${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עלמה לאונג': לא מגלים את אמריקה

האוכל נהדר והחלל יפהפה, אבל למרות ההשקעה הגדולה עלמה לאונג', המסעדה החדשה של יונתן רושפלד, עדיין מחווירה לעומת אחותה הגדולה

תגובות

כל מיני אנשים אומרים לי לאחרונה "מעבודה לא עושים כסף", כאילו שאני לא יודע את זה, כאילו שאני לא מפרנס את עצמי מגיל 22 במשרות מלאות פלוס, עם אפס הצלחה להתנתק מהמאבק הסיזיפי במינוס. נמאס לי. אני רוצה לדבר על עסקים ולעשות עסקים בארוחות עסקים בעלמה לאונג', החדשה של יונתן רושפלד. אני לא מבקש משהו שהוא בשמים. אני לא מבקש להגיע לארוחת ערב, נניח, למרות שהסבירו לי שם ש־400 שקל לאדם בממוצע זה לא נורא, ושהם לא המסעדה הכי יקרה בעיר. גם אם זה נכון, 400 שקל לבן אדם זה כמעט כפול מתקציב ה"עכבר" לביקורת מסעדות, כך שהסתפקנו בעסקית. » עלמה לאונג' - לשעות פעילות ולכל הפרטים» המוציא: אל תאמינו להייפ» אלמה דה קובה: אוכל משני לאווירה» ליליות: מסעדת כל יושביהבכל מקרה, אני לא חושב שהבעיה היא עם רושפלד או עם שותפיו העסקיים. יש מסעדות יקרות, וזה בסדר גמור. אני חושב שצריך להתחיל לחפש דרכים לעשות כסף לא מעבודה. לשם הגענו, מה לעשות? ולא רק אני, גם רשת שוקן, שתמצא דרך לעשות כסף. שתצביע ליכוד ביתנו מצדי, שתיזום הולילנד, שתפתח קזינו בפרשת אי יווני כלשהו, שתפרסם רק כתבות עם תוכן שיווקי, שתגבה כסף על כתבות יחצניות, שתמכור נשק, שתפתח במלחמה, כי ידוע שאחרי מלחמות יש צמיחה כלכלית. אני לא מתכוון לחכות. אני בפירוש מתכוון לעבוד עכשיו בלעשות הרבה מאוד כסף, או בעצם לא לעבוד בלעשות עוד כסף. לשם כך הזמנתי לעסקית בעלמה לאונג' את הסוכן שלי יובל, כדי לחשוב ביחד איך עושים כסף בלי לעבוד. הוא זורה לי מלח צ'ילי נהדר על הפצעים ואומר לי שבאמריקה, עם הרזומה שלי, הייתי עם כמה עשרות ואולי מאות מיליונים בבנק. וגם הוא. אולי נרד מהארץ, נעשה המון כסף, ואז נתרום אותו לרשת שוקן, כדי שתוכל לממן לעיתונאים שלה ארוחת ערב בעלמה לאונג', ולא רק עסקית. למרות שזו עסקית לא רעה בכלל, והמקום נעים מאוד בשעת צהריים. זה מדהים איך שבתוך מסעדה טובה במלון בוטיק יפהפה אתה מרגיש כמו בחללית יוקרה שמרחפת מעל סערה בכוכב חרקים כלשהו. חרקים עם עבודה שלא עושים בה כסף. משהו כמו החללית ב"האלמנט החמישי" או גורד השחקים של המהנדס הגנטי ב"בלייד ראנר", רק באווירה הרבה יותר חייכנית ומאירת עיניים. השטיח פרחוני ושמח, עבודת האמנות על הקיר צעירה ועכשווית, הריהוט צבעוני והקהל מגוון - מצעירים אדישי מבט ועד אנשי עסקים בחליפה וסניקרס. איפה הכסף? עלמה לאונג' (צילום: איתי סיקולסקי)גם השירות מצוין. עם ההזמנה, עסקית ב־158 שקל לראש, קיבלנו לשולחן סלסילת לחמניות טעימות, כהות ובהירות, עם חמאה, שמן זית ובלסמי, ומחבתון חצילים בעגבניות שנוגב עד תום. החצילים היו עדינים וחריפים מעט, פשוט מושלם. למנות ראשונות הזמנו בשר טלה מגולגל בעלי לשון הפר מחוספסים וביסק סרטנים כחולים. יובל אמר ש"העלים היו קריספיים, בשרניים, חמוצים־חריפים במינון מעולה, עם מעט בשר וטעימים מאוד". מרק הסרטנים היה קליל וכמעט זך - לא סמיך כפי שציפיתי - אבל הוא היה חם וטעים, קצת מלוח, קצת מתקתק וכיף גדול לצהריים. לעיקריות קיבלנו טליאטלה קלמרי אלי אוליו וצלעות טלה עם תפוחי אדמה שלמים, "השראה מ־L'Ami Louis", ביסטרו פריזאי אהוב על כוכבי קולנוע. הפסטה הטרייה והעשירה בחלמונים היתה חריפה במידה שאהובה עלי, והקלמרי הקטנים היו עשויים בול במידה. פשוט ומדויק. "צלעות הטלה הגיעו מדיום רייר", אמר יובל, "והיו מעולות. מנה מצוינת, למעט תפוחי האדמה, שהגיעו עם קצת יותר מדי שמן".הוזמנו לקינוחי סורבה פטל ונפוליאון שבור עם תותים (38 שקל למנה). הנפוליאון היה פצצה - קרם פטיסייר, קרעי בצק עלים ותותים בבלגן בצלחת. לא מתוק מדי, מגוון מרקמים וטמפרטורות, פשוט נהדר. סורבה הפטל היה טוב מאוד, אבל לא מיוחד. יחד עם כוס שאבלי (38 שקל), שתייה חמה ושני בקבוקי מים בדואה (61 שקל) השארנו 447 שקל. יחד עם הקינוחים, זה היה עולה לנו 523 שקל. לא זול לעסקית, אבל אנחנו מתכוונים לא לעבוד יותר בשביל כסף, אז הכל בסדר. עדיין עומדת בראש. הרברט סמואל (צילום: תומר אפלבאום)האם זה שווה את זה? שאלה טובה. מאוד כיף לשבת שם, האוכל בהחלט טוב, אבל לא מבריק. זה לא יפתיע פה אף אחד אם אומר שהרברט סמואל נשארה לדעתי המסעדה הטובה יותר של רושפלד. הייתי שם יומיים אחרי הביקור בעלמה לאונג', וההבדל היה ברור. בשני המקומות טעים מאוד, אבל בהרברט סמואל יש ברק ונועזות שחסרים בצ'יל אאוט הנעים של עלמה לאונג'. לפחות בעסקית.

עלמה לאונג' - יבנה 23, תל אביב

*#