מה עושים עם המחמצת בפסח?

שאלה שבכל מאפייה ובכל בית בו חובבי אפייה מגדלי מחמצת ושומרי כשרות נדרשים אליה - האם זורקים את המחמצת בפסח ובסופו מתחילים מחדש? התשובה היא: זה תלוי

מחמצת
מחמצתצילום: Fascinadora / Shutterstock
סער מור
סער מור

בכל סדנת אפייה בה אנשים קושרים נפשם עם מחמצת, קם לבסוף מישהו ששואל: "תגיד המורה, מה עושים עם המחמצת בפסח?" בעבר, בכל המאפיות הכשרות וכן גם בבתים בהם שומרים על כשרות, המחמצות נזרקו ללא כל שאלה. מיד בתום הפסח התחילו להכין מחמצת חדשה.

בשנים האחרנות, גם במאפיות הכשרות, הבינו את חשיבות הגיל של המחמצת (לפי חלק מהאסכולות השונות של האופים) וחלק מהזרמים השונים ביהדות נתנו פתרונות שונים לסוגייה. חלק מהרבנים עדיין פוסקים שיש להשליך ולבער את המחמצות בפסח, אבל יש גם פתרונות אחרים.

חמץ נחשב כל מאפה או תבשיל העשוי מאחד ממיני הדגן: חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון. גם כל תערובת של אחד הדגנים עם מים שעורבבה ולא נאפתה תוך 18 דקות מרגע הערבוב ויש חשש שהחלה להחמיץ נחשבת חמץ ואסורה בפסח.

כל מאפה ותבשיל שנעשה מכל דגן או קטנית אחרת, גם אם יחמיץ - אינו אסור משום שלא נחשב חמץ.

אז מה עושים עם המחמצת שטיפחנו כל השנה בפסח?

לאורך השנים התקבלו מספר תשובות ממספר רבנים. אחת מהן טוענת כי יש למכור את המחמצת במסגרת מכירת החמץ. כלומר, לגשת לרב, לבצע מכירת חמץ לגוי ואת המחמצת, בדומה לקמח שנשאר יש להסתיר רחוק מהעין ואף רצוי להוציא מהבית למקום אחר. במקרה כזה, יש להאכיל את המחמצת היטב במשך מספר ימים לפני הפסח ולהפוך אותה למחמצת "קשה" (יותר קמח ממים). בערב לפני החג להאכיל שוב, בכמות גדולה יותר של קמח (כפול קמח ממים) לראות שמתחיל תהליך תסיסה ואז לסגור היטב, לעטוף בנייר אטום וניילון נצמד. על שומרי הכשרות להכניס את המחמצת האטומה למגירה תחתונה במקרר (רצוי מחוץ לבית) שעליה יודבק שלט המבהיר שהמגירה נמכרה לגוי ("חמץ") במשך החג אסור כמובן לפתוח את המגירה ו/או לגעת במחמצת. בצאת החג יש להאכיל את המחמצת עם כמות גדולה יותר של מים ולתת לה להתאושש במשך יום- יומיים בחוץ. כפית דבש תמיד תעודד את חזרתה של המחמצת לפעילות.

אפשרות נוספת היא למכור "לגוי" ובעצם לתת לו את המחמצת שיחזיק אצלו במקרר במשך החג. בצאת החג יש לקנות בחזרה את המחמצת.

פתרון נוסף, שאותו באופן אישי, אני פחות אוהב (שאותו קיבלתי מהרב של העיר מודיעין, הרב לאו) מתוך מודעות לזמן שלוקח למחמצת להבשיל ולהתחיל להתבגר היה להתחיל להכין מחמצת חדשה חודש-חודשיים לפני חג הפסח, להאכיל ולזרוק כל התקופה עד לחג ולא להשתמש כלל. בערב החג למכור אותה במסגרת מכירת החמץ (את המחמצת הישנה יש לזרוק לפני החג) ולאפסן במקרר, נסתר מהעין ומסומן כמכור לגוי. בצאת החג להאכיל ולהתחיל להשתמש.

בעבר, בזמן לימודי הקונדטוריה, רב המכללה פסק לייבש את המחמצת, למכור אותה במסגרת מכירת החמץ ובתום החג להחזירה לחיים.

קיימות שתי שיטות לייבוש מחמצת:

יבוש "בהקפאה": מספר ימים לפני החג מוציאים ממנה חלק, מאכילים אותו במשך מספר ימים בכלי נפרד, בכל פעם ביותר קמח ובעצם ליצור מחמצת קשה מאוד. ערב לפני החג, כשהמחמצת קשה מאוד, מגררים אותה עם פומפייה גסה, מכניסים את הפירורים בשכבה דקה לתוך כלי אטום, כשבין השכבות מפריד נייר אפייה. מיד בתום הגירור יש להקפיא בקופסה מסומנת "חמץ". בצאת החג מוציאים את הקופסה מהקפאה, מכניסים את הפירורים למים חמימים וכשמתחילות בועות מאכילים בקמח. למחרת או כשיש תסיסה, מאכילים כרגיל ומתחילים להשתמש מחדש.

השלבים השונים של המחמצת. מחזיק לאורך כל השנה מחמצת מיובשת בהקפאה, למקרה של תקלה במחמצת, כגיבויצילום: Zagorulko Inka / Shutterstock.co

יבוש "חם": הצורה הפוכה מהקפאה. מוציאים חלק מהמחמצת ובמשך מספר ימים מאכילים ביותר מים והופכים את המחמצת לנוזלית מאוד. לפני החג מרפדים מגשי אפייה בניירות אפייה נקיים ובעזרת פאלטה או לקקן מורחים שכבה דקיקה ואחידה עד כמה שניתן של מחמצת. את הניירות מעבירים לתנור המחומם לחום הכי נמוך שאפשר (שלא יעבור את ה-30 מעלות צלזיוס) עם טורבו, לשם יבוש עדין של המחמצת (יש המייבשים בתנור רק עם חום המנורה). כשהמחמצת יבשה לחלוטין, שוברים את השכבה הדקיקה ומאפסנים בכלי אטום, מסומן "חמץ". בצאת החג, שמים את המחמצת במעט מים ולאחר מספר דקות מוסיפים מעט קמח. ברגע שמתחילים לראות סימנים של תסיסה מאכילים בקמח ומים כרגיל. למחרת, כשהמחמצת מתאוששת ניתן להתחיל השתמש בה.

הפתרון המחמיר ביותר שקיבלתי (ונפוץ בבתים המחמירים יותר) היה כמובן לזרוק את המחמצת ובצאת החג להתחיל מחדש. לאחר החג ועד שהמחמצת מוכנה להשתמש בשמרים או/ו שאור (בצק ישן, ביגה, פוליש), דבר שלא עומד במבחן המציאות של מאפייה שמתבססת על מחמצת.

מחמצתצילום: Fascinadora / Shutterstock

סער מור | מחשבות על לחם

אופה המתארח במדור האוכל, בעל הבלוג: מחשבות על לחם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

ברופי בבית המשפט. הרעיפה שבחים על בעלה ועל החיים שבנו יחד

היא כתבה את המדריך "איך לרצוח את בעלך". ואז בעלה נרצח

רחוב פינסקר
בתל אביב, גלויה
מ— 1940 לערך.
עיר שדיברה יידיש
ובעיקר ספרה
ביידיש

ספר הזיכרונות שהותיר אחריו חושף כישרון מפתיע של סופר גדול

בן סלמאן וארדואן בג'דה שבסעודיה, באפריל. המשבר העמוק נשכח

המשבר הכלכלי מכופף את האידיאולוגיה של ארדואן

רינאוי-זועבי

טירללת מדינה שלמה, את צריכה לענות. "צודק, אבל אני מנתקת"

סטיב קר

צפיתי בו רועד וניסיתי להיזכר אם היה כאן משהו דומה. לא הצלחתי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?