בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתכון: סלט משמשים ומרציפן

עוד מעט המשמשים ייעלמו מהחנויות, אבל בינתיים אפשר להכין מהם סלט של תחילת קיץ, שכולו מריר-מתוק ומעודן. טור חדש של הבלוג "פתיתים"

6תגובות

יש משמשים!

רוצו לחנויות וקנו שקית מלאה, כי בעוד חודש הם יעלמו, ולמשך שנה ישאר רק געגוע.

כולם מדברים בשבחו של הפרי המתוק הזה, על ריבותיו, תבשיליו ולדריו. (חוקי להטות את זה ככה?). אני דווקא אוהב את המרירות החמקמקה שלו, זו שמנסים להסתיר ולהעדיף בגללה פרי בשל ורך יותר. במקום להלחם בה, הלכתי איתה עד הסוף ורקחתי סלט של תחילת קיץ, שכולו מריר-מתוק ומעודן כל כך.

את המרירות העקרית תורם הכוכב האמיתי של הסלט הזה, המרציפן. זה לא אומר שצריך להוציא את הבונבוניירה האדומה של מוצרט מהמדף העליון (אבל הגיע הזמן שתעשו עם זה כבר משהו), אלא ללכת לסופר, לקנות מרציפן איכותי, בסיסי, עם כמה שפחות סוכר וכמה שיותר שקדים בפנים. בלי ציפוי שוקולד, בלי תוספות, בלי כלום. אני אוהב את זה שבצורת חלה.

פתיתים

זה אחד הסלטים הכי קלים בעולם. חותכים הכל, מערבבים ומתבלים בקערה אחת, ואוכלים מיד. אין פה שום טכניקה מורכבת, רק הקפדה על רכיבים טובים.

מה צריך

כמויות לסלט זוגי

  • 6 משמשים
  • חופן גדול של בייבי תרד – רעננים ופריכים
  • מרציפן
  • עירית
  • פלפלון צ'ילי חריף
  • חומץ פטל (או חומץ בן יין או חומץ שרי)
  • שמן זית

 

פתיתים

לעבודה!
שוטפים את עלי התרד, מסננים ומייבשים ממש ממש טוב.

שוטפים את המשמשים, מנגבים במגבת מכל טיפות המים.

פורסים אותם לרצועות דקות וגם את המרציפן לפרוסות באותו גודל.

פתיתים

פורסים את הצ'ילי לטבעות ואת העירית דק דק (אפשר להחליף אותה בבצל ירוק או מעט מאד בצל סגול קצוץ דק)

תטעמו טבעת צ'ילי לפני שתוסיפו אותו. חלקם חריפים מאד וחלקים סתם מתוקים, אי אפשר לדעת לפי המראה. זה לא סלט חריף אבל כיף שיש בו קיקים קטנים ומפתיעים. אם אין לכם צ'ילי טרי גם פתיתים מיובשים יתאימו, אותם תמיד כדאי להחזיק בבית.

זהו בעצם
מניחים את התרד בקערה, מעל את כל השאר. מתבלים במעט מאד חומץ, שמן זית (עדיף אטלקי ולא סורי בשביל העדינות), מלח ופלפל.

הכי חשוב – הטעם הסופי צריך להיות מריר אבל מעודן מאד. לא מתוק מדי, לא חמוץ מדי, ולא חריף מדי. כלומר – להזהר עם התיבול. ממש כמו קפה ובירה, הטעם המריר הוא נרכש, וברגע שמסתגלים אליו ולומדים לאהוב אותו, מגלים בתוכו תתי טעמים מענגים ממש. כל תיבול דומיננטי עשוי להאפיל עליהם.

מערבבים בעדינות, ומחכים 10 דקות לספיגת הטעמים.

שדרוג ושינויים
שקדים פרוסים או שבבי שקדים יתאימו נהדר לקו המריר ויוסיפו עוד קראנץ' שאני מאד אוהב.

בחרתי בכוונה בחומץ עדין, אבל אפשר להשתמש גם בחומץ מטבח סטנדרטי. לימון סחוט לא בא בחשבון. עלה לי רעיון שלא ניסיתי, להשתמש בבלסמי, זה יכול בהחלט לעבוד.

נגמרה עונת המשמשים? אגס, אפרסק או נקטרינה יכולים להחליף אותו, אבל זה כבר סלט אחר לגמרי.

עוד מתכונים אפשר למצוא בבלוג "פתיתים"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו