${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסעדת אנאבל'ס: תלויה על חוט השערה

מנה שהוגשה ללא כלים מתאימים, מלצריות חסרות אונים ושלוש שערות. ארוחה אחת במסעדה החדשה של רפי שאולי הצליחה להעליב את הנוסטלגיה של שנות ה-60

תגובות

האזעקה שנשמעה בעיר והטיל שנפל בזמן שישבנו לבדנו באנאבל'ס היו ללא ספק הדבר הטוב ביותר שקרה בארוחה הזו, האיומה בתולדות הטור הזה. מה שהיה לנו הכי קשה במהלך הארוחה הוא מבטיהן של המלצריות חסרות האונים. הן היו כמו צוות חילוץ שעומד מול הריסותיה של המסעדה ומבין שאין יותר מה להציל, שאין דרך למזער את נזקי הטרור מהמטבח. » אנאבל'ס - לשעות פעילות ולכל הפרטים» רפי שאולי פותח מסעדה חדשה» מסעדת אבראג': קפיצה אל האייטיז» טי פארטי: מסיבת התה של מזרח תל אביב» מסעדת הוגו: בחירה נכונה לעונה הקרובהקוראי הקבועים בוודאי שמו לב שאני לא נוהג לפרסם ביקורות קשות מדי. גם אם הארוחה לא משהו, זה אף פעם לא מעצבן אותי עד כדי אלימות מילולית. מגוחך ואף פאתטי בעיני לגייס את חרון האלים בשל ארוחה כושלת. גם הפעם, כשהארוחה הידרדרה לממדי אסון קטן, זה בעיקר הצחיק אותנו. בחוץ משתוללת מלחמה, ואנחנו קיבלנו שערות בגדלים שונים, בשלוש מנות שונות. לא נעים, אבל קצת פרופורציה. העולם שלנו לא נחרב, ונפשנו לא תצא מצולקת לנצח מפוסט טראומה. עם זאת, אין דרך לרכך את השורה התחתונה - אנאבל'ס היא מסעדה לא טובה. למעשה, היא צריכה להיסגר, לעבור ארגון מחדש, ולהיפתח שוב. על רפי שאולי, שמדגמן את המקום, קראתי רק בכתבות שנעשו על שנות ה־60, אך עם ישיבתי באנאבל'ס זוהרן של אותן שנים מיתולוגיות בבת אחת הועם. לא יכולתי לחשוב על משהו אחר מלבד כמה רע נאלצו אריק איינשטיין, מונה זילברשטיין ואורי זוהר לאכול אם זו היתה הרמה בסיקסטיז. הגענו בשישי בצהריים - רות, עודד, ענת ובני יואל. המקום היה שומם, אבל נראה טוב, והכיסאות נראו נוחים ומרופדים. התיישבתי על אחד מהם ותפסתי את תחתית המושב כדי להתקרב לשולחן, רק כדי להידקר מסיכת שדכן או מנעץ שנפרדו מהריפוד, מן הסתם במטרה לברוח מהמקום. אבל את זה הבנתי רק בהמשך. שמישהו יעשה משהו. אנאבל'ס (צילום: דניאל בר און)הזמנו את לחם הבית (16 שקל), חלה קטנה וטעימה שעשויה במקום ומגיעה עם חמאה מתובלת, טחינה חריפה מתובלת בפלפל צ'יפוטלה, וטפאנד זיתים מלוח מדי ומתובל בחרצן שכמעט שבר לרות את השן. הזמנו ממנו עוד אחד מאוחר יותר, כשהתייאשנו מאפשרות אחרת לשבוע מהארוחה. על סלט גרקו (29 שקל) - טרין חציל, פטה, עגבניות שרי ומלפפון - הגיב יואל בן הארבע באינסטינקט בריא: "לא יאמי". הוא בעיקר היה בטעם של מלח. לא מלוח מדי, רק מלוח בלי שום טעם אחר. "לימון, שום, פטרוזיליה - כל תוספת היתה מוסיפה קצת", אומרת רות, שמבשלת נפלא. סלט עשבי תיבול (27 שקל) "היה צריך למעשה להתערבב בסלט גרקו", אומר עודד. עשבי התיבול זכו לשדרוג של לדר משמש, והוא תובל בהרבה יותר מדי מלח גס. טרטר סלמון (48 שקל) היה אמור להגיע ברוטב קאריבי עם אננס ועוד משהו טרופי, אלא שהדג הריח לא משהו, ואננס או שום דבר טרופי־קאריבי אחר לא היו שם. למנה של כרובית מטוגנת ברוטב גבינה כחולה (32 שקל) ולמנה של פופקורן שרימפס (59 שקל) נוספו שערות, אבל גם בלעדיהן הן היו איומות. השרימפס בבלילה סתמית היא מנת ברים סליזית; השרימפס נדבקו זה לזה ורוטב הצ'ילי היה מתוק תעשייתי. הכרובית הריחה ממש רע. לא רע־טוב של רוקפור איכותית, אלא רע־חולה. מנת פפרדלה פרימוורה (58 שקל) היתה בדיחה. קרעי פסטה בעבודת יד שלא עלתה יפה, מהסוג שאם זה קורה בבית זורקים לפח. הפסטה התרוממה כגוש אחד כי הרצועות נדבקו זו לזו "כבסתימת מעיים", חידדה ענת, וה"פרימוורה" כללה זוקיני, יריקות ברוקולי ונתחי פלפל אדום, בלי טעם או ריח, בלי שום, מלח או פלפל - פשוט ירקות במים וגוש פסטה. התיבול היחיד היה עוד שערה. המנה היחידה הטובה היתה מחבת פירות ים (96 שקל) עם טייגר שרימפס וקלמרי מצוינים ברוטב פיקנטי סביר, אלא שהמנה היתה מרובת סרטנים ובמסעדה אין כלי פיצוח. "זו בעיה שחוזרת על עצמה, אני מודעת", אמרה מנהלת המשמרת בייאוש, ובעיניה ראינו שביקשה כבר מאה פעם שיגיעו כלים לפיצוח, אך בקשתה לא נענתה. לקינוח הזמנו, מסוקרנים, סופלה שוקולד עם רוקפור (28 שקל), מין רעיון שנראה מעניין על הנייר, אבל דוחה בצלחת. הוופל הבלגי (28 שקל) לא היה עשוי עד הסוף, אבל הגלידה שלצדו היתה סבירה. המלצרית, שפיתחה חוש הומור לרגל המצב, הודיעה ש"לא יהיו שערות בקינוחים, כי הם באים ממטבח אחר", וכך היה. הקפה, אגב, הגיע כרבע שעה לפני המנות האחרונות. זוכינו על המנות השעירות והוזמנו לסופלה רוקפור. השארנו 310 שקל. לסגור, להתארגן, ולפתוח מחדש. אין לי ספק שלא היה במטבח אף אדם שאפילו קשור איכשהו לעולם הבישול.

אנאבל'ס - רוטשילד 11, תל אביב

*#