אני אזדקן כשאפסיק לחלום

מהשכונה הבולגרית ביפו, לטרקטור והחבר'ה בקיבוץ, החיים בניו יורק, הלימודים בבצלאל והצלת מזון. סוני וינר היא רכבת הרים מלאת תשוקה לאוכל ולחיים, והיא לא מתכוונת לעצור, או להתנצל על קצת אבקת מרק עוף

סוני וינר
סוני וינר. מעיין נובע של צבע חיים ויצירה צילום: הדס פרוש
דנה מלמד
דנה מלמד

סוני וינר פותחת את הדלת ואור גדול בוקע מהבית שלה. החלל היפהפה שיצרה לעצמה שטוף אור וצבע, ולאן שלא מסתכלים מקבלים חגיגה של יופי ואסתטיקה. כל פינה מסקרנת ומספרת סיפור. מרגישים מיד שגרה פה אשה צבעונית ותוססת, מלאת תשוקה לחיים. היא מוזגת לנו לימונדה עם סודה צוננת ואנחנו פותחות את הבוקר ליד השולחן המשקיף למרפסת השמש הפורחת. סוני בעצמה נראית כמו שמש מאירה. מעיין נובע של צבע חיים ויצירה, והבית שלה טעון באנרגיות הססגוניות שלה. היא מוכרת לי מאיפשהו אבל האסימון ירד לי רק בסוף המפגש. בכל אופן, ברור לי שיושבת מולי כוכבת. סופר-סבתא מהאגדות.

היא נולדה וגדלה ביפו, הצעירה מבין שלושה אחים להורים ציוניים שהגיעו מבולגריה. "שיר השכונה של התרנגולים מתאר את הילדות היפה שלי והנעורים המוקדמים" היא מספרת בגעגוע. "זו היתה קהילה גדולה של בולגרים עם הווי תוסס שסבב סביב תרבות של אוכל שהיוותה את תמצית חיינו. לילדים מילאו גיגיות פח במים שהשמש חיממה כי זה בריא לעצמות, בבוקר קיבלנו שמן קיק, הסתובבנו יחפים על החול החם, מוכר התירס, התורמוס והגידיאלה (תפוח מסוכר אדום) היה מכריז על הגעתו לקול שמחת הילדים והיה כיף לא נורמלי", היא משחזרת. "אבא שלי היה שרברב ב'סולל-בונה' ואמא שלי עקרת בית. החיים היו מלאי תום וקסם"

כשהיא חוזרת למחוזות ילדותה ומתארת את תרבות הבישול והאירוח בכזו תשוקה, אפשר להבין איך דבקה בה האהבה לקולינריה והאכלה. אני מבקשת לשמוע סיפורי אוכל נוסטלגיים ועיניה נוצצות כשהיא מספרת.

סוני וינר עם בצק הבואיקוס צילום: הדס פרוש

"שבתות בבוקר כללו אינסוף סלטים, מגוון סוגי מזה כמו פלפלים קלויים, חצילים, גבינה בולגרית, בואיקוס, בורקיטס, חמינדוס ומה לא. ארוחת בוקר היתה הופכת לארוחת צהריים ומשם ממשיכים לערב", מספרת וינר. "אירועים כמו בר מצווה נחגגו במשך שבוע שלם שבו בישלו ואכלו מהבוקר עד הלילה. אירוע שאהבתי במיוחד בתור ילדה היה טקס הכנת ה'סוס' (מלשון רוטב. ידוע בשם 'לוטניצה') - סוג של ממרח גמבות מרוכז שהשתמשנו בו כבסיס לכל הבישולים במשך כל השנה. את הגמבות בישלו הנשים בחברותא, במשך כל הלילה כשבד חיתול עוטף את ראשיהן והן מערבבות ומרכלות עד אור הבוקר", מספרת.

"אימי וחברותיה היו מתכנסות לשחק רמי ולאכול ארוחת בוקר וצהריים לצד ערק עם מים. כשהגיעה תורה של אימי לארח, עבורי זה היה יום חג", היא אומרת ובקולה עוד בוערת ההתלהבות מאז.

"בימי שישי כשהייתי חוזרת מבית ספר וכולם היו עסוקים בבישולים ונקיונות, אמא היתה חותכת את הנשיקה של הלחם האחיד, מוציאה את הרך, ממלאת בתבשיל שעועית ובשר וסוגרת עם הרך שהוציאה. שלחו אותנו לאכול את זה בחוץ כדי לא ללכלך והשומן היה נוזל על הידיים וזה היה כה מענג ללקק את זה."

סוני בחרה להכין היום את הלהיטים של ילדותה ובגלל שהמפגש שלנו מתרחש ביום הכי לוהט בשנה, היא הלכה על מנות קלילות ומרעננות שלא דורשות זמני אפיה או בישול ארוכים. את האגריסטדה היא הכינה מראש, כדי שתספיק להתייצב במקרר או ליתר דיוק, לרטוט. את בצק הגבינות שהכינה היא הופכת בזריזות לכדורים עגולים, מברישה בביצה, מפנקת בקשקבל מגוררת ושולחת לתנור. את השעועית הירוקה היא חותכת באוויר, עם סכין קטנה. גם את סלט העגבניות היא חותכת באותו האופן, באוויר - ישר לקערה. ככה היא רגילה לעבוד מאז ומתמיד. תבשיל השעועית מבעבע וצבעו הופך אדום עמוק ובוהק. יש לו עוד קצת זמן להתבשל ואני מבקשת לדעת לאן התגלגלו חייה מאז ימי יפו.

סוני וינר מכינה את סלט העגבניות צילום: הדס פרוש

"בגיל 18 נפרדתי מהקהילה הבולגרית, התגייסתי לנח''ל והגעתי לקיבוץ בית זרע. זו היתה עבורי התגלות", מספרת. "נפתחו לי כל הצ'אקרות והייתי בשלה לספוג את כל מה שהעולם מציע. הרגשתי מוגנת ומאושרת במרחבי הטבע ונוצרו שם חברויות אמת של חמישים שנה. עבדתי בנוי, על הטרקטור והיינו 'ערימה של חבר'ה על הדשא'. חגגנו את החיים ואת הביחד. אחרי מלחמת ששת הימים הגיע גל של מתנדבים אמריקאים לקיבוץ. אני בדיוק נפרדתי מהחבר הקיבוצניק והייתי שבורת לב ואז, התחילה אהבה גדולה עם אחד המתנדבים שבעקבותיו, נסעתי לשנה לניו יורק"

זה בטח היה מטלטל המעבר מהקיבוץ לניו יורק

"זו היתה חוויה מכוננת. הגודל, הגודש, הקצב. כמויות האנשים גרמו לי להבין כמה אני קטנה וזה לא מאוד משנה לעוברי אורח אם אני ישנה או איננה. גרנו בשכונה של יהודים עשירים ועבדתי בחנות תקליטים מול מגדלי התאומים. היה לי אפרו והרגשתי מאוד מגניבה. גיליתי את כל המוזיקה השחורה, את האוכל האמריקאי המעולה - הקורנביף, ההמבורגר, הפיצה. התאהבתי בכל מה שגיליתי. אחרי שנה, מיציתי וחזרתי לקיבוץ, שם הכרתי את הגרוש שלי, אב ארבעת בנותיי. התחלתי ללמוד בינוי ערים ועיצוב (אדריכלות) בבצלאל; הוא למד משפטים ובשנה הרביעית ללימודיי, התחתנו בחתונה ענקית עם אקורדיונים וחצוצרות שכולה סביב אוכל, כמובן. נולדו לנו תאומות ואחר כך עוד שתי בנות. כששנינו התבססנו במקצועות שרכשנו, עברנו לרמת השרון."

"היה לי אפרו והרגשתי מאוד מגניבה. גיליתי את האוכל האמריקאי המעולה - הקורנביף, ההמבורגר, הפיצה"צילום: רפרודוקציה: הדס פ

לפני כשמונה שנים היא החלה לעסוק בהצלת מזון בעמותת "לתת" שמספקת חבילות מזון שאת חלקו היא קונה ואת חלקו היא מקבלת כתרומה. היא פעלה רבות להעלאת המודעות, ערכה כנסים גדולים, התחברה לאגודות, הסתובבה בכל מקום והפכה לאושיית הצלת מזון. כדי להגיע לקהל רחב יותר, היא הלכה לתוכנית מאסטר שף. היא עברה את האודישן אבל מלכתחילה, מטרתה היתה רק להגיע עם העגלה ולספר מה היא עושה בכדי להעביר את המסר ואכן, המטרה הושגה באודישן וקיבלה את החשיפה הראויה. היא קיבלה מהשופטים את הסינר, אמרה תודה רבה והלכה.

השעועית מוכנה, הבואיקוס מוגש לצד סלט עגבניות רענן ונוסטלגי וסוני מצלחתת את האגריסטדה אהובתה, נותנת נגיעה של שמן בשביל הברק, זורה פלפל שחור גרוס ועושה סטיילינג לתפארת. אני נזכרת מאיפה היא מוכרת.

שנתיים לאחר הופעתה במאסטר שף, פנו אליה מתוכנית MKR כדי להשתתף בתוכנית והפעם היא הלכה על זה עד הסוף, ביחד עם חברתה הטובה ענתי. "עוד לפני התוכנית, בישלנו ואירחנו בירושלים במסגרת 'eat with' ולמותג שלנו קוראים 'שתי נשים בשלות מבשלות'. זו היתה שנה גדושה בעשייה קולינרית, עזבתי הכל והתמסרתי אך ורק לזה", מספרת. "עשינו הכל לבד. משלב הקונספט דרך קניות בשוק, בישול, עיצוב, בחירת היין, הכלים, התפאורה והאירוח, כשהכל מוקפד עד הפרט האחרון. הגיעו המון קבוצות מהארץ ומחו"ל, ערכנו מסיבות וכל מיני אירועים ופשוט השתגעו עלינו."

סוני מכניסה את הבואיקוס לתנור.עובדת על ספר בשם 'היי אמא איך מכינים את זה?' שיאגד את כל המתכונים שהבנות מבקשותצילום: הדס פרוש

תוכניות לפנסיה?

"זה עדיין רחוק. אני רוצה להמשיך לעבוד מספר ימים בשבוע ככה שנשאר לי מספיק זמן לעצמי, לנסיעות לחו"ל, לבילוי עם החברות והמשפחה וכמובן, עם הנכדים שנמצאים בברלין, לונדון, תל אביב וירושלים".

אודות תוכניות לעתיד, היא מספרת: "ענתי ואני עשינו כל מיני סרטונים מצחיקים בפייסבוק כדי לפרסם את העסק שלנו ואנחנו מתכננות תוכנית טלוויזיה משלנו. חוץ מזה אני עובדת על ספר בשם 'היי אמא איך מכינים את זה?' שיאגד את כל המתכונים שהבנות מבקשות. אני אזדקן כשאפסיק לחלום ובינתיים, יש עוד חלומות בשפע."

בואיקוס ארבע גבינותצילום: הדס פרוש

בואיקוס ארבע גבינות

אין ארוחת בוקר שבת בלי בואיקוס - לחמניות גבינה נהדרות, מהירות הכנה וללא שמרים. אני כמובן משתמשת בחמאה והרבה ממנה, אך ביפו של פעם, השתמשו במרגרינה. אני מוסיפה גם עלי תימין ואזוב טרי מהגינה.

חומרים:

350 גרם קמח תופח

1 גביע קוטג'

1 גביע גבינה לבנה

100 גרם גבינה בולגרית מפוררת

100 גרם גבינה צהובה, חתוכה לחתיכות קטנות

100 גרם חמאה רכה

1 ביצה טרופה

מלח

תימין ו/או זעתר טרי

לפיזור מעל הבואיקוס:

100 גרם גבינת קשקבל מגוררת

שומשום (לא חובה)

בואיקוס ארבע גבינותצילום: הדס פרוש

ההכנה:

בקערה גדולה לשים את כל המרכיבים עד קבלת בצק רך וקצת דביק.

מחממים תנור לחום של 180 מעלות.

יוצרים כדורים בקוטר של כחמישה ס"מ ומסדרים במרווחים על גבי תבנית מרופדת בנייר אפיה. (אם הבצק נדבק לידיים משמנים אותן קלות)

צילום: הדס פרוש

מברישים בביצה טרופה, מפזרים מעל קשקבל ו/או שומשום ואופים כ20-25 דקות, עד שהבואיקוס זהובים.

צילום: הדס פרוש
צילום: הדס פרוש

מגישים לצד סלט עגבניות וביצים קשות.

סלט עגבניות נוסטלגיצילום: הדס פרוש

סלט עגבניות נוסטלגי

אצלנו לא השתמשו בשמן זית אלא בשמן רגיל. זה סלט מאוד בסיסי וכיפי, שחותכים גס בשתי דקות, ממליחים, מוותרים על הלימון ומגישים עם הבואיקוס

חומרים:

4 עגבניות חתוכות גס

בצל סגול קצוץ לפרוסות דקות

צרור פטרוזיליה קצוצה

שמן רגיל (לא שמן זית)

מלח

ההכנה:

אגריסטדהצילום: הדס פרוש

מערבבים, מתבלים, טועמים ומגישים.

אגריסטדה

אגריסטדה היא בלילה מבושלת שמוגשת כמנה ראשונה בחגים. זה מאכל שנוי במחלוקת. אנשים לעתים מזדעזעים ממצב הצבירה (הרוטט) של המנה, שנראית קצת כמו קינוח מתוק, ואז מקבלים בוסט מפתיע של חמיצות. אני מתה על זה. זה כמו פודינג לימוני חמצמץ ומלוח, חלק ומרענן שמוגש קר ונהוג להוסיף לו חתיכות של מוח או של עוף מטוגן או מכובס, או דג. למעלה יש נגיעות של שמן ופלפל שחור גרוס. זה מעדן שאוכלים בכף.

חומרים:

4 כפות קמח לבן

3 כוסות מים

4 ביצים

חצי כפית מלח

חצי כפית סוכר

מיץ מלימון אחד (או יותר לפי הטעם)

לתוספת חזה עוף:

500 גרם חזה עוף חתוך לנתחים

שמןלטיגון

חצי כוס קמח

מלח

פלפל שחור גרוס

להגשה:

מעט שמן רגיל (לא זית)

אגריסטדהצילום: הדס פרוש

פלפל שחור גרוס

ההכנה:

מניחים סיר קטן על להבה נמוכה ושמים את הקמח. מוסיפים את המים בהדרגה תוך כדי ערבוב עד קבלת רביכה לא סמיכה.

מוסיפים את הביצים ולא מפסיקים לערבב עד קבלת מרקם חלק כמו פודינג.

מסירים מהאש, מוסיפים מיץ לימון, מלח וסוכר ומערבבים.

מעבירים לתבנית פיירקס בגודל 30X20 ומקררים למספר שעות עד התייצבות.

מכינים את העוף: מערבבים קמח עם מלח ופלפל ומקמחים את נתחי העוף. מחממים שמן במחבת וצורבים את הנתחים משני הצדדים עד שהם זהובים.

להגשה, מניחים את נתחי העוף הקרים על האגריסטדה, מזלפים מעט שמן וזורים פלפל שחור גרוס.

שעועית ירוקה ברוטב אדום עם יוגורט

שעועית ירוקה ברוטב אדום עם יוגורטצילום: הדס פרוש

זו מנה קלאסית מהבית שהוגשה בקיץ כאוכל קליל, פשוט ומהיר, כשחוזרים מבית הספר. היו אז ירקות נהדרים ולא מהונדסים וכמובן שהכל גדל ונאכל רק בעונתו. טבלנו לחם אחיד ברוטב וזה היה כיף גדול - להתענג על אוכל מאוד בסיסי ולא מתיימר. אני עדיין משתמשת כמו אימי באבקת מרק עוף, רחמנא ליצלן. זו תוספת טעם נהדרת מבחינתי ואין מה להתבייש בשימוש בה.

חומרים:

800 גרם שעועית ירוקה טריה (אם אין אפשר להשתמש בקפואה)

5 כפות שמן רגיל

בצל אחד קצוץ דק

כוס מים

2 כפות פפריקה מתוקה

חצי כפית אבקת מרק

להגשה:

שעועית ירוקה ברוטב אדום עם יוגורטצילום: הדס פרוש

יוגורט צאן סמיך

לחם, לטבילה (לא חובה)

צילום: הדס פרוש

ההכנה:

צילום: הדס פרוש
צילום: הדס פרוש
צילום: הדס פרוש

קוטמים את הקצוות של השעועית הטרייה.

שעועית ירוקה ברוטב אדום עם יוגורטצילום: הדס פרוש

במחבת רחבה, מחממים את השמן ומוסיפים את הבצל והפפריקה. מאדים עד שהבצל מתרכך ומוסיפים את המים. מוסיפים את השעועית, את אבקת המרק ואת המלח. מערבבים, מביאים לרתיחה ומכסים את המחבת.

מבשלים כעשר דקות ומנמיכים את הלהבה לבינונית. ממשיכים לבשל עוד עשרים דקות, עד שהרוטב מצטמצם והשעועית מתרככת אך עדיין נשארת פריכה.

להגשה: מעבירים לצלחת הגשה ומניחים על התבשיל תלולית נדיבה של יוגורט. מגישים עם לחם לטבילה.

_____

המדור "סיפורי סבתא" מביא בכל שבוע את סיפורן של הסבתות של כולנו ואת מתכוניהן. סבתות (וגם סבים) המעוניינות לספר את סיפורן ולשתף במתכוניהן במדור מוזמנות לפנות במייל ל-melamed.dana@gmail.com

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ