טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

וינה: האוכל מזרח אירופאי, האווירה ים תיכונית

עם שניצל מצוין ולפתן פירות מתוק צבי גילת הרגיש לרגע כאילו הוא יושב במסעדה בימי האימפריה האוסטרו-הונגרית. רק מזג האוויר המהביל הזכיר לו שהוא מקסימום ברחוב בן יהודה

תגובות

בכל פעם שאני יורד מההרים לתל אביב בשבת, אני מוכה בתדהמה. הראשונה היא הלחות: גם בשבת, לחות כזו? לתל אביבים היא כנראה מחליקה בקלילות במורד הגב, אבל אצלי היא נשארת, מדביקה אותי לטריקו. התדהמה השנייה קשורה לחניה: גם בשבת לא מוצאים אותה בתל אביב? מצד שני – מוניות השירות של קו 4 עובדות, עדיין לא דרסה אותן הרפורמה בתחבורה הציבורית, ככה שאפשר לראות מחלונות המיניבוס את כל החוזרים מהים, נגררים בכפכפים, עוצרים בדרך לנקניקיה או לנשנוש. וככה ירדנו גם אנו לפתחה של מסעדת וינה הוותיקה, לארוחת שבת מזרח־אירופית. אם להודות על האמת, אני חושש שהרגשתי מעט גלמוד, כנראה מעצם העובדה שאני אוכל את ארוחת השבת, בשבת, במסעדה. זה תמיד המלכוד בארוחה ביתית במסעדה: הטעם הביתי דווקא מזכיר לך שאתה לא בבית.

מסעדת וינה - כל הפרטיםישבנו בחוץ, מביטים בתיירים הצעירים עם התרמיל על הגב שמחפשים אכסנייה זולה, במשפחות העולות בעצלתיים מן הרחצה, במלצרית החביבה שהניחה על שולחננו מיד סלט מלפפונים חמצמצים, עוד סלט מרענן של כרוב – פשוט ולעניין - והתחלנו לדון בשאלה מה נזמין לראשונה.ברור שנזמין כבד קצוץ על בצל (18 שקל). ברור שלא נזמין רגל קרושה (לא יודע למה, אבל ברור). הזמנו, איפוא,  מנה של ורניקס – כיסונים ממולאים בשר (18 שקל). הכבד הקצוץ היה מהזן הגס, הביתי, טוב וטעים. ערימת בצל חרוך התנשאה מעליו והוסיפה לטעמו. הכיסונים היו נימוחים, נימוחים מדי. הבצק בושל קצת יותר מדי וכמעט התפרק, והמילוי די סתמי. כשאתה יושב במסעדה ששמה וינה, מהוותיקות בעיר, אינך יכול שלא להזמין מנה של שניצל עגל (48 שקל) עם פירה. מה נזמין מנגד? בתפריט מופיעה אמנם מנה של חמין עם קישקע, אבל בעל הבית התוודה שלא הכין כי "חם מדי". אכן, מטבחו קטן, וטשולנט מהביל שיושב על הכיריים כל הלילה אינו מוסיף למיזוג האוויר. אבל כל המנות האחרות לא חמות? הזמנתי, לכן, מנה של צלי (42 שקל) עם תוספת של אורז. השניצל לא איכזב. הוא היה גדול, מצופה היטב, לא דק מדי. חזה עגל או עוף אינם נתחים מעניינים בפני עצמם, אבל השניצל המקומי שומר על עסיסיות סבירה, בשרני במידה, פשוט טוב. גם הפירה. בשר הצלי, לעומת זאת, לא היה עובר בווינה של האימפריה האוסטרו־הונגרית. הוא נראה לי, משום מה, כשאריות של יום שישי. הבשר היה שמן ולא נוקה מגידים. בקיצור – בווינה לכו על השניצל, או אולי על הגולש. האורז היה טוב, וכך גם מנת גזר מבושל שהוגשה כתוספת. בת זוגי אינה יכולה לסיים ארוחה ללא קינוח. וינה מציעה שניים – ג'לי (מי זוכר) ולפתן פירות (שניהם ב־12 שקל). לפתן הפירות הוגש בגביע זכוכית, וכלל שזיפים ומשמשים מבושלים. הוא לא היה מתוק מדי, ועשה את העבודה. גם האספרסו שקיבלתי אני היה יעיל. בקיצור, ארוחת שבת מזרח אירופית בעיר מזרח תיכונית עם אוריינטציה מערבית, ככה זה היה.

» מסעדת וינה - בן יהודה 62. טל' 5283360. פתוח: כל השבוע 21:00-11:30. 057־6605145. פתוח כל השבוע, 24 שעות ביממה.בקטנה תפאורה: חדר סועדים ממוזג, שישה שולחנות, מפות אדומות, מטבח צמוד. שלושה שולחנות בחוץ.סביב השולחן: מזדמנים, מתגעגעים לאוכל של אמא, תיירים מהסביבהשירות: אישי. מלצרית מסייעת שמביאה את הראשונות, בעל הבית, שהוא גם הטבח וגם המלצר, מביא את העיקריות.חיוך: נבוך.שירותים: תא קטן, ניקיון סביר.נגישות: נוחה.חניה: בחניוני הסביבה. שעת חניה במחיר חצי עסקית.שורה תחתונה: האימפריה האוסטרו־הונגרית יורדת מגדולתה.

*#