${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסעדת אבראג': קפיצה אל האייטיז

קפיצה אחורה בזמן הנחיתה על שולחני מנה שמוגשת בקונכיית בצק. והיא היתה דווקא די טעימה

תגובות

בכיכר קדומים היפואית גרות שלוש מסעדות אחיות. אבראג' היא האחות הגדולה והחיננית, סוג של לאה התנ"כית; סרדיניה היא האחות הצעירה, היפה והמעודכנת, סוג של רחל; וביניהן קלמטה, האחות האמצעית, סוג של האחות הרעה של סינדרלה. ומעשה שהיה כך היה: ב־31 באוקטובר התקשרתי לקלמטה והזמנתי מקום במסעדה לארבעה אנשים לשבוע אחר כך, 6 בנובמבר. אני אף פעם לא מזמין מקום במסעדה על שמי, אבל הפעם חרגתי ממנהגי מכיוון שהיה זה יום הולדתה של אמי, ורציתי שיהיה מושלם. שוחחתי בטלפון עם אשה נחמדה וביקשתי ממנה לשמור שולחן ליד המרפסת המשקיפה לים ולנמל. הדגשתי את זה כמה פעמים, והיא אמרה שאין שום בעיה, יהיה בסדר. שמחתי והרגשתי שאני בן נפלא. אבראג' - לשעות פעילות ולכל הפרטים» טי פארטי: מסיבת התה של מזרח לתל אביב» הוגו: בחירה נכונה לעונה הקרובה» ברטי: נעימה, שכונתית וקצת רומנטיתבתאריך המיועד הגעתי לקלמטה עם הורי הנרגשים ומסרתי למנהל המקום או משהו את שמי. הוא הפנה אותנו לשולחן ברחבה בחוץ. אמרתי לו בחיוך שביקשתי באופן מיוחד את השולחן שצופה לנמל, ושבגלל זה הזמנתי מקום שבוע מראש. הוא אמר שהשולחן תפוס וממילא לא רואים את הים כי חשוך. השבתי לו בנימוס שזה חשוב לי כי אמא שלי אוהבת לשבת מול הים ובגלל זה הזמנתי את המקום ביום הולדתה. הוא אמר לי שלא יכול להיות שהבטיחו לי את השולחן הזה. אמרתי לו שהבטיחו, והוא התעקש שהוא נתן הוראה לא לשמור את השולחן הזה לאף אחד. אמרתי לו שאולי נתן הוראה, אבל השולחן בפירוש הובטח לי. בינתיים הורי עומדים לצדי יד ביד נבוכים. הגבר המשיך להתעקש שלא יכול להיות. הוא לא אמר שאולי זו אי הבנה, ולא הציע לפצות אותנו. הוא לא אמר שזה לא בסדר שהבטיחו לכם, שזאת היתה טעות ועכשיו השולחן תפוס. הוא המשיך לטעון בתוקף ובאסרטיביות שאין סיכוי שמישהי המרתה את פיו לאחר שנתן הוראה מפורשת בנוגע לשולחן מול הים. הוא למעשה התעקש שוב ושוב שאני משקר. מכיוון שלא רציתי שאמי תתעצבן מדי ביום הולדתה, אמרתי תודה בנימוס יחסי, אם כי לא בחום רב, וירדנו לנמל לרוקח ים המצוינת, שם נהנינו בטירוף גם מהארוחה, גם מהאווירה וגם משירות מצוין. נשבעתי שלקלמטה לא אחזור יותר, עוד מקרה מעציב של מסעדה טובה שהשתן עלה לה לראש והיא בדרכה למטה. מכיוון שהסיפור הסעיר אותי, סיפרתי אותו למי מחברי, שסיפרו לי על חוויות דומות במקום, בין השאר על יחס מתנשא ועל אוכל שהידרדר. בסופו של דבר הרגשתי שניצלנו.צנוע ורגוע. אבראג' (צילום: סטאס קורינסקי)למחרת הגעתי לכיכר קדומים פעם נוספת, הפעם לאבראג', שהיא ההפך הגמור מקלמטה. ישבנו בחוץ, והיה נעים ורגוע ומסביר פנים, כמו  חצר של מלון משפחתי עותמני. אבראג', שפירושה מזלות, היא לא המסעדה המעודכנת ביותר שתמצאו בסצנה, אבל זה לא רק חיסרון. לא תמיד יש כוח לתחכום, או ל"פלצנות", כמו שאחי היה מנסח זאת. יתרון גדול הוא שלא מלחיץ לשבת שם - אף אחד לא משורר חצי שעה על המנה עד שאתה נלחץ אם אתה מחזיק את המזלג נכון, והאוכל בהחלט טוב. הוא לא מבריק, אבל הוא טרי, בסיסי, הגון וטעים. לחם הבית (22 שקל, קצת יקר) שנאפה במקום הוא לחם צימוקים נחמד שמגיע עם קערית ממרח דלעת חריפה וטעימה ביותר. הזמנו סביצ'ה מוסר ים עם פלפל אדום ובצל סגול (35 שקל) וקוביות חלומי צרובות עם תבלינים (34 שקל). הדג נחתך לקוביות גדולות, תובל בהרבה לימון והיה טרי, רענן וטוב, גם אם חסר גוונים. על החלומי, בציפוי פירורי לחם מתובלים ורוטב מיונז־פפריקה, די עפנו, אני לא מתבייש לומר. החלומי היתה רכה מבפנים וקריספית מבחוץ, נשנוש לא אריסטוקרטי אולי, אבל ממכר. קבב טלה על הגריל עם טחינה (65 שקל) היה "טעים, אבל לא מדהים", אמר חברי יהונתן. הוא לא היה מתובל בצורה מעניינת - בסדר, אבל קצת משעמם. אני הזמנתי שרימפס אבראג' (88 שקל), מנה נפלאה של שרימפס עשויים היטב ברוטב עגבניות, שמנת ובזיליקום, שמונחים בתוך קונכיית בצק! בלי טיפת טוויסט עכשווי, אבל הכי טעימה. המנה היתה אמורה להיות חריפה קצת, ולצערי זה לא קרה. הקבב הגיע עם תוספת פירה תפוחי אדמה וסלק פושר וחסר פאנץ'. שרימפס עם פאטאטס בראוואס היו חביבים ביותר ופריכים, ולצערי הם חוסלו. שנות השמונים התקשרו. שרימפס אבראג' (צילום: סטאס קורינסקי)קרם קטלן (38 שקל) הוא קינוח גדול ממדים, אבל לא מוצלח במיוחד. מתחת למעטה קרמל גילינו בריכת שמנת וניל מעט גושית, לא אחידה ומעט אנמית. רוטב פירות אדומים הוסיף קצת, אבל להיט זה לא היה. ביחד עם שתייה קלה וחמה, השארנו 296 שקל. בכנות, תנסו את אבראג', כיף שם. לחברי יהונתן היא קצת הזכירה את האייטיז. אני תמיד אהבתי את העשור הזה.

אבראג' - כיכר קדומים 6, יפו

*#