קפה 48: לארוחה טובה דרושה תשוקה - מסעדות - הארץ

קפה 48: לארוחה טובה דרושה תשוקה

בקפה 48 החדש שמחליף את מסעדת בטי פורד, יש תפריט מעז עם מנות מעניינות ממטבחים עולמיים, מטבח לקהל ואווירה רגועה. חבל שעל הכל שורה נימנום קל, שלא באמת מספק חווית בילוי מרגשת

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

עם הכניסה לקפה 48 ביסטרו חדש ונעים שנפתח ברחוב נחלת בנימין 48 בתל אביב היכן שפעלה מסעדת בטי פורד, עולה תחושה של משהו מוכר אך חדש. העיצוב לא השתנה בהרבה ובמרכז המקום נותר הבר העגלגל הגדול. ועדיין, נדמה שיסודות פשוטים, אווריריים ורגועים יותר, נכנסו לחלל. אולי זה הודות למטבח שחשוף ליושבים על הבר. אלה יכולים לראות את השף יונתן בורוביץ' מבשל מול עינהם. חלוקת התפריטים מלווה בהסבר: כל המנות קטנות, אבל לא קטנות מאוד, משהו בין מנה ראשונה לעיקרית. כפי שמקובל בימים אלה. המנות גם לא תצאנה בסדר מסויים, אלא כשהן מוכנות. החלוקה לקטגוריות בתפריט גם מנסה להיות מקורית, או לפחות עם קריצה, אבל מרגישה מאולצת בחלק מהמקרים. כך למשל בקבוצת מנות תחת השם "עגבניות" מופיעים לזניה, ספגטי בולונז וקציצות, אבל אף מנה עם עגבניות טריות, או מנה שעגבניות ממש עומדות במרכזה. התפריט אינו בעל אוריינטציה ממוקדת, אלא כולל מנות אסיאתיות, לצד איטלקיות, מקומיות וצרפתיות קלאסיות. תפריטים אקלקטיים כאלה יכולים להיות בעיתיים, או לפחות מאוד מאתגרים, הן לסועד והן למטבח. ראשית, לא תמיד קל לבלוטות הטעם לקלוט ולשמוח עם כל כך הרבה טעמים מגוונים. זה מצריך יד מדויקת ורגישה במטבח, שיודעת בדיוק מתי להעז ומתי לנהוג באיפוק. תפריט כזה גם מצריך ידע ומעורבות של נותני השירות, שאמורים להדריך את הסועדים בארוחה ולכוון אותם. גם אם המדיניות היא שהמנות יוצאות ללא סדר. זה נכון שמאסנו קצת במסעדות עם קונספט מובחן, ויש משהו מרענן במסעדה שפשוט רוצה להגיש אוכל טעים, בלי כותרות. אבל למרות זאת נראה שמרבית האנשים עדיין אוהבים להרגיש שיש חוט מקשר בחוויה הכוללת של הארוחה. איזושהי הרמוניה פנימית שמשרה תחושה שאתה בידיים טובות. בקפה 48 התפריט המגוון מתפספס במידתמה, כי היד במטבח לא מדוייקת מספיק והחוט המקשר בין כל חלקי החוויה, הוא רופף משהו. 

מנת שעועית פריכה עם ויניגרט. קפה 48 (צילום: יח"צ)מה אכלנו: ראשונה הגיעה מנת שעועית ירוקה מסוגים שונים, קרה ופריכה עם רוטב ויניגרט חרדלי. מנה פשוטה ומצויינת. חבל רק שהשעועית היתה קרה מדי ולא הוגשה בטמפרטורת החדר. המשכנו עם סלט אוקטופוס קר, עם תפוחי אדמה ורוטב הדרים וזעפרן. עוד מנה טובה. האוקטופוס, חיה מאתגרת מאוד להכנה, לא היה צמיגי אבל בושל מעט יותר מדי. השילוב עם חתיכות תפוחי האדמה ועם הרוטב היה מרענן ונחמד, רק חבל שהחמיצות היתה חדה ודומיננטית מדי. סנדוויץ' שפונדרה בלחמניית קייטנה היווה הומאז' נחמד לטרנד מקומי. השילוב של הבשר העסיסי עם קטשופ ביתי, מלפפון חמוץ ובצל, נתן תחושה ביתית מבורכת. בצד הוגשו פלפלים מוחמצים מעולים. שוב, הדבר היחיד שפגם בהנאה הם הפרטים הקטנים. לחמניית המכולת לא נאפית במקום, דבר שאפשר להבין. אך היות והיא כנראה לא ניחנה בטריות הרכה של הבוקר, היא נקלתה קצת יותר מדי. הפריכות של הלחמניה לא היתה רעה, אבל הפוטנציאל הנוסטלגי הוחמץ.הומאז' נחמד לטרנד מקומי, סנדוויץ' שפונדרה בלחמנית מכולת. קפה 48 (צילום: יח"צ)הזמנו גם מנת מיט בולס, מקטגוריית ה"עגבניות" התמוהה. הקציצות הרכות היו טובות, אם כי מלוחות מדי, והרוטב שופע השורשים היה כמעט מוצלח מאוד, אלמלא גם הוא היה מלוח מדי. מעל הקציצות גוררה גבינת פקורינו ופוזרו עלי ראשד טריים חתוכים. זו מנה שכל כוונותיה טובות והיא יכולה להיות אפילו מצויינת, רק שהיא נעדרה עידון,  בטעם ובצורת ההגשה. אם הייתי אוכלת את המנה במסעדת פועלים לצד אורז או פירה אולי הייתי מרוצה, אבל כשהיא מוגשת לצד סלט אוקטופוס והתפריט כולל גם סשימי אנטיאס, צריך לעשות איתה קצת יותר. גם אם היותר במקרה זה, הוא פחות. בשלב הזה כבר היינו שבעים. המנות כאן לא קטנות, על אף תמחורם הזהיר וההוגן. באופן תיאורטי לפחות, אפשר להסתפק בשתי מנות לאדם. רצינו עוד מנה מרעננת לפני הקינוח והחלטנו ללכת על הבנאלי (אם כי תמיד קלאסי) - סלט חסות. תערובות של חסות שונות מוגשת כאן עם עלי טרגון, צנוניות ועגבניות שרי קלופות ועם רוטב ויניגרט קל על בסיס שמן אגוזים. הייתי שמחה לחסה פריכה יותר ועם קצת פחות חול, אבל הסלט עשה את העבודה.הכוונות טובות והפוטנציאל קיים. קפה 48 (צילום: יח"צ)הברמן המליץ על פנקוטה קורנפלקס עם פוטנציאל משעשע, שהם עושים במקום. בדיעבד, יכול להיות שהיינו צריכים לקבל את המלצתו. לא שטארט השוקולד וטופי היה רע, אפילו נהנתי מהשילוב המתוק-מלוח, אבל זה הרגיש קצת כמו קינוח נטול מעוף שמוגש באופן זהה כמעט, במסעדות רבות. כוכב הערב: שעועית ירוקה פריכה עם רוטב ויניגרט חרדלי.שירות ואוירה: הברמן ששירת אותנו היה קשוב וחביב. עם זאת יש משהו מנומנם ונטול כריזמה באוירה ובשירות. מאחר ומדובר במסעדה חדשה שתלויה כרגע בכל לקוח, התחשק לי לצעוק להם שייצאו קצת מהאדישות וירגישו שזה הבית שלהם וכל לקוח מתארח אצלהם בסלון. למי זה מתאים: למי שרוצה לאכול אוכל פשוט וטוב במחיר הוגן וסביר, אבל לא בהכרח מחפש בילוי מרגש. תפריט היין: סובל מאילוצים של חלוקה לקטגוריות לא מוצלחות במיוחד. רוב היינות ישראלים ויש גם מעט ממדינות אחרות. היה נחמד אם היו יותר אופציות בכוסות או אולי בקראף. כך לא צריך להתמסר ליין אחד לאורך כל הארוחה שופעת הטעמים.בשורה התחתונה: יש משהו ראשוני ותמים במקום. הכוונות טובות והפוטנציאל קיים. מרבית המנות שטעמנו היו טובות, אך בכל זאת חסרים גיבוש, תעוזה ותשוקה. משהו שבאמת יעיף אותנו לשמיים.החשבון:

קפה 48 נחלת בנימין 48 תל אביב

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ