בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צפו

מתכון לכרובית של אייל שני

היא אתנו כל השנה, אבל ההנאה הגדולה ממנה שמורה לימי החורף. ארבעה מתכונים נפלאים עם ראש כרובית

65תגובות
הכרובית של אייל שני
שרון היינריך

כרובית היא כמו זר צפוף של פרחים לבנים המעניקים תחושה מסעירה של ראש המוגש אל השולחן, או אפילו מוח. חלוקת ראש בשולחן, למי שעדיין לא ניסה, היא תחושה קסומה, קדמונית ומשכרת של חלוקת טרף, המכילה בתוכה את כל יסודות הקיום החיוביים של משפחה: נדיבות, גורל משותף, מזל ששפר, חום וביטחון. עכשיו תוסיפו את הגשם שניתך על החלונות, את הברקים המפלחים את השמים ואתכם יושבים סביב השולחן, בחדר מוסק, סביב כרובית, ותבינו כמה היו פעם הלילות מאושרים, כשבחוץ עוד לא היו ערים ומסעדות, אלא רק חושך ושדות. ועכשיו הסתכלו שוב על ראש הכרובית וזכרו שאף חיה לא הקריבה את חייה בשביל שתרגישו את האושר הזה.
כרובית יש כל השנה, עניינים מניפולטיוויים של חקלאות מודרנית, אבל ימיה הטובים ביותר הם ימי החורף הקרים השומרים את פרחיה צמודים זה לזה. צבעם אמור להיות לבן בוהק, נקי מכתמים וחבלות חומים, מרקמם פריך ואינו מזכיר ולו במעט את מרקם הגומי.

זר הפרחים אמור להיות קטן, קמוץ כאגרוף, נחבא בתוך העלים והגבעולים הירוקים שסוככים עליו. הגזע הראשי שמתחת לזר אמור להיות ירוק בהיר, שקוף מעט, החתך בתחתיתו, זה שהפריד אותו מן האדמה אמור להיות לבן וטרי.

כרובית מזכירה קדירת בשר יותר מכל הצומחים האחרים. היא שייכת למשפחה המצטיינת בלכידת רדיקלים חופשיים, הזועמים בתוך הגוף שלנו, משפחת המצליבים. ברוקולי הוא הקרוב לה ביותר, ואחריו הכרוב. ככל שאר בני המשפחה, גם היא קשה לעיכול. אחת תספיק לשניים עד ארבעה אנשים, בייחוד אם יטבלו אותה ברוטב.

כרובית מניחים בשלמותה יחד עם העלים המגינים עליה בתוך סיר יבש הדומה לה במידותיו. ניגשים עם שניהם לברז ומניחים למים להגיע עד כשלושה רבעים מגובה פני הפרחים. ממליחים היטב, כ-10 גרם מלח לליטר מים, מביאים לרתיחה ומבשלים במכסה סגור כ-40 דקות, רתיחה בינונית. בשלב זה בושלה הכרובית לחלוטין. היא וול-דאן, וזאת נקודת העונג שבה מתבטאים כל טעמיה.

אם תתבשל הכרובית בשלמותה 15 דקות, היא תגיע לדרגת מדיום. פריכה, עם טעמים לא לגמרי מפותחים, היא תשדר קרירות, המתאימה במיוחד לסלטים של קיץ. וזו גם דרגת הבישול הנכונה לטיגון הכרובית.

בישול כרובית ממלא את הבית בריח החמצמץ של הכרובית, ריח משלים לגשם, שמשום מה כבר אינו אופנתי. פרוסה אחת של לחם לבן, ללא הקרום, שנטבלה במעט חומץ יין והוכנסה לסיר הכרובית בשעת הרתיחה, תמנע את הריח הזה.

>> כרובית שלמה אפויה בתנור
זו היא הדרך הטהורה והמענגת ביותר לחוות כרובית.
ל-4 מנות:
1 כרובית בינונית שלמה, טרייה ולבנה, פרחיה צפופים ועטופים בעלים ירוקים בהירים
3 כפות שמן זית
מים מינרליים
מלח ים
מחממים את התנור לטמפרטורה של 220 מעלות. בסיר פלדה, גדול במעט ממידותיה של הכרובית, מניחים את הכרובית ומוסיפים מים מינרליים עד לגובה שלושה רבעים מפני הכרובית. ממליחים בכ-10 גרם מלח, לכל ליטר מים. מכסים במכסה, מביאים לרתיחה, מנמיכים לרתיחה מתונה, מבשלים כ-10-15, תלוי בגודל הכרובית. מסננים.
בעזרת מברשת, מושחים את הכרובית בשמן זית, זורים מעט גרגרי מלח. מניחים על תבנית אפייה ומכניסים למרכז התנור. צולים עד שראש הכרובית מזהיב. מגישים בתבנית לשולחן. מעטה פריך מכסה את פנים הכרובית הנימוח כמו חמאה. מפרידים את הפרחים זה מזה בעזרת כף ומגישים.

>> כרובית שלמה בלימון
ל-4 מנות
1 כרובית שלמה, טרייה ולבנה, פרחיה צפופים ועטופים בעלים ירוקים בהירים
1 כוס מים מינרליים
מלח ים
50 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות
מיץ מ-1/2 לימון טרי
טג'ין הוא כלי מושלם לאידוי כרובית, הודות למכסה דמוי החרוט. הוא מאט את בריחת הנוזלים מן הסיר והאדים המיתמרים מתחתיתו אינם מטפטפים על ראש הכרובית אלא מתחלקים לאורך המכסה. אם אין, אפשר להשתמש בסיר רגיל.

סנטימטר וחצי מים בתחתית הטג'ין, ובתוכם הכרובית, זורים מלח על ראשה, מכסים במכסה. מביאים לרתיחה ומבשלים 40 דקות, רתיחה מתונה. מסירים את המכסה, מניחים את קוביות החמאה מעל הכרובית, סוגרים את המכסה ל-2 דקות, פותחים ומגבירים את הלהבה. כעת מתחברת החמאה למים המבושמים בטעמי כרובית שעדיין נותרו בקרקעית ויוצרת אמולסיה לבנבנה. מוסיפים את מיץ הלימון, מנערים קלות את הסיר וממתינים לרתיחה חזקה של בועיות גדולות. מכבים את האש. מגישים לשולחן בטג'ין, כף מוזגת את חמאת הלימונים על ראש הכרובית, בוצעים מן הפרחים ומגישים.
 

>>פרחי כרובית מטוגנים
ל-4 מנות
חליטת הכרובית:
1 כרובית קטנה, טרייה ולבנה, פרחיה צפופים ועטופים בעלים ירוקים בהירים
מאדים את הפרחים כ-15 דקות בסיר מלא מים מומלחים רותחים, ללא מכסה. מסננים, מניחים לאדים הבוקעים מן הפרחים, לגווע.
הבלילה:
1 כוס חלב (כ-200 מ"ל)
1 ביצה
100 גרם קמח לבן
מעט מלח
בקערה גדולה טורפים קלות את הביצה, מוסיפים את החלב והמלח, ואחר כך את הקמח, וטורפים עד לקבלת עיסה דלילה וחלקה. מוסיפים את פרחי הכרובית, שימתינו בתוך הבלילה עד הטיגון.
הטיגון:
מחבת גדולה ועמוקה
שמן לטיגון: 50% שמן תירס, 50% שמן זית
מביאים את השמן לטמפרטורת טיגון (כ-180 מעלות). מסננים את הפרחים מהבלילה. ממתינים שכל המיותר יטפטף חזרה לקערה. מטגנים מכל הצדדים עד להזהבה. מחלצים מן השמן, מניחים על נייר סופג.
רוטב עגבניות מהיר:
2 כפות שמן זית
3 שיני שום, פרוסות לטבעות
1 פלפל ירוק חריף קטן
4 עגבניות אדומות בינוניות, חתוכות לקוביות
6 עלי ריחן טריים

יוצקים את השמן למחבת ומסיפים את טבעות הפלפל. מציתים את האש בכיריים ומאדים עד להתעצמות צבע הפלפלים. מוסיפים את השום, וברגע שעולה מהם ריח ראשון של צלייה, מוסיפים את העגבניות. ממליחים קלות, מביאים לרתיחה ומבשלים תוך ערבוב מעל להבה בינונית כ-7 דקות. מוסיפים את עלי הריחן, מערבבים עוד כדקה ומסירים מהאש. טובלים את ראשי הפרחים הזהובים ברוטב העגבניות ומגישים.

>>חביתת כרובית
ארבעה פרחי כרובית קטנים שאודו כ-15 דקות במים מומלחים. מחבת חם מאוד. מוסיפים לו חמאה, כמו לפני חביתה, החמאה נמסה. מזהיבים בתוכה את פרחי הכרובית. מוסיפים ביצה טרופה, זו חביתה. הופכים כשמזהיב הצד התחתון ומיד מניחים פרוסת גבינה צהובה או מוצרלה. מקפלים את העיגול לשניים, עדיין במחבת. ממתינים עוד כדקה - ולצלחת. משהו בזה דומה מאוד לעונג המושחת של חביתה בפטריות כמהין לבנות.

המתכונים פורסמו לראשונה במדור "השף הפרטי שלי" (ללא הווידאו) בתאריך - 24/11/2006



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו