טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסעדת סיפו: הפוטנציאל גדול, הביצוע בינוני

עם קצת יותר דיוק, רעננות וחדות, יש סיכוי שסיפו תהפוך למסעדה טובה. בינתיים, אפשר ליהנות מיין ללא הגבלה

תגובות

בשקט יחסי נפתחה לפני כחודשיים מסעדת סיפו במתחם שוק הפשפשים, שסצנת האוכל בו רק הולכת ומתרחבת. ביום חמישי האחרון לא היה שקט בכלל במסעדה - היא היתה מלאה באנשים די צעירים, די יפים ודי אופנתיים, שהשמועה על המקום החדש כבר הגיעה לאוזנם. סיפו היא מסעדת דגים ופירות ים מהזן החדש. ולמרות שרובו המוחלט של התפריט אכן בנוי על טהרת נפלאות הים, סיפו קורצת גם ל"מסעדות השוק" שצצו במחוזתנו בחודשים האחרונים. כל המנות הן כמובן בגודל בינוני ומיועדות לחלוקה, והתפריט מחולק לקטגוריות שונות כמו "מטבח קר", "הבחירות של השף" ו"דברים שעושים על הפלנצ'ה". לזכותם ייאמר שהם הצליחו למתן את רמת ההתחכמות למינימום הנדרש. עיצוב המקום נקי, פשוט ויפה ותיאורי המנות בהתאם. הישיבה היא בעיקר בחוץ, על רחוב רבי נחמן הנעים, אבל לא פסחו כאן גם על בר אכילה המקיף את המטבח הפתוח. סיפו - כל הפרטים

עוד לפני שהגענו לאוכל התפעלנו מהאפשרות לשתות כמה יין שאנחנו רוצים ב- 50 שקלים. "בורא פרי הגפן" – הוא רעיון נחמד ומבורך שבו ניתן להזמין כוס יין ב- 50 שקלים, אך למלא אותה כמה פעמים שרוצים במהלך הערב, באיזה יין שרוצים מתוך התפריט. היינות המוצעים אמנם אינם מעוררי השראה במיוחד, אבל הם שתיים ובכל מקרה - עסקה בהחלט משתלמת. בלי הרבה התחכמויות. ריזוטו ציר סרטנים של "סיפו" (צילום: יח"צ)

מה אכלנו: היינו חמישה וחלקנו את כל המנות. תחילה הגיעו כמה מנות מהמטבח הקר: סרדינים כבושים עם מחית סלק, יוגורט ועירית התגלתה כמנה קטנה ומהנה למדי. הסרדינים נכבשו בשמן זית ומלח והוגשו עם מחית סלק מרוכזת וטעימה. חבל רק שהיוגורט כמעט ולא היה נוכח, אבל סלחנו. המשכנו עם "סלט סיפו" – מעין וריאצה על סלט יווני עם פלפל קלוי. נחמד. התלבטנו בין סביצ'ה לבין טרטר דג והמלצר בסוף הכריע לטובת הטרטר - קוביות טונה אדומה, עם שברי פיסטוק קטנטנים והרבה עשבי תיבול, הדומיננטי שבהם היה נענע. איכשהו המנה הזו לא הצליחה ממש לקלוע. לכאורה היו בה את כל המרכיבים הנכונים, אבל הדג הטרי הלך בה לאיבוד לגמרי, והתיבול, חרף הכיוון הנכון, לא היה מספיק לימוני וחד.

מנה נוספת ופחות מוצלחת הייתה קבב דג עם עגבניות וטחינה אתיופית. טחינה אתיופית אמורה להיות טחינה טעימה ומזינה במיוחד, העשויה מסומסום מלא מונבט בכבישה קרה. טחינה שלכאורה לא צריך לעשות איתה הרבה על מנת להנות ממנה. הייתי שמחה להנות מהטחינה, אבל בקושי הצלחתי למצוא אותה על הצלחת. יכול להיות שהעדרה נבע מרצון לא להאפיל על טעמיו העדינים של הקבב, אך הקבב לצערנו היה רחוק מלהיות עדין. נאמר לנו שהוא עשוי מתערובת של מוסר, אנטיאס וטונה, אך הוא הזכיר יותר קבב בשר לא עסיסי במיוחד.

ריזוטו בציר סרטנים עם שרימפס היה סביר, אך מחירו לא. 63 שקלים למנה קטנה למדי. האורז עצמו לא היה מספיק אל-דנטה והשרימפס מעט עייפים. מצד שני, הציר והתיבול היו טובים.

מתברר שהשף ואחד השותפים במקום, עידן מצנר, עבד בעבר בשילה – גם היא סוג של מסעדת/בר דגים מודרני. אחד הדברים שהביא מהמטבח הקודם, הוא מנות של דגים ופירות ים העשויות על הפלנצ'ה ומתומחרות לפי משקל. אנחנו הזמנו 200 גרם קלמארי. קלמארי על הפלנצ'ה זה תמיד טוב, לא צריך להתעסק איתו יותר מדי. הבייבי קלמארי שקיבלנו אכן היו טעימים ועשויים היטב, אם כי כללו יותר מדי נוזלים.

מנה נוספת שבחרנו מקטגוריית "הבחירות של השף" היתה פסטה עם ארטישוק, בשר סרטנים וקלמארי. קרעי פסטה רחבה וטריה היו מוצלחים לכשעצמם, אך המנה כולה חסרה איזו רעננות או חיות. הארטישוק שוב לא היה מספיק נוכח, בשר הסרטנים אמנם העניק איזו מתיקות נעימה אך לא התיידד לגמרי עם הקלמארי. שוב, מנה לא רעה, אך בהחלט לא אחת שהייתי מזמינה שוב.

נשארנו רעבים אבל החלטנו לעבור לקינוחים. רצינו מאוד עוגת גבינה שחייכה אלינו משולחן סמוך, אבל היא בדיוק אזלה. הזמנו קרם יוגורט עם שהוגש עם מעין מחית משמשים מתוקה וטעימה שהשילוב ביניהם היה מרענן. עוגת שוקולד עם פיסטוקים ודובדבני אמרנה היתה פחות מרגשת והרבה יותר נשכחת. מנה נחמדה, ולא יותר. סלט סיפו (צילום: יח"צ)

שירות ואוירה: יש משהו נעים ומלא חן במקום וגם המלצר ששירת אותנו השתדל מאוד להיות חביב וקשוב. לצערי השתדלות לא תמיד מספיקה והשירות שקיבלנו היה מפוזר וחובבני. חלק מהדברים שביקשנו לא הגיעו בזמן או אחרי זמן רב ובאופן כללי הבלבול חגג. נראה היה שלא מצליחים להתמודד בסיפו עם העומס והפופולריות של עצמם. חבל. מסעדה בתחילת דרכה צריכה דווקא להעמיד צוות נוסף, לפחות עד שהם מסוגלים להתנהל כראוי עם צוות קטן יותר.

למי זה מתאים: למי שרוצה לשתות הרבה יין ולא רוצה לשלם עליו הרבה ואולי גם לאכול לצד זה משהו קטן ולא מחייב. למי שנהנה מהאויר היפואי הנעים בלילות הקיץ אבל לא מחפש חוויה קולינארית יוצאת דופן או מוקפדת במיוחד.

בשורה התחתונה: יש לסיפו פוטנציאל. חסרות לנו מסעדות נינוחות ובלתי פורמאליות המתמחות בדגים ופירות ים, ולכן הרעיון מבורך. הבעיה היא עם הביצוע – שלעיתים מוצלח ולעיתים קרובות מדי פחות. עם קצת יותר דיוק, רעננות וחדות, יש סיכוי שהמסעדה תתרומם ותמצא את מקומה הראוי.ליהנות מהאווירה היפואית. מסעדת סיפו (צילום: יח"צ)

חשבון:קלמארי 200 גרם: 63 שקליםסלט סיפו: 36 שקליםשתי מנות לחם: 8 שקליםפסטה: 63 שקליםריזוטו ציר סרטנים: 63 שקליםקבב דג ים: 54 שקליםסרדינים כבושים: 18 שקליםטרטר דג: 45 שקליםעוגת שוקולד: 36 שקליםקרם יוגורט: 36 שקלים"בורא פרי הגפן" כפול 4: 200 שקליםסה"כ: 622 שקלים לא כולל שירותסיפו - רבי נחמן 3, שוק הפשפשים, יפו

*#