${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ויינברג: כמה קטן, ככה יקר

בתל אביב, למרות קוטנה היחסי, יש עתיד לנישה. בוויינברג, לדוגמה, מציעים מנות קטנות ומוקפדות, אך התמחור עדיין גבוה מדי

תגובות

מישהו הסביר לי פעם למה מוזיקאים תמיד נושאים את עיניהם החוצה, אל העולם. "זה לא בגלל האיכות", הוא אמר לי, "זה בעיקר בגלל הכמות. תבין, נניח שיש לך סגנון מסוים, ייחודי, שבו אתה רוצה להתרכז. בארץ לא תוכל לחיות ממנו, אתה מוכרח להיות קשור למיינסטרים. בחו"ל, לעומת זאת, בין עשרות מיליונים של צרכני מוזיקה, יש סיכוי שכמה עשרות אלפים ירצו דווקא את המוזיקה שלך, ותוכל לחיות מזה".כן, אמרתי, אבל ודאי יש עוד אלף כמוך שעושים בדיוק את אותה מוזיקה ופונים בדיוק לאותו קהל. למה שירצו דווקא אותך? "ודאי", הוא אמר, "אתה מוכרח להיות מצוין כדי לבלוט. בארץ, גם אם אתה מצוין, לא תוכל לחיות מזה". כנראה, יש בזה משהו. אבל יותר ויותר נראה לי שבתל אביב, חרף קוטנה היחסי, אם נדמה לך שאתה מצוין במשהו, עדיין יש סיכוי שתוכל לחיות מזה. אני עדיין מתפלא בראותי חנות שמוכרים בה רק יוגורט קפוא או רק גלידה. והנה – הם חיים, ודווקא טוב.ככה התיישבתי לי, בטעות, ליד השולחן של אייסברג. התכוונתי לשבת אצל שכנו ויינברג ולאכול משהו, והנה – רק גלידות בתפריט. ברור שמזה אני לא אצא שבע. אין פה משהו לאכול? שאלתי את המלצרית. "זה בשולחן הסמוך", היא אמרה, "כאן זה חלבי ושם זה בשרי". שמירת הכשרות הזו נראתה לי קצת מגוחכת, לנוכח התפריט של ויינברג, שמציע קציצות סרטנים או נקניקיות קנקר עם שפק (חלק שמנמן של בעל חי שמנמן שזולל הכל, למעט תעודות כשרות). למה לא? עברנו שולחן. ויינברג הוא אחיו הצעיר של אייסברג. זה מתמחה באייס, וזה מתמחה בוויין. תפריט המשקאות שלו אמנם גדול מתפריט האוכל, אבל הזיקה ברורה – המנות משלימות את המשקאות – לא באת הנה כדי למלא את הבטן, אלא כדי להוסיף משהו אנין לבירה ולאפשר לה להיספג בנעימות. כך, למשל, מתוך הקטגוריה "אוכל קטן הכי נכון ליד הדרינק" (ולעזאזל העברית התקנית) יכולנו לבחור "דבלים ביין וזרעי תבלינים ארומטיים", "פלפלים קלויים או שרופים תמיד עם גבינת הבית" (תמיד?) או "גוואקמולה ונאצו'ס הכרחי". אני לא יודע מה עבר בראש למי שניסח את זה, אבל הכי הגיוני נראה לי "פילה מטיאס הכי טוב שיש" (20 שקל). הגיע נתח אחד, יפה, לא מנוקה מעצמות. איני יודע אם הוא הכי טוב שיש, אך הוא היה טוב דיו. אחר כך סקרנו את הקטגוריה "גאוות הבית". הבית מתגאה, גאוותן שכמותו, בבשרים מעושנים או כבושים, ועל כן הזדרזנו לקחת "סנדוויץ' קורנדביף עסיסי" – שני חצאי הסנדוויץ' הגיעו עם פרוסות קורנביף חמות, חרדל, מיונז, עגבנייה ומלפפון חמוץ, ולידם צלוחית של כרוב כבוש. מחירי הסנדוויצ'ים הם 61/55/39 שקל, בלי הסבר למדרג. כנראה כמות הבשר. היה טוב. מזל שאין שם מנות ב־90 שקל - הייתי טורף גם אותן. בקטגוריה "קטנות מהמטבח" דגמנו "טונה אדומה צרובה על ארטישוק ירושלמי בלימון וספייסי איולי". שני נתחי הטונה נחו על פרוסות הארטישוק הירושלמי, ושילוב הטעמים היה באמת מענג – החריפות שעיטרה את הטונה והשמנוניות הנעימה של הארטישוק, השתלבו בלי שזו תשתלט על זו. זה עלה לנו 45 שקל. יחד עם חצי גולדסטאר מהחבית (24 שקל) וערק איילות (18 שקל) תמהנו איך הגענו כל כך מהר לסכום המתקרב ל־200 שקל, כשכל כוונתנו היתה לשתות משהו קטן וללוות אותו במשהו קטן וטוב. זה די ברור, בדיעבד – המנות טעימות ומוקפדות, והאווירה מדליקה. השולחנות הקטנים על המדרכה,  הספסלים לאורך הקיר, שני החדרים הפנימיים - כולם מבטיחים אינטימיות רגועה עם אפשרות לשטוף את העיניים בהתנהלות שסביב השולחנות הסמוכים. ובכל זאת, למרות שהוכח לי שמטבחי נישה יכולים לחיות יפה בעיר, אני ממליץ להוריד את מחירי כל המנות בעשרה שקלים. זה הרבה יותר הגיוני.

 » ויינברג. בן יהודה 106. טל' 03-5223939. פתוח: כל השבוע 19.00-עלא.

השורה התחתונה תפאורה: שני חדרים אינטימיים, שולחנות על המדרכה, פינת רחוב שמנצלת את כל הזוויותסביב השולחן: בליינים מקומיים, לפני או אחרי הגלידה הסמוכהשירות: קשוב, מאופקחיוך: קטנטן ומבין ענייןשירותים: סביריםנגישות: למושבים בחוץ ולמפלס העליון. לשירותים צריך לרדת שלוש מדרגותחניה: בחניונים שברחוב הירקון. אל תבזבזו זמן על חיפושים עקריםשורה תחתונה: מקום נעים מאוד, קצת יקר

*#