מתן שופן ואיתי גלייטמן

"מה יש לעשות שבועיים ביוון", בצירוף לפחות שלושה סימני שאלה, היא התגובה הקבועה שזכיתי לה ערב נסיעתי לצפון יוון. עם שובי משם אני תוהה איך אפשר להסתפק רק בשבועיים?

יוון אינה מהיעדים הקבועים או הנחשקים ברשימתי, אך צירוף של נסיבות הוביל אותי אליה בשיאו של הקיץ. לא עוד חופשת ריזורט במלון חמישה כוכבים הכל כלול, אלא טיול עם רכב שכור בין לשונות יבשה וחצאי איים. הרים ירוקים וסלעים ענקיים שמסתיימים במים צלולים, וכפרים קטנים עם מסעדות פשוטות שמציעות אוכל מופלא שמתבסס על כל מה שחי וצומח בסביבה, על האדמה או בים. גם העשבים הפשוטים ביותר, כמו הקריתמון הימי שגדל בין הסלעים על החוף, מוצאים את עצמם על הצלחת. הדרכים הפתלתלות מקושטות בעצי פרי כמו זיתים, תאנים, ערמונים, תפוחים או רימונים, ודוכנים רבים בצדי הדרך מציעים סחורה טרייה, כמו ריבות אינספור, גבינות ושמני זית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ