טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עזיזה: אוכל מצוין, שירות טעון שיפור

גל המבקרים שמגיע לעזיזה בכרם התימנים גרם לברנהיימר לעשות שני דברים: ללכת לבדוק את המסעדה בעצמו, ולשים לב מה הוא לובש כשהוא מוציא את הכלבה

תגובות

עזיזה היא הבחורה החדשה בכרם התימנים, ושכנה מאוד קרובה שלי. לפני כמה שבועות היא השתלטה על מסעדת התבשילים המפורסמת מפגש רחל, כפתה עליה מתיחת פנים מבורכת ומתחה את שעות הפעילות. » עזיזה - לשעות פעילות ולכל הפרטים» פופינה: יותר מידי בשליטה» טייגר לילי: מנסים לאלף את הנמר» מטבח לילה: לצעירים ולצעירים בנפשםעזיזה היא כמו אותו ציור מתעתע של הזקנה והצעירה: בצהריים היא נשארת רחל הבאה בימים, עם מאכלים ביתיים טעימים בדרך כלל, ועם שירות קורקטי ויעיל אך נעים; ובערב היא משנה פניה לעזיזה המתוחכמת והעכשווית, עם שירות קטסטרופה, כמקובל במסעדות עם פאסון. דן ארואץ ואביתר מלכה, שניהם בוגרי המוסדות הקולינריים של אייל שני (וכמוהו אוהבים נייר אפייה), אחראים על המטבח החדש ועל האווירה המאוד שונה מזו שבשעות הצהריים.אם בצהריים יושבים שם הלקוחות הקבועים של מפגש רחל, מעובדי צווארון כחול דרך עורכי דין, ברנז'ה והיפסטרים, בערב נשארים בעיקר האחרונים, לצד כמה אנשי הייטק מעודכנים. הפועלים לא ימצאו את עצמם בערב, אבל אני צופה שהאחרים יגדשו בחודשי האביב והקיץ את המסעדה ואת הרחבה החביבה שממול, שזכתה לשני ספסלי עץ חדשים ונחמדים. זה מקום מושלם למינגלינג ולדרינקים, אם נתעלם מהמבוכה של השכן הקרוב, שייאלץ מעתה להתלבש בבגדים לא מביכים בכל פעם שהוא יורד עם הכלבה לסיבוב חצות.מבקרים חדשים בכרם. עזיזה (צילום: דניאל לילה) מאז שעזיזה נפתחה, אני חושש להיתפס לא מוכן על ידי משטרת האופנה של אורחי הכרם החדשים. ממקום שכוח אל בשעות האלה, שמאפשר שילובי צבעים שאפילו עיוורים לא מרשים לעצמם, הפכנו בן לילה לאבן שואבת למחמיצי פנים שיפוטיים, שלא יהססו לטנף אותך באינסטה בזמן אמת - "לא, זה מוות. ברנהיימר מטייל עם הכלבה בבגדי פח" - בתוספת התמונה המביכה בתבל. עזיזה מאלצת אותי לרדת לטיול הלילי בנעליים חדשות, ממוספרות כהדפס אמנות, מספר 34 מתוך 36 בלבד שיוצרו בכל העולם. נראה אותם צוחקים עלי עכשיו. בהנחה שתקופת ההרצה הראשונית של עזיזה הגיעה לסיומה, יש, לפני הכל, לשפר את השירות, כמו גם את דיוק הסרוויס. המנות לא הגיעו ביחד - אני סיימתי את העיקרית לפני שחברי קיבלו את שלהם, וזה למרות שהמתנתי עד רגע לפני שהמנה הפכה לקרה. מנות החלוקה הגיעו ללא צלחות אישיות, ותוספת הזיתים ללחם הגיעה בלי כלי לחרצנים, שהופיע רק אחרי שביקשנו. גם הקפה הגיע דקות ארוכות לפני הקינוחים. בקיצור, בלגן. זה לא היה נורא, אבל היה נחמד אם המלצרים, כמו גם השפים הצעירים, היו מרוכזים קצת יותר בקהל ופחות בעצמם. האוכל מצוין, השירות פחות. עזיזה (צילום: אורן זיו)התפריט יצירתי ומעורר תיאבון, ויש בו מקום נכבד למנות צמחוניות מיוחדות, עניין ששימח אותי מאוד. סלט חם של עדשים מנומרות (37 שקל) בתערובת ירוקה של מנגולד וקייל על טחינה היה עשיר ועמוק, ורק מעט מלוח מדי. אהבנו מאוד. מנת ארטישוק (46 שקל) כוללת חצי ארטישוק גדול, בשרני וטעים, ועליו תבשיל חם של אפונה, תרד, חמאה ומרווה. המנה יקרה מדי, אבל אהבתי אותה מאוד. תחושה של תבשיל חורפי עם קלילות אביבית - תענוג. סלט חם של קייל (39 שקל) עם שומר וכרוב שחור ומעל יוגורט היה נחמד, עם חריפות נעימה ומרקמים מעניינים. הוא נוגב עד תום עם פוקצ'ה חמה, שמנונית וטעימה (18 שקל). סלט ירוק (42 שקל) עם חסה הידרופונית, גרגר נחלים, גזרים ואגוזים הוא אחד הטריים והטעימים בעיר. הוא מגוון ונתן תחושה שכל פריט נבחר בקפידה, פשוט כיף.  לעיקרית הזמנתי דפי פסטה עם שעועית מנומרת (62 שקל), בטטה צלויה ופרמזן. למרות שהתעצבנתי שהמנה הגיעה כ־20 דקות לפני העיקריות האחרות, מה שגרע מהנאתי, היא היתה טעימה ביותר ומיוחדת. הפסטה עצמה מצוינת, בטטה מתקתקה וצלויה היטב התחברה נהדר לשעועית - יופי של מנה. מעטפה של פלמידה לבנה בחמאת תפוזים (69 שקל) איכזבה; נתח בינוני בגודלו של פלמידה בנייר אפייה ותו לא. לא יהרוג אף אחד להוסיף תוספת מקורית לעסק, אבל גם הדג לא היה עשוי טוב - חצי אחד כובס יתר על המידה והיה נטול ארומה תפוזית; והחצי האחר היה יבש לגמרי וקצת יותר תפוזי. כנראה שהחמאה נטתה לצד אחד. לא ברור מה קרה שם, אבל זו היתה מנה לא טובה בכלל. ברוסקטה של ראגו בקר וירקות אדמה (59 שקל) היא בשר חתוך, ספייסי, מתובל בפטרוזיליה, ובטעם קבב עם טחינה. הילה ואסף, חברינו הקרניבורים, אמרו שהוא טעים, אבל לא משהו יוצא דופן שיחזרו בשבילו.  מוס שוקולד ותותים (32 שקל) היה מצוין - עשיר, לא מתוק מדי, אוורירי, הגון וטוב ובסיסי. טארט לימון (32 שקל) קצת הזיע והיה נטול עוקץ, אבל נחמד. שילמנו 479 שקל, ועלתה התלבטות אם לחזור. בא לי להגיד שכן.

עזיזה - מל"ן 4, תל אביב

*#