${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מלגו ומלבר: האוכל רק נראה טעים

חשבונות נפש, הרהורים על ילדים ובעיקר מנות לא מוצלחות. הביקור של כנרת בראשי במסעדת מלגו ומלבר הסתיים באכזבה

תגובות

הימים שלפני יום הכיפורים הם ימים טובים לחשבון נפש, למבט פנימה והחוצה על עצמנו. כמעט לכל אחד מאיתנו יש איזשהו דיסוננס בין הפנימיות לחיצוניות. לברי המזל בינינו יש אנשים קרובים, קרובים מאוד, לחלוק ולשתף בדיאלוג התמידי בין הפנים לחוץ. אני בורכתי בשתי נשים שקרובות אליי. לכן בחרתי ללכת לאכול עם אמא שלי ועם חברה שהיא כמו אחות במסעדת הדגים ופירות הים מלגו ומלבר. אין ספק שהמקום בחר בשם מיוחד: בארמית, פירוש המילה "מלגו" הוא מבפנים ופירוש המילה "מלבר" הוא מבחוץ. רק חבל שהמסעדה פספסה את החיבור בן השניים, יש לה חיצוניות אבל אין לה פנימיות. מלגו ומלבר - לכל הפרטים» במלגו ומלבר שוחים נגד הלוקוס - שגיא כהן» פאסטל: נשיקה צרפתית בלב תל אביב» הסדנא: האחות הקטנה והסוררת של מחניודהמלגו ומלבר נפתחה על חורבות מסעדות ובתי קפה בחלק הצפוני של שדרות רוטשילד, מול תיאטרון הבימה. המיקום יפהפה ויש חניון קרוב כך שאפשר לבוא בנעלי עקב. במקום שלושה מפלסים לבחירה: בר ושולחנות בפנים, מרפסת עליונה עם בר לאורכה ומרפסת תחתונה. סך הכל העיצוב מודרני ונעים, אבל הקרבה לטוני ווספה היא (אחת) מחסרונותיה הבולטים. ריחות הפיצרייה חצו קירות והתיישבו לי ישר על בלוטות הטעם, שאפשר לומר כבר עכשיו, היו מאוכזבות.ריח פיצה. מלגו ומלבר (צילום: דודו בכר)

את המקומות למסעדה הזמנתי ארבעה ימים מראש. בטעות הזמנתי לזוג ובעולמי שלי, הייתי בטוחה שבימי החג, כשכולם מאובסים מארוחות משפחתיות, המסעדות לא יהיו מפוצצות. ובכן, טעיתי. המסעדה הייתה מלאה ומוזמנת עד אפס מקום, כך שכל ניסיון למצוא מקום לשלוש (והיה כזה) לא עזר. את מחיר הטעות שילמנו בהצטופפות בשולחן קטן, לצד משפחה עם ילדים שהנעימו את זמנם בזריקת אבני חצץ מהאדנית וחזרה, מבלי שאף מבוגר אחראי מנע מבעדם. בשלב הזה ידעתי שאמא שלי תוותר על הבעת משאלתה להיות סבתא. היא לא תיקח את הסיכון להסביר לי שילדים זה שמחה כשהם זורקים חצץ. היא תחכה לטיימינג מדויק יותר, כשניתקל בילד ישן בעגלה או אוכל בדממה מלאכית.חזרה לאוכל. התפריט מחולק למנות קטנות וגדולות. הזמנו שלוש מנות קטנות לפתיח: טרטר אינטיאס וקרם סלק (27 שקלים), סלט עגבניות שרופות קר ופלפלונים (24 שקלים) וסשימי דג (אינטיאס) ופלחי תפוז בויניגרט מירין (27 שקלים). שלוש המנות היו קטנות מאוד, אז הזמנו מיד שתיים נוספות: סלט ירקות חיים ופיצוחים (24 שקלים) וקלמרי סגול וציזיקי (31 שקלים). הטרטר היה זעיר ותפל. פס של קרם סלק עיטר את הצלחת מצד אחד וקרם פרש מהצד השני, אבל לבד מיופי לא היה להם שום תפקיד. פרוסות התפוז והפלפל החריף במנת הסשימי, יחד עם וינגרט הדרים חמצמץ הצליחו לשמר את טעמו של האינטיאס, והרכיבו מנה מוצלחת. סלט הירקות היה טרי להפליא וטעים, אבל לא היה בו זכר לפיצוחים. לעומת זאת, את מנת הקלמרי לא אוכל לתאר במילה אחרת מלבד "מביך". חמש טבעות קלמרי הונחו על תפוחי אדמה מפתיעים שלא הוזכרו בתפריט בסגנון בופה של טירונות, כנראה במטרה לתת למנה עוד נפח, והוגשו עם בצלצלי פנינה וציזיקי בתחתית שכלל לא הורגש. טעים זה לא, מבולגן ומלוח זה כן.איפה הטעם? טרטר אינטיאס (צילום: דנה קרן)לעיקרית הזמנו פילה דג מקומי (אינטיאס) בחמאת עגבניות ואורגנו, רוטב עגבניות ובצלצלים (88 שקלים), ברבוניות עומק מטוגנות (59 שקלים) ושרימפס וודקה עגבניות (67 שקלים). המפגש שהיה אמור להוציא אותנו למסע של שיחות נפש, הוביל אותי ואת הבנות שלצידי למסע להחלפת המנות, כך שנשאר רק מעט מקום לדון על החיים. בעת ההזמנה הדגישה המלצרית כי השרימפס הוא מסוג קריסטל וככזה המנה כוללת רק שש יחידות לפי משקל. לדאבוננו, במלגו ומלבר דאגו "לשייף" את הקריסטל עד שהפכו אותו לסוג של בייבי שרימפס. הוא לא נצנץ כקריסטל וממש לא היה בשרני, הרוטב היה כבד ועמוס טעמים ומלוח. טעמו המקורי לא נשמר והתוצאה היתה לא טעימה, בלשון המעטה. מאחר ושתי מלוותי שומרות כשרות ולא נוגעות במה שאסור (אולי למזלן), תיארתי בפניהן כמה התאכזבתי מהמנה. חברתי אמרה שזה מזכיר לה אתרי הכרויות שבהן את קוראת פרופיל של מישהו אחד ומקבלת מישהו אחר. אמא שלי לעומת זאת הלינה על כך ששלחה את בתה ללמוד משפטים ובמקום לכתוב סיכומים היא כותבת על אוכל. כל אחת והאכזבה שלה.מנת האינטיאס הגיעה כל כך יבשה עד כדי כך עד שדבר מהעזרים שהוגשו לצידו לא הצליח להציל את המצב. למרות החשש הראשוני שלי שאת רוטב עגבניות אורגנו ישאילו מהשכנים, הוא התגלה כלא דומיננטי אבל מצד שני גם לא הצליח לעדן את הדג המיובש. את הנחמה מצאנו במנת הברבוניות שהוצגה בתפריט כקטנה אבל למעשה היתה גדולה והכילה ברבוניות גדולות, טריות וטעימות בהגשה חביבה וקורצת. חביב. מוס שוקולד (צילום: דנה קרן)

עברנו לקינוחים והזמנו שניים מתוך השלושה: מוס שוקולד עם עוגיות שנאפות במקום וקרם גבינה. שני הקינוחים היו טעימים ולא מתוקים מדי. עם יציאתנו מהמסעדה לא יכולנו להסתיר את המלגו שלנו והצגנו אותו גם במלבר. שניהם שידרו אכזבה. מנות הסלטים והברבוניות היו מוצלחות  והשירות באמת מצוין וקשוב, אבל חלק הארי של המנות הותירו אותנו עם תחושה של הבטחה שלא קוימה, לא בגודל המנה ובהחלט שלא בטעם. כנראה שלא רק אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש לפני יום הכיפורים. חשבון בבקשה:סלט עגבניות קטן - 24 שקליםסלט ירקות חיים קטן - 24 שקליםטרטר דג ים סלק קטן - 27 שקליםסשימי דג תפוז קטן - 27 שקליםקלמרי בציזיקי קטן - 31 שקליםשרימפס וודקה - 67 שקליםברבוניה מטוגן קטן - 59 שקליםפילה דג בחמאה ועגבניות - 88 שקליםמוס שוקולד - 29 שקליםקרם גבינה - 32 שקליםכוס יין אדום דוגיאלו סנז'ובזה קברנה סוביניון - 38 שקליםכוס יין לבן דה ברוטלי - 32 שקליםסה"כ - 479 שקלים, לא כולל שירות והנאה

*#