${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פי בריבוע: פיצה בלי קשקושים

הסניף התל אביבי של הפיצרייה הירושלמית מציע אוכל זריז וטעים, אבל את שיחות הנפש תשמרו לפעם אחרת

תגובות

את ל' הכרתי באמצע תקופת התיכון. היינו חבורה שהתקבצה בחצר האחורית של בית הספר, פינת עישון לא חוקית שנארגו סביבה חלומות, מחשבות וחברות. לאט לאט גילינו שיש בינינו משהו משותף: בראש - איזו תחושה אינטואיטיבית, לא כל כך מדוברת, שלשנינו יש תשובה דומה לשאלה "מה חשוב בחיים", וברגליים - שנינו אוהבים לטייל. תחשבו על שני מתבגרים מגושמים, שמתנסים באהבותיהם הראשונות, מרגישים קרבה גברית זה לזה, אבל לא ממש יודעים לדבר אותה. » פי בריבוע - לשעות פעילות ולכל הפרטים» שיפודי זיקה: בשר ישר ולעניין» אוזריה: משבר כלכלים בשוק לוינסקי» ביסטרו רוטשילד: אין חדש תחת השמשבתקופה שלאחר השחרור מהצבא, היינו נעלמים לא פעם ליומיים־שלושה למדבר יהודה, רק שנינו, "עושים ואדי", שותקים רוב היום בצעדים מדודים, בלילה ממלמלים את חלומותינו לאור המדורה תחת הכוכבים. קשר כזה אתה זוכר בגעגוע. עם השנים, קשה יותר ויותר לשמור על האינטימיות שבו. יש משפחה וילדים, המרחק הגיאוגרפי מפריד, כל אחד עסוק בקריירה של עצמו, מתהוות מסגרות חברתיות אחרות שאתה קרוב אליהן. עם הבנות שאהבנו אז אנחנו יכולים לשוחח שיחת נפש ארוכה בטלפון, אבל שני גברים מה - יגידו זה לזה? "מה נשמע? איך הולך? בא לך אולי להיפגש?". לשני גברים מגושמים כמונו קשה לומר זה לזה "אני מתגעגע אליך".  אז הנה אנחנו נפגשים, במקום שקרוב לכל אחד מאיתנו היכן שהוא נמצא כעת על ציר הזמן והמרחב. יוצא שזו פיצה פי בריבוע באבן גבירול - מקום ענייני שרוב לקוחותיו הם לקוחות טייק אוויי. זה לא מקום שהיית בוחר בו לדייט, אבל ל' ואני בעצם בדייט. מקום לאוכל טוב, לא לשיחות נפש. פי בריבוע (צילום: אורן זיו)המקום הזה, אם אני זוכר נכון בגילי, כבר החליף די הרבה ידיים. לידו, קפה הורקנוס, באבן גבירול 187, עובד שנים באופן יציב ומתפקד יפה כבר־מסעדה שכונתי. במספר 185 מחפשים שנים אחרי יציבות. פי בריבוע הם סניף תל אביב של פיצרייה מעולה מירושלים שעשתה ירידה לעיר הגדולה. שלושה שולחנות עץ בחוץ, כיסאות דמויי ארגזים. אתה לא בא לכאן כדי להיכנס לשיחה אל תוך הלילה, אתה בא לחסל פיצה טובה כשהרעב מציק. הזמנו פיצה מרגריטה אחת (51 שקל) עם שתי תוספות (שמונה שקלים) מצוינות של אנשובי ופטריות. הפיצה שיוצאת מהתנור טובה מאוד: הבצק דק דק ופריך, הגבינה רותחת, טעמו של האנשובי יוצא מלווה בצריבה קלה ועוקץ יפה את החך. פיצה כזו עושה לך חשק לעוד אחת, למרות ששני אנשים ישבעו ממנה על נקלה. מלבד המגוון המצומצם של הפיצות, יש שם גם מנה אחת של פסטה, אף היא בייצור עצמי. מה נעשה אחרי שחיסלנו את הפיצה ועוד לא התחלנו לדבר? הזמנו מנה של פטוצ'יני עם מעט שום, מעט אנשובי, מעט מרווה, ארטישוק וגרידת לימון, אבל עם הרבה טעם - בדיוק במידה הנכונה שתעורר אותך להזמין שליש בירה פרוני מהחבית (22 שקל). נראה שהפעם, אני מקווה, אבן גבירול 185 מצא את התשובה הראויה לו. אבל מה עם ל' ואיתי? "אז מה נשמע? איך הולך?", שיחה מגומגמת של שנים מתחילה לאט לאט למצוא מילים. "אנחנו צריכים להיפגש יותר", אנחנו מסכימים בינינו, "כנראה קשה לנו לשמור על קשר בטלפון", אנחנו מסכימים בינינו. "איך הילדים? מה מעסיק אותך עכשיו?" השאלה האחרונה כבר לא תיענה במלואה. צריך לזה זמן. זה לא משהו לטלפון.

בקטנה תפאורה: עניינית. מקומות ספורים בפנים - על הדלפק, מול התנור. שלושה שולחנות בחוץ. לאכול וללכת. סביב השולחן: בעיקר ממתינים למגש שיילקח הביתהשירות: ענייני ויעילשירותים: נקייםנגישות: נוחהחניה: עם ארבעה מהבהבים, על יד המדרכה ובקשר עין. האזור מוכה פקחיםשורה תחתונה: פיצה טובה. לאכול וללכת - תדברו במקום אחר

פי בריבוע - אבן גבירול 185, תל אביב

*#