טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסעדת פושקין: טעים ויקר באווירה דיקטטורית

הארוחה בפושקין היתה טובה ויקרה, אך היינו נהנים ממנה יותר אלמלא אווירת הדיקטטורה המלחיצה

תגובות

רחוב מונטיפיורי היה נטוש מלבד שלוש דמויות דקיקות ועליזות, שחמקו מן הלילה למסעדת פושקין. הריהוט הכבד בצבעי שחור, אפור וחום מוזהב, כלי הזכוכית המהודרים ודוכן של מעצב התכשיטים היוקרתי יאנוש, טענו בתוקף שהגענו למסעדה בדיוטי פרי של בלארוס, הדיקטטורה האחרונה באירופה. בחלל המהודר כסלונו של צאר נובוריש ישבו סועדים ספורים, לדעתי כולם תיירים, אולי סוכני חרש של לוקשנקו. אני נלחץ במקומות חמורי סבר, שמזכירים לי כמה אני מקיבוץ. אבל חברי הנכבדים, שקיבלו לאחרונה אזרחות ורשאית, היו אמיצים ושאלו את המלצר הנכבד למה קוראים למסעדה צרפתית נכבדה בשם פושקין. "לפני שאענה, אספר לכם מי היה פושקין", אמר המלצר בפומפוזיות. "ובכן, אלכסנדר פושקין היה קומפוזיטור רוסי נכבד שיצירותיו שינו את עולם המוזיקה", ליהג, בעודנו מנסים לא לצחוק מהחשיבות העצמית שבה עיוות את תרומתו של אחד מגדולי המשוררים המודרניים לתרבות העולמית. אקדים ואומר שהאוכל המרשים בדרך כלל של השף החבר הנכבד גלעד פלד היה מענג הרבה יותר אם לא היה סביבו את הטררם של "המסעדה הצרפתית הראשונה במינסק". אחי, אפשר להירגע. או במילה אחת, תנוחי. השנה 2011, אנחנו בתל אביב, מסעדות שף צרפתיות נפתחו ונסגרו בהמוניהן, והמלצרים הנכבדים יכולים לחסוך מהחברים הנכבדים מסביב לשולחן:1. תיאורי מנות מפורטים ברמת סמינריון בקורדון בלו; 2. הבטחות לפני כל מנה, שאנחנו הולכים ליהנות כמו שמעולם לא; 3. הטרדות חוזרות ונשנות בשאלה "המנה טעימה לחכך?" כן, מאוד טעימה לחכי, אבל נשמח לקצת שקט; 4. מילה לשף - דיקטטור זו תכונה הכרחית למקצוע, אבל רחמים על המלצרים שנדרשים להלל אותך ואת המנות באקסטזה משיחית. במהלך הערב נעלם המלצר המומחה לפושקין, והיינו משוכנעים שנשלח למרתפי הקג"ב. המלצרית המפוחדת שהחליפה אותו אמרה שהוא "היה צריך לצאת מוקדם". מאיפה? מהעולם הזה? לא העזנו לשאול; 5. עם כל הכבוד, זו מסעדה צרפתית בתל אביב שנקראת על שמו של משורר רוסי, שהמלצר בטוח שהיה קומפוזיטור. אפשר קצת להרגיע, כי התוצאה היא אווירה מלחיצה. למעט בעלי, שמעריך שלטון מלוכני, חברי הנכבדים ואני מעולם לא ישבנו כה מפוחדים במסעדה. מאוחר יותר בלילה התעוררתי בזעקות "הוולוטה לטעמי, לטעמי".אווירה קצת מאיימת. מסעדת פושקין (צילום: יח"צ)ובכן, החברים הנכבדים קיבלו לפתיחה מנה "משעשעת חך ומחממת בטן", ספלים קטנים של ולוטה (רוטב צרפתי) ארטישוק ירושלמי, שבקרקעיתם ביצת שליו, גרגר פול ואפונה ירוקה. המנה היתה נעימה לחכנו, והיתה מצליחה לשעשע אלמלא האווירה המאיימת. שניים מהחברים הנכבדים רצו ארוחת טעימות (199 שקל לסועד), ואני ביקשתי להזמין מהתפריט, אלא שבתפריט רשומה אזהרה שניתן לקחת ארוחת טעימות רק אם כל הסועדים בשולחן מיישרים קו. המלצר הסביר לנו ש"הסטראקצ'ר" של קונספט הטעימות הוא כזה שמחייב את מי שלא בוחר בטעימות, להזמין מינימום מנה ראשונה ועיקרית. הסכמנו לתנאים. ממילא לא תיכננו לשבוע שלושה אנשים בוגרים מהטעימות - שש מנות בקוטר ממוצע של שבעה סנטימטרים וחצי.מנת הטעימות הראשונה היתה אויסטר על קרח, מנה קלאסית בטעם ימי מלוח, מצוינת לחכנו. אחריה הגיע סביצ'ה דג ים עם משיחות או מריחות מנגו, מאוד לחכנו - טרי, חי, מלא טעמים נהדרים. "יותר מדי טעמים", החמיץ אחד החברים הנכבדים, שחשב שזו הבעיה של רוב המנות בפושקין, הסובלות ממאמץ יתר. אותו חבר, גם חש לאורך הארוחה נגיעות שאינן לחיכו, של השיטה המולקולרית. אני הזמנתי סלט שרימפס שמנמנים נימוחים עם אבוקדו ומנגו בסירות אנדיב. מנה של מלכים, מענגת לחכי.

טרטר עגל עם אנשובי צלף וחלמון שליו, היה נא מדי לחיכם של הנכבדים, שחשו כאילו העגל עדיין חי במטבח, מחכה שמישהו יזמין מדליונים ויגאל אותו מייסוריו. מדליון עגל על ריזוטו יצר קונפליקט בחך. הבשר היה טעים ביותר, אבל הריזוטו הזכיר לחבר ההורה מרקם דייסתי מדי של סימילאק. אני קיבלתי הבטחה צנועה ל"מנה הצמחונית הכי טובה בארץ ביי פאר": פריקסה אפונה עם תרמילי אפונה ואספרגוס, "מריחות פירה בשלושה צבעים"; פירה שורשים לבנים, דלעת, ועוד שורשים, פלפלון ביס ממולא ברטטוי ירקות ו"גזר מהגינה שלנו", כל זה על לוח צִפחה. הנשיאה של הצמחוניוּת היתה עשירה במרקמים וטעמים, הפריקסה היה מהמם לחכי, אבל היה בה גם משהו בלתי מספק כמנה עיקרית. מסוג המנות הצמחוניות המוגשות במלונות טובים באירופה, שם לא מבינים באמת לעומק הנפש הצמחונית. לשמחתי, בעלי שהגיע באיחור בחליפה שהתאימה לתפאורה, הזמין ריזוטו פטריות בר ואספרגוס, שהיה טעים מאוד לחכנו, אם כי מצומצם מדי. מהקינוחים אתעכב על "הסנדוויץ' של אלביס", שילוב של פרפה בוטנים, ביס פרנץ' טוסט עם בננה, דובדבני אמרנה וגלידת קרמל מלוח. המנה, שהיתה סופר טעימה ומקורית לחכנו, עוטרה ב"סטראקצ'ר" מוזהב (של יאנוש?), מעין כתר אכיל אך תיאטרלי כדראג קווין, שהוכיח כמה הכל היה יכול להיות טעים, נעים ונינוח יותר בפושקין, אם רק מישהו שם היה מוציא את המטאטא מהתחת. ביחד עם יין פטיט קסטל, הארוחה לשלושה אנשים וחצי עלתה כ־1,000 שקל. הכי לא זול.

» פושקין. מונטיפיורי 27. טל' 03-5251501/2/3. פתוח: כל השבוע 18:00-עד לקוח אחרון.

*#