אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאכול גורמה בפיצריה

אם כבר הבנתם שפיצה היא לאו דווקא משולש לח עם גבינה ופטריות מקופסא, כדאי לנסות את "טוני וספה", פיצרית גורמה שכונתית

תגובות

בשלושת העשורים האחרונים ישראל עשתה דרך ארוכה בכל הקשור לפיצות. אוהבי פיצה כבר לא צריכים להסתפק במשולש של בצק לח מצופה בגבינה נחותה עם פטריות מקופסה ויכולים לבחור בפיצה מתקבלת על הדעת מרשת בינלאומית כמו פיצה האט או דומינוס, או לעלות כיתה עם פיצה מרשת מקומית כמו "עגבנייה".

אבל הפריצה המשמעותית בנוף הפיצה המקומית אירעה עם הופעתה של פיצת גורמה, תחילה ב"ביג מאמא" של בועז קווינטר ואחר כך במטבחים השונים של מנה שטורם, שלאחרונה מכין פיצות נפלאות ב"רדיו רוסקו" התל-אביבית.

עתה, עם פתיחתה של "טוני וספה", דומה שפיצת הגורמה מככבת שוב, לא במסעדה אלא דווקא בפיצרייה עממית, מיזם משותף של השף ליאון אלקלעי והמסעדנים בעלי "מוזס" ו"זוזוברה". במקום הצר והארוך, שאת רובו מאכלס דלפק הגשה ומאחוריו עומד התנור מרובה התאים, מציעים ללקוח פיצה לפי משקל והוא בוחר כיצד יחתכו את הפיצה שלו.

בדרך זו אפשר לבחור רצועות דקות או רחבות עם כל מיני תוספות, שאותן עורמים על דף קרטון, שוקלים ומכניסים לחימום. אחר כך אפשר לזלול את הפיצה החמה בישיבה מול חלון הזכוכית הגדול או לארוז ולקחת הביתה. את הפיצות מכינים כאן לא בתבניות עגולות, כמו ברוב הפיצריות הישראליות, אלא בתבניות מלבניות, כפי שעושים ברומא, כך שאפשר לפרוס אותן בקלות לפי רצונו של הלקוח. הקלתית דקה למדי, פריכה ועשויה מקמח שיובא מאיטליה, מה שמעניק לה את טעמה המשובח. גם העגבניות המשומרות מגיעות משם, ולטעם הטוב תורם שמן הזית של היצרן הישראלי אגר.

טעמנו תריסר פרוסות משמונה פיצות שונות. כולן היו טובות, אבל הטובה ביותר לטעמי היתה פיצה לבנה (כלומר בלי רוטב עגבניות) עם מוצרלה ובייקון; הבייקון הפריך והמלוח משתלב יפה במתיקות הגבינה. טובות מאוד היו גם פיצה פפרוני מפולפלת ופיצה ארבע גבינות (מוצרלה, פרמזן, גרייר ופונטנה), אבל כמובן, המבחן הטוב ביותר הוא המרגריטה, הפיצה הקלאסית עם רוטב עגבניות ומוצרלה, שהיתה אף היא מעולה.

הסוד הוא בבצק הפריך והאוורירי, שאחר כך טעמנו אותו גם בלי שום ציפוי, והוא טעים מאוד סתם כך, עם מעט שמן זית ומלח. עוד פייבוריטית היתה פיצה עם בצל ופטריות, וגם פיצה עם גבינת פטה וחציל, תוספות שבדרך כלל איני אוהב בפיצה, היתה טובה. הפיצה נמכרת ב-85 שקלים לק"ג ואנו שילמנו על כל פרוסות הפיצה שלנו 67 שקלים, ולכך נוסף מחירן של בירות קורונה בסך 17 שקלים לבקבוק. בכוונתי לשוב לכאן כדי לאכול פרוסה או שתיים, או לקחת מבחר מהפיצות הטובות הללו הביתה.

*#