומרי גלם כשרים; ב. הוא אוכל זול ביסודו. פרט לגבירים, שברווזים מפוטמים היו עולים על שולחנם (כדאי לקרוא את תיאוריו של עגנון בסיפוריו. כשהיה נכנס לזה, נראה שהתקשה להפסיק), רוב היהודים היו עניים. לכן היו טורחות אמהות במטבח מיום חמישי בלילה לקראת סעודת השבת. הרבה יותר זמן נדרש כדי להכין סעודת מלכים בהיעדר חומרי גלם מעולים. שמוליק כהן - לשעות פעילות ולכל הפרטים» קינג ג'ורג': ממלכה של אוכל נגיש» ד"ר מפרום: בדיוק מה שהרופא רשם» פסטה בסטה: איטלקיה ירושלמית בתל אביב האוכל במסעדה היהודית שמוליק כהן אינו זול משום שחומרי הגלם שלו באמת משובחים, ובכל זאת, דור שלישי של בשלנים עומד שם מאחורי הסירים. ככה שלקראת צום תשעה באב, זכר לחורבן, שחל ביום ראשון, הלכנו ללקט חוויות שאליהן נתגעגע. מנהג יהודים הוא שמראש חודש אב ועד הצום לא טועמים בשר, אולם בראש חודש מותר, שהרי הוא יום טוב. המקום - פולניה. מפות על השולחנות, עומס תמונות על הקירות, צפיפות־שומרת־מרחק בתחילה, אבל עד מהרה הופך המקום לפרלמנט בזעיר אנפין. פרט לי ולנ', יהודייה שומרת גפילטע, היו שם גם שני זוגות מבוגרים, וארבעה חרדים מבני ברק, מאלה שהפרוטה בכיסם(אחרת היו מסתפקים בחמין המפורסם שליד ישיבת פוניבז', שפתוח כל חמישי בלילה). שוט של וודקה עם לימון תוצרת הבית לסיפתח ומגוון מנות ראשונות שכוללות קציצת דג, דג מלוח, איקרה וכו'. המחירים די גבוהים, כך שהחלטנו ללכת על התפריט המלא (145 שקל ליחיד), שמחסל את סדר ההתלבטויות הכבדות מראש. אפשר לשמוע את עגנון מצקצק בהנאה. שמוליק כהן (צילום: אורן זיו)הגפילטע פיש היה קציצה לא מעוצבת, גדולה ונדיבה. איש לא ניסה להסתיר את העובדה כי בשרו, עורו ועצמותיו של הדג נטחנו יחדיו, ואלו יצרו מרקם מעולה - מחוספס אבל נימוח. אני מצדי גמלתי לנ' בבחירה של קרפלך ממולאים בשר. ברכות לרפתן שגידל את הפרות שמהן נטחן הבשר שנועד למילוי, שלא לדבר על הטבח שעטף אותן במעטה בצק נימוח במיוחד. לעיקריות הזמנו שניצל וינאי מבשר עגל ומנה של צלי בקר. צריך פה את עגנון כדי שיתאר כיצד התמוגגנו. נ', שניצלה את ההזדמנות לחזור בסערה למקורות, הזמינה תוספת של כוסמת (אני אפילו לא יודע איך מתקרבים לזה) ודיווחה על הנאה צרופה. צלי הבשר בתוספת חמין ריפד את הבטן בנעימות והעלה געגועים לשמיכת פוך, על אף החום הלח ששרר בחוץ. בין לבין התפתחה שיחה בינינו ובין מיודעינו החרדים. מתברר שהללו עובדים יפה למחייתם (אחרת לא היו יכולים לאכול פה), שירתו בצבא וסבורים שיש הגזמה יתרה בהצהרה שהחרדים ממיתים את עצמם באוהלה של תורה. מצד שני, הם לימדו אותנו משהו על תרבות הגמ"חים הענפה של בני ברק. כמהמהרעיונות הללו אפשר בנקל לאמץ גם ברוטשילד. לא יכולנו לסיים ארוחה יהודית־פולנית בלי קומפוט. הלאה הטירמיסו והסופלה, תנו לנו שזיפים וצימוקים. זה מקום לא זול, הבה נודה, אבל מפעם לפעם אנחנו מוכנים להשקיע כדי לזכור את חורבן הבית. בקטנה תפאורה: כמו בסלון של הדודה מפולניה. נ' אומרת שאם לא היינו שם, היו מצפים את השולחנות בניילונים. וילונות מהתקרה עד הרצפה מסתירים את הנוף העגום שבחוץ סביב השולחן: שומרי מסורת גסטרונומיתשירות: מעולהשירותים: בונבוניירהנגישות: נוחהחניה: בערב, בשפעשורה תחתונה: צום קל ונעיםשמוליק כהן - הרצל 146, תל אביב.פתוח: א' 16:00-12:00, ב'-ה' 22:30-12:00, ו' 16:00-11:00.

*#