טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דוד ויוסף Downtown: נוצץ, אבל לא זהב

החלל התרחב, המחירים התייקרו והאוכל עדיין מוצלח. ביקור במסעדה החדשה של דוד אלמקייס ויוסי שטרית הותירה אותנו עם השאלה, "איפה הוואו"?

תגובות

מסעדת דוד ויוסף Downtown של השפים דודו אלמקייס ויוסי שטרית אומנם נפתחה רק בפברואר האחרון, אבל לשניים יש כבר קילומטראז' מכובד ביחד. הם עבדו יחד במטבח של מסעדת סיטארה במתחם סי אנד סאן, שם דודו תפקד כשף ויוסי שימש כסו שף שלו. לקראת תחילת 2010 עזבו את סיטארה ופתחו יחד מקום קטן ברחוב ירמיהו בשם "דוד ויוסף", שסיפק תפריט שנתן כבוד למטבח הים תיכוני בקונספט של מנות טאפאס. מעולם לא אכלתי בגלגול הקודם של דוד ויוסף, אבל כל פעם שעברתי ליד המקום הקטן הזה היה מלא אנשים, שידר אווירה שמחה והפיץ ריח משגע שלא יכולתי להתעלם ממנו. כאמור, מאז השתדרגו שני השפים ועברו מהמקום הקטנטן ברחוב ירמיהו, למסעדה גדולה בעלת שלושה מפלסים ברחוב מונטיפיורי.» דוד ויוסף Downton - לשעות פעילות ולכל הפרטים» צפון אברקסס: התמורה (לרוב) שוות את המחיר

המקום החדש של השניים מכוון הרבה יותר גבוה. בר רחב שממנו ניתן לראות את ההתרחשות במטבח מאחורי קיר זכוכית, גלרייה קטנה שממנה ניתן להשקיף על כל חלל המסעדה, מרפסת חיצונית ולאונג' חמים ואינטימי בקומה התחתונה. העיצוב יפיהפה וכנראה שהושקע בו לא מעט. הגעתי למסעדה עם אחי וחברתו בשעה שבע בערב יום חמישי והיינו בין היחידים במקום, שעל פי השמועות חי הרבה יותר בסביבות השעה תשע וחצי. תקרית קלה נרשמה בכניסה, כשבעקבות בלבול שנעשה עם הזמנת השולחן שלנו, מצאנו את עצמנו לבסוף על פינת הבר, במקום בו הרמקולים היו קצת יותר מידיי בשבילנו.עדיין לא התעוררו. דוד ויוסף Downtown (צילום: דודו בכר)

התיישבנו והצצנו בתפריט שעיקרו מנות חלוקה שמתומחרות בסביבות ה-70 שקלים מלבד שלוש מנות שמתומחרות צפונית ל-120 שקלים, או בתרגום לעברית - לא זול פה. דווקא תפריט המשקאות מתומחר בצורה יותר הוגנת באופן יחסי, ורשימת היינות שלו כוללת מספר אפשרויות ראויות להזמנה בכוסות, למי שפחות מעוניין בקשר מחייב עם בקבוק יין.

הברמן הפגין היכרות מעמיקה עם התפריט ואפילו מצא לנכון להסב את תשומת ליבינו שבמנת הסלקים בשני צבעים יש היום רק צבע אחד. למרות שבסך הכל השירות היה מאוד נעים ואינפורמטיבי הרגשנו שהוא לא תקשר איתנו מספיק ביוזמתו, מה שבלט במיוחד לאור העובדה שהיינו לבד על הבר.

לראשונות הזמנו טרטר טונה (68 שקלים), טרטר בקר (70 שקלים) וחציל שרוף (54 שקלים). לפני שהם הגיעו, קיבלנו מגש עם כמות נדיבה של פרוסות לחם משני סוגים, כשלצדו צלחת עם שמן זית, בלסמי מצומצם ועגבניות מרוסקות שהשתדכו מצויין ללחם. המנות הראשונות הגיעו בהפרשים קטנים אחת אחרי השנייה. טרטר הטונה שקיבל טוויסט אסייאתי בדמות יוזו ושמן שומשום היה טוב אך בחלקים מסוימים הוסווה על ידי מוס אבוקדו. טרטר הבקר היה איכותי מאוד, תובל בעדינות והשתלב בצורה נהדרת עם ביצת העין שהוגשה מעליו, מעין תחליף משודרג לחלמון המסורתי, אך החלק השני של המנה שכלל סוג של סלט עגבניות שרופות עם פלפל חריף ושקדים, הרגיש קצת לא קשור. דווקא מנת החציל השרוף הצליחה לחדש ולהפתיע, עם טעם מעושן במיוחד וגרגירי חומוס שאליהם הצטרפו גם תמרים וגבינת טולום צאן קרמית שיצרה ניגוד טמפרטורה מעניין.חצי מוצלח, חצי לא קשור. טרטר בקר (צילום: יח"צ)לעיקריות לקחנו קלמרי טרי מסבחה (68 שקלים), ניוקי פטריות (78 שקלים)  ובצק פריך לחי עגל (72 שקלים). מנת הניוקי בלטה בעיקר, בזכות העובדה שהיו שמנמנים ורכים ואיתם חמישה סוגי פטריות ושלושה גבעולי אספרגוס שיצרו מנה צמחונית מעולה שהצדיקה את המחיר הגבוה שלה. הקלמרי היו טובים בפני עצמם, אבל המנה בסך הכל הייתה קצת חד גונית ומשעממת, כשכל ביס היה בטעם זהה. מנת לחי עגל היתה בעצם סוג של שלושה בורקסים עגלגלים שצופו בשומשום ומולאו בלחי עגל, כשלצידם ארטישוק ירושלמי ותרד טורקי חלוט. אחי התלהב מאוד מהמנה, בעוד אני מצאתי אותה מעט יבשה. החתיכה שאכלתי התחננה ליותר ציר בקר או טחינה גולמית שהורגשה רק בקושי. קינחנו בקרם ברולה (34 שקלים) שיוצא מגבולות השגרה בזכות טפיוקה ברוטב חמוציות ששידרגה אותו מאוד, למרות שהוא היה באיכות מצוינת גם בפני עצמו. אין הפתעות. קלמרי טרי מסבחה (צילום: יח"צ)

בסך הכל טעים בדוד ויוסף. מרגישים שחומרי הגלם ברמה גבוהה, אבל משהו בכל זאת מרגיש קצת מפוספס. לפעמים הורגש שחסר משהו במנה ולפעמים דווקא חלק ממרכיבי המנה הורידו מערכה הכולל. מלבד העיצוב המעניין קיווינו גם להנות קצת מאווירה תואמת, אבל אולי מסעדת דוד ויוסף מתעוררת מאוחר יותר. בסופו של דבר, לא מצאנו כאן את אפקט ה"וואו", וכשהתמחור גבוה יחסית והמנות לא גדולות במיוחד, צריך את ה"וואו" הזה כדי שהמחיר יצדיק את עצמו.

חשבון סן פלגרינו 750: 24 שקליםטרטר טונה: 68 שקליםטרטר בקר: 70 שקליםחציל שרוף: 54 שקליםקלמרי טרי מסבחה: 68 שקליםניוקי פטריות: 78 שקליםבצק פריך לחי עגל: 72 שקליםכוס יין אדום - פלטר, קברנה שירז, 2010: 42 שקליםכוס יין אדום - הרי הגליל, יראון, 2008: 45 שקליםקרם ברולה: 34 שקלים

סה"כ: 555 שקלים» הכותב הינו בעל הבלוג גרגרן

*#