${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסעדת עשר: קסם ברחוב קרליבך

מאחורי המסעדה החדשה עומדים שלושה אנשים שמגיעים עם נקודות מבט שונות אבל משהו בחיבור שלהם יוצר שלם שעולה על סך חלקיו

תגובות

בטרמינולוגיה של גרושות +, קוראים לזה "חמישי החדש". מדובר בימי שני ורביעי בהם הילדים עוברים לגרוש, והערבים הופכים להיות פנויים. חברותיי משתמשות במונח הזה, וכגרושה + כלב, אימצתי אותו גם אני. ימי שני ורביעי מוקדשים בעיקר לחברותיי הקרובות, שתי לימור ומירי אחת, או אם תרצו (כי הן מאוד רוצות) שלושת האמהות, פרלמנט של "מנתחות מערכות" מדויקות להפליא. אחרי הכל - אנחנו צוות מנצח. » עשר - לכל הפרטים

» יומנגוס: האם המבורגר יכול לרפא לב שבור?» בלזק: המסעדה שמוכיחה שפחות זה יותר» מלגו ומלבר: האוכל רק נראה טעיםבערב רביעי האחרון, העמדתי את צוות המנצחות שלי אל מול הצוות של מסעדת עשר החדשה. שלושה אנשים עומדים מאחורי המסעדה: האחד אוטודידקט בתחום הקולינרי (נחי אלקין מסעדת נחי ובטי), השני מעצב (איי דובינסקי) והשלישי הוא שף נחבא אל הכלים (שי יואלי). על העיצוב הופקד דובינסקי, שהצליח להפוך את החלל משווארמיה מצויה עם שיפודים עמוסים בנתחי בשר שומני, לקלאסיקה אינטימית שופעת סטייל. המקום קטן והריהוט הכהה הופך אותו לקטן עוד יותר. הבר מניטורי ממש ויחד עם זאת, הישיבה במקום מזכירה מסעדות אירופאיות קטנות וביתיות, עם מפה שמכסה רק חצי שולחן וכסאות שחורים בסגנון וינטאג'. התאורה במסעדה מושפעת מהמטבח. בחלל המסעדה כמעט ולא תמצאו נורות דולקות, אבל עדיין מאוד מואר שם. החלל הפנימי של המסעדה מאפשר הצצה למטבח ולעומתו, הבר מאפשר נקודת תצפית נהדרת על המתרחש. כמעט כמו בבית. עשר (צילום: מיטל סלומון, באדיבות אתר רול)אלקין ויואלי מנצחים על הסירים והמחבתות ומניחים על הצלחות יצירות מופת. הסועדים יכולים לבחור אם ללכת על ארוחת טעימות או להזמין מנות רגילות מהתפריט, על פי החשק, כפי שאנחנו עשינו. כשהגענו, בשעה 21:30, המסעדה היתה כמעט ריקה. לרוב זאת נורת אזהרה אדומה ומהבהבת, אבל הפעם, אני שמחה לומר שהתבדיתי, ובגדול.לפתיחת הארוחה הזמנו שלוש צלוחיות קטנטנות של סלט חצילים על האש עם שזירה של גבינת פטה, במיה עם טחול, ומוס כבד שלווה בלחם דמוי בגט שטעמו היה פשוט נהדר. זו היתה התחלה לא רעה בכלל לארוחה, אבל השיא היה עוד לפנינו. למנת הביניים הזמנו מאפה בצק גבינה במילוי גבינת עזים עם ריבת שום, וסלט חסה סלונבה. זו היתה מנה שהתעלתה על הציפיות שלנו: אשכול חסה סלונבה עם רוטב סלק בצבע מסנוור בשילוב גבינה כחולה וסלסול תפוח מעל. בתחילה חששנו שמאפה הקממבר יהיה לא יותר מבורקס גבינה. שמחנו לגלות שהחשש הזה התפוגג באחת: עם פציעת בצק הגבינה, נשפכה לאיטה מפל איטי של גבינת קממבר עיזים משובחת. ריבת השום היתה במרקם שוקולדי עדין, ויחד הרכיבו מנה מופלאה ונהדרת. זה היה, מה שנקרא, "אינסטגרם מומנט". סוד טעמו האלוהי של הבצק, טמון בגבינת עיזים שהוכנה במיוחד עבור אלקין על ידי מחלבת "ברקנית". במחלבה דואגים לסחוט את מי הגבינה, כך שכמות הקמח שנדרשת לבצק תהיה מזערית.  התעלתה על הציפיות. סלט חסה (צילום: מיטל סלומון, באדיבות אתר רול)הפתיחים ומנת הביניים לא הותירו את הפולניות שבינינו אדישות. בהפסקת הסיגריה, על הספסל ברחוב קרליבך, עלתה כמה פעמים הטענה "בסוף כל עליה באה ירידה. הראשונות היו מצוינות, נקווה שגם בעיקריות ישמרו על סטנדרט זהה או לכל הפחות דומה". וובכן, הרשו לי להרגיע אתכם, הראשונות היו רק קדימון חביב למנות העיקריות: מולים, סקלופ ושרימפס ברוטב ציר סרטנים ואניס, אסאדו בתנור, ולחי עגל. נתחיל עם האסאדו שהגיע בליווי פרוסות תפוחי אדמה אפויות וקריספיות: טעמו ורכותו המופלאה של האסדו נותנים לסועד לתהות כמה זמן בילה הנתח הנהדר הזה בתנור. אגב, התשובה היא 12 שעות. בשר לחי עגל בתיבול בהרט סורי היה נהדר, רך ומחליק בגרון, והוגש בתוספת פולנטה על הפלנצ'ה וכמהין. אחת החולשות הכי גדולות שלי (חוץ מלעיניים בהירות) היא לכמהין. בעשר מכבדים את הסועד דרך הפולנטה, לא רק עם ריח אלא גם עם טעם עשיר ומדויק של כמהין, כזה שאינו מוגזם אבל מורגש היטב. מנת מולים ברוטב יין עם ארטישוק היתה מנה טובה, אבל נטולת בשורה, כטבעם של מולים. סקלופ ושרימפס ברוטב ציר סרטים ואניס היו טריים ועסיסיים, וטעמו המעולה של הרוטב זעק "נגבו אותי". יחד עם זאת, המנה הזו דיברה בשפה אחרת משאר המנות, עם טעמים אסייתים מובהקים. העיקריות שהונחו על השולחן ונטרפו באחת, הדגישו את השוני בין אלקין ליואל. נחי אלקין, המסעדן המוכר ממושב רמות שברמת הגולן, הוא שף אוטודידקט בעל שני סימני היכר: מומחיות בבשר וזקן ארוך ולבן. בכל מה שקשור בטיפול בבשר, משנתו של אלקין היא שצריך לנהוג בו באגרסיביות ולא בליטופים, שכן היא מוציאה מהבשר את המיטב. יואלי, מהצד השני, היה בעברו השף של מסעדת מנטרה ריי. הוא מבין פירות ים, דגים ואת המטבח צרפתי. הוא גם ביישן ונחבא אל הכלים. את תחום המסעדנות הוא משאיר לאלקין ולדובינסקי, ויחד עם זאת, בביישנותו יש משהו כובש כמו באוכל שלו.12 שעות של שכרון חושים. אסאדו (צילום: מיטל סלומון, באדיבות אתר רול)שלושת הבעלים של מסעדת עשר שונים זה מזה, וזה גרם לי לתהות לגבי השילוב שלי עם האמהות, גם אנחנו שונות אבל מנצחות, יש שם מכל טוב עולם (טפו טפו), אהבה, חברות, חיבוק, חום, כנות ופרגון. זאת מערכת יחסים שהצליחה לנפץ כל מיתוס אפשרי על חברויות בין נשים.ההפריה העיקרית שלנו היא בוויכוחים הניטשים בינינו. בערב הזה, באורח פלא, לא התווכחנו אפילו פעם אחת. כולנו הסכמנו פה אחד שהחוויה במסעדת עשר היתה מוצלחת ונעימה לכולנו. אוכל טעים, לא יומרני נטול פלצנות, נעים, עשיר ובמחיר סביר. לקראת סיומו של הערב המהנה, החלפנו את טעם הבשר, הדגים ושאר המעדנים, בצלחת פוטיפורים ובגנאש שוקולד, כשלצידו, ניצבו שורות של תוספות שונות, כמו בננה יבשה מרוסקת, פתיתי קרמל, קוקוס ומלח גס. הקינוחים לא נשאו איזו בשורה חדשה, אבל היו פשוטים וטובים - דרך מוצלחת לסיים את הארוחה.

את הטעמים שטעמנו, הריחות שהרחנו והשירות שקיבלנו, אפשר לתמצת תחת המילה "מצוין". לא פעם אפילו השמענו אנחות עונג כאלה שהוציאו את נחי מהמטבח וגרמו לאייל להתחבא מאחורי סיר גדול יותר. אין ספק שמסעדת עשר נותנת כבוד לחיכו ולכיסו של הסועד. האוכל טעים וטרי, חומרי הגלם מצוינים והאווירה, בזכות השירות והאינטרקציה עם אנשי הצוות, היתה נהדרת. אני לא מתביישת להודות שהכנסתי את המספר של מסעדת עשר לחיוג המקוצר, כי עוד אחזור לשם. חשבון: פלאם קלאסיקו - 150 שקליםחצילים - 12 שקליםטחול ובמיה - 19 שקליםמוס כבד - 19 שקלים מאפה קממבר - 41 שקליםחסה סלונבה - 52 שקליםמולים - 42 שקלים סקלופ שרימפס - 90 שקלים בשר לחי עגל - 67 שקליםאסדו בתנור - 90 שקלים גנאש שורות - 33 שקלים צלחת פוטיפורים - 49 שקלים סה"כ: 664 שקלים (לא כולל שירות)

*#