חיפשתי מתכון ומצאתי את עצמי במחנה האימונים של מאסטר שף

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עליזה קרוצ'י הריס
עליזה קרוצ'י הריס. אהבה לבריות ולאוכלצילום: מוטי מילרוד
דנה מלמד
דנה מלמד

"יש לי סבתא מופלאה לפרויקט שלך. אמא שלי, עליזה, בשלנית של המטבח הספרדי ירושלמי, הוציאה לאחרונה ספר סיפורים קצרים ואף התקבלה לעונה הנוכחית של מאסטר שף" כך נמסר בהודעה שקיבלתי במפתיע בערב שישי מאסף בנה הבכור. למחרת כבר שקענו בשיחת טלפון ארוכה, עליזה ואני. התאהבתי בחוש ההומור ובאנרגיות שלה. כמה ימים לאחר מכן, שודר האודישן שלה במאסטר שף וכמו השופטים, גם אני נשבתי בקסמיה.

עליזה פותחת לי את הדלת כשהיא לבושה בסינר איתו הופיעה באודישן. מודפס עליו מתכון למשפחה מאושרת, מתנה שהכין לה הנכד. ריח נפלא של תפוחים וקינמון לא משאיר מקום לספק. שלוש עוגות תפוחים חמות מחייכות אלינו מתוך התנור. "נתחיל מכוס תה ועוגה?" היא שואלת. "בטח", אני עונה וניגשת להכין בעצמי את התה. רק הגעתי ואני מרגישה בבית. על הכיריים כבר מתבשל רוטב סלרי לימוני ועליזה מנצלת את זמן הכנת התה כדי לקדם את הבישולים. קוביות תפוחי אדמה נכנסות לסיר עם מים, בצל סגול נקצץ ומתווסף לתערובת הקציצות, ממתק הסולת נשלח להתייצבות במקרר. אנחנו עוברות להתרווח על הספה בסלון ואני תוהה היכן בעלה. "מסתתר אי שם בבית. הוא מעסיק את עצמו מול המחשב שעות. קורא, כותב, אנאערף. בטח יופיע במהלך הבוקר. מתישהו הכלים בכיור יקראו לו, אל דאגה".

ספרי על הילדות שלך בירושלים

"גדלתי בנחלאות, דור שני מצד אמא שהגיעה מאורפה שבמזרח טורקיה וראשון מצד אבא שעלה ממרוקו. אימי נסעה ללדת אותי בהר הצופים כשהיא מלווה ברכב משוריין כי הדרך היתה מסוכנת. בבית נשארו חמישה אחים ואחות. המיילדת אמרה לאימי 'לא נורא פעם הבאה יהיה בן' ואמא שלי שכל כך שמחה לקבל אותי, קרנה מאושר שהגיעה עוד בת. כל הילדות שלי מרופדת באוכל. בחצר הסתובבו תרנגולות שנתנו לנו ביצים ועיזים שסיפקו לנו חלב. בילינו המון עם המשפחה המורחבת וכל הזמן בישלנו, אירחנו והתארחנו. את רואה את העלי והמכתש פה על השולחן? יש לו סיפור. מדובר במצבה של זיכרון והטמעת ערכו המוסף של הבישול. לפני אירועים וחגים, אמא שלי וכל אחיותיה ודודותיה היו יושבות בחצר על שרפרפים וכותשות את התבלינים לקובות שהיו מכינות בצוותא. הצליל הזה הידהד בכל השכונה והן היו מלוות אותו בשירים של געגוע בערבית אורפלית. שם ניטעה בי האהבה לבריות ולאוכל. הייתי ילדה בת ארבע ועד היום אני יכולה לשמוע את השירה הזו המלווה במקצב של העלי כמו תזמורת נהדרת".

במהלך כל המפגש הטלפון שלה לא מפסיק לצלצל. מאז כניסתה למאסטר שף היא מאד מבוקשתצילום: מוטי מילרוד

איזו תלמידה היית?

"למדתי בתיכון ערב ותלמידה טובה לא הייתי. התכנים לא עניינו אותי בכלל. אבל מאוד עניין אותי החלק החברתי ותמיד הייתי במועצת תלמידים, מארגנת אירועים ופעילויות כיפיות. במתמטיקה למשל קיבלתי חמש ועד היום זה לא הפריע לי בשום צורה. איכשהו סיימתי תיכון ובהמשך השלמתי בגרויות, שיהיה".

מה עם צבא?

"לצבא לא הלכתי כי התחתנתי בפעם הראשונה. זאת היתה גחמה ילדותית שהוריי התנגדו לה, אך אני התעקשתי וממש הכרחתי את הבחור להתחתן. לא התאמנו בעליל. די מהר חתכתי".

ומתי התחתנת שוב?

"או. הטעות שעשיתי, וימחל לי על כך בעלי היקר, זה שהתחתנתי שוב כל כך מהר. פנחס פיליפ הריס, הגיע ממנצ'סטר בשנת 1948. הוא היה בחור חתיך ונחמד, לא הפריע לו שאני גרושה (בימים ההם זה נחשב לאות קין) והוא חיזר אחרי בלהט. הודעתי לו שעם שם כזה אין לו סיכוי אצלי ואם הוא לא מקצר את שמו לפיני, אין מצב שאנחנו מסתובבים ביחד. קיצר לפיני. בנוסף, היתה מאחורי סוללה של אנשים שלחצה ללכת על זה ובסופו של דבר, נפלתי ברשת".

איפה נפגשתם?

"עבדנו בהוצאת ספרים 'כתר', הוא היה מראשוני סדרי הדפוס הממוחשב בארץ ואני הייתי פקידה. עבדנו בערב בשעות שכבר כולם הולכים הביתה והוא היה עולה אלי למשרד עם כל מיני צ'ופרים מהקיוסק. התחלנו להתקרב ולהכיר לעומק ואז אמרתי לו 'תראה, זה לא אתה זו אני, שלום וביי' ונפרדנו. כשאימי נפטרה לאחר שחלתה, הוא בא לנחם אותי בשבעה ואז הייתי זקוקה לכל סוג של תשומת לב ונחמה והוא היה שם עבורי. מהר מאוד התחתנו".

מתי הגיעו הילדים?

"אחרי שנה נולד הבן הראשון אסף. אמרתי לבעלי היקר 'תקשיב, במדינה הזו אני לא נשארת'. טראומת מלחמת ששת הימים הכתה בי חזק. 'אני לא מגדלת ילד בצל מלחמות. נוסעים מפה'. כך מצאנו את עצמנו באנגליה. ארזנו תינוק ומזוודה מלאה חיתולי בד וגרנו בלב לונדון בנחת. בד בבד, התחיל עידן המחשבים, לפני חמישים שנה, ופיני הלך ללמוד משהו מאוד מתקדם. בינתיים אני תקועה בבית עם תינוק בארץ קפואה. לא היה קל".

הסתדרת עם ההורים שלו?

"חמי היה מקורב לעלית החברה הישראלית ועבד כדובר הסוכנות היהודית ועוזרה האישי של גולדה מאיר. כשפיליפ שלו הודיע שהוא רוצה להתחתן עם מרוקאית גרושה, אבא שלו שאל אם לפחות היא יודעת אנגלית. בקושי ידעתי את ה-ABC. יום אחד הוא הגיש לי מאמר מהג'רוזלם פוסט וביקש שאקרא. את האודישן הזה לא עברתי. הוא עבר לחקירת השורשים שלי ולא היה כל כך מרוצה. אבל כשאמרתי שאמא שלי מאורפה, אורו עיניו כי טורקיה זה כבר נחשב אירופה, אז זה בסדר. הוא תמיד התגאה לספר ש'אנחנו תרמנו לאינטגרציה בישראל. כלתי מטורקיה' ואת מרוקו, הס מלהזכיר. אבל הם היו אנשים חמים ונפלאים, חיבקו אותי ועטפו באהבה ובתחושת שייכות".

ומה עם המשפחה פה בארץ? איך עמדת בגעגועים?

"זה היה שבר עמוק מאוד. היינו מאוד מלוכדים וקרובים ופתאום אני מנותקת מהכל בלונדון הקרה והאפרורית. בכיתי ימים ולילות. למזלי גרנו בבניין שהושכר לישראלים וכך התפתחו קשרים והווי וזה מאוד הקל על המצב. אחרי שנה למדתי להעריך את העיר המדהימה הזו וטיילנו המון, אכלנו במסעדות הכי נחשבות. פה לא ידעו מה זה אוכל שהוא לא מזרחי או יהודי ושם, גיליתי מסעדות סיניות, איטלקיות וטעמים חדשים מארצות רחוקות. אחרי שנה התחלתי לעבוד בגן ילדים יהודי ויכולתי דרך זה להרגיש קרובה לשורשים שלי, דרך שירים ומאכלי חגים וסיפורים על מנהגים ומסורת יהודית".

כמה זמן זה החזיק?

"כשהילד שלנו גדל ועבר לבית ספר, עזבתי את הגן והלכתי לעבוד במשרד אדריכלי. לדעתי עד היום הם לא מוצאים איפה תייקתי את החומרים. עשיתי שם בלאגן גדול וממש לא התאמתי לתפקיד. אבל הם היו מאוד נחמדים והיתה לי אינטרקציה מעולה עם האנגלים. ארבע שנים היינו בלונדון וכשנולד בננו יפתח, החלטתי שחוזרים לארץ. מלחמת יום כיפור גרמה לי להבין את הערך של המדינה. חזרנו לירושלים לחום ולאהבה שכל כך נעדרו מחיי בלונדון".

למה לא נשארתם בירושלים?

"פיני הקים את יחידת המחשב של מעריב וידיעות ועבד חצי שבוע בכל עיתון. אחרי כמה שנים של נסיעה על בסיס יומי על קו ירושלים תל אביב, הוא החליט שזהו. ראשון היתה אלטרנטיבה טובה. התחלתי לעבוד כמנהלת מעון ויצ"ו בתל אביב ולאחר שבע שנים עברתי לפיקוח מנהלי כשבתחום אחריותי 22 מעונות. מאוד אהבתי לנהוג מעיר לעיר. עד היום אני נהנית לנסוע בכל הארץ. אין לי שום בעיה עם מרחקים ואני מאוד עצמאית. לא רוצה שיקחו אותי, יחזירו אותי ויטפלו בי. זה לא בשבילי".

לא בא לך להתפנק לפעמים?

"יש בפמיניזם הזה איזשהו מוקש. במיוחד בגילי. מצד אחד זה אחלה לא להיות תלויה באף אחד. מצד שני, הסביבה התרגלה שלא צריך לעשות עבורי כלום כי אני משתלטת על הכל לבד. מנקה, מבשלת, מסדרת, מטפלת, הכל. לפעמים אני חושבת שקצת דפקתי את עצמי בקטע הזה".

מתי יצאת לפנסיה?

"יום בהיר אחד החליטו לבטל את מוסד הפיקוח המנהלי ואני שמחתי מאוד ללכת הביתה. בגיל 57 התפנה לי זמן לעצמי והתחלתי ללמוד ולעשות כל מיני דברים".

כמו מה?

"למדתי הנחיית קבוצות וסיפרתי סיפורים למבוגרים בבית אריאלה. הרבה סיפורי הווי ירושלמי ובעיקר סיפורים של אבא שלי, שהיה אלוף מספרי הסיפורים. כל שבת היינו מתכנסים ויושבים סביבו מרותקים לסיפורי אגדות על מלכים ונסיכות, טירות ואבירים, ככה שיש לי אינסוף סיפורים. הופעתי בעיקר מול קהל של נשים".

נשבעתי שלעולם אף אחד לא ישתיק אותי רק משום היותי אשהצילום: רפרודוקציה: מוטי

בשלב הזה, כפי שהובטח, מופיע פנחס פיליפ הריס. פיני. נראה כמו הסבא הטוב מהאגדות. זקנקן ופוני לבן, חולצה משובצת ושלייעקס, עם חיוך כובש, לחיים סמוקות ועיניים טובות ורכות. הוא מחייך אליה והיא אליו ואנחנו מזמינות אותו להצטרף לשיחה. הוא שואל אם זה הזמן לגשת לטפל בכיור. מלאכת שטיפת הכלים היא באחריותו הבלעדית והוא מקבל אישור לבצע את המשימה.

עליזה בינתיים מדליקה להבות ומטפלת בשלושה סירים במקביל. היא סוחטת לימונים ומוסיפה לתפוחי האדמה שהספיקו להתבשל ולהתרכך. את הנענע היבשה היא משפשפת היטב בין שתי כפות ידיה כדי להשיג אפקט מקסימלי של טעם וארומה לפני כניסתה לסיר, בדיוק כפי שעשתה אמה. תוספת של עלי נענע טריים, נגיעה של אבקת מרק, איזון טעמים בעזרת עוד קמצוץ מלח והמרק מוכן. בסוטאז' האדום כבר מבעבע הרוטב של הקציצות. עליזה מרטיבה את כפות הידיים, מגלגלת כדורים שמנמנים של קציצות ומניחה אותן ברכות בתוך תבשיל הסלרי המהביל. בסיר נוסף מתבשל אורז פרסי שיתאים גם למרק וגם לקציצות. במהלך כל המפגש הטלפון שלה לא מפסיק לצלצל. מאז כניסתה למאסטר שף היא מאוד מבוקשת.

איך הגעת למאסטר שף?

"מאסטר שף נולד בקורונה. חיפשתי מתכון באינטרנט ופתאום צץ לי טופס ההרשמה. אמרתי לעצמי יאללה, אני אוהבת אתגרים. נרשמתי, התקבלתי, עברתי את האודישן ונכנסתי למחנה האימונים. זו חוויה מדהימה ומרתקת שתיצרב במסע החיים שלי לנצח. כל הצוות מורכב מאנשים נפלאים, מאחרונת המזכירות ועד השפים. מדובר בהפקת ענק שמתנהלת בנועם על מי מנוחות באווירה נעימה וחמה ונוצר מהר מאוד גיבוש בין כל המשתתפים".

יש רגעים מלחיצים?

"ברור. קודם כל את לא במטבח שלך. את לא מכירה את הציוד ואיפה כל דבר נמצא וצריך להתרגל מהר מאוד. בנוסף, כל העניין של עמידה בזמנים מוסיף לחץ. ועדיין, זה שווה את זה".

עליזה קרוצ'י הריס במאסטר שף. חוויה מדהימה ומרתקת שתיצרב במסע החיים שלי לנצח צילום: צילום מסך מאסטר שף 9 / קשת 12

לאחרונה הוצאת ספר. מתי נולד רעיון הכתיבה?

"כל חיי אני כותבת. כשהייתי צעירה קראתי ספרים באופן אובססיבי והחלטתי שאני אהיה סופרת. כתבתי בלי סוף ובבגרותי כבר הגיע המחשב והתחלתי להקליד סיפורים קצרים. יום אחד פגשתי את אביבה, חברה מדהימה שהיתה מורה לספרות ולבקשתה, שלחתי לה סיפור. היא התלהבה וביקשה עוד ועוד סיפורים. הקורונה סיפקה לי המון זמן פנוי ונולד הספר הזה".

מדוע קראת לו 'רק משום היותי אשה'?

"אבא שלי היה חזן ובכל שבת בבוקר הלכנו יחד לבית הכנסת. כשהיינו מגיעים, הוא היה עוצר ליד הספסל בכניסה ומבקש שאשב שם בשקט, כי בנות לא נכנסות לבית הכנסת. ברגע שהיה מסתובב, הייתי מתגנבת פנימה, יושבת באחת הפינות ומקשיבה מוקסמת לכל התפילות. הפרוכת, תשמישי הקדושה, הריח של הספרים...זה הרגיש כמו משהו נשגב ומסתורי. ואז כשקצת גדלתי כבר לא יכולתי להתגנב ונאלצתי לשבת על מדרגה קטנה בחוץ. יום אחד כשחזרנו הביתה דרשתי להבין למה אני לא יכולה להיכנס כמו הבנים. ואז קיבלתי את ההסבר המקומם – את בת. אשה. אשה דעתה קלה. וכל מיני אמרות שוביניסטיות שסירבתי לקבל. כתגובה, התחלתי לשיר לו את התפילות במדויק. הוא מיד השתיק אותי. אסור לך. אבל למה? שאלתי, רק משום היותי אשה? ומאז, הפסקתי ללכת איתו. כעסתי ונשבעתי שלעולם אף אחד לא ישתיק אותי רק משום היותי אשה. המכנה המשותף של כל הסיפורים הוא נשים שעשו משהו עם החיים שלהן. יצרו משהו או בנו משהו, מתוך כאוס או משבר או כאב, על אף ולמרות ובזכות היותן נשים".

מדובר בסיפורים אמיתיים שקרו במציאות?

"חלקם נאמנים למקור ובחלקם לקחתי דמויות אמיתיות שפגשתי ובניתי סביבן סיפור. יש כמובן גם סיפורים עלי בהם אני חושפת לא מעט. יש בכתיבה ריפוי גדול".

הייתי מביט בהשתאות ובהערצה בזריזות תנועות הידיים שלה, בהשתלטות הנונשלנטית שלה על כל הבלאגן הזה של החוטיםצילום: רפרודוקציה: מוטי

בזמן שהיא פורסת את ממתק הסולת היפהפה פיני פותח אלבום תמונות ישן ומראה לי את הבחורה היפה והקורנת, עם המבט השובבי ושמחת החיים המתפרצת. איך אפשר שלא להתאהב בה? אני שואלת, ומבקשת ממנו לספר על הרגע הראשון שראה אותה בהוצאת 'כתר'.

"היינו רק שנינו בכל הבניין כי עבדנו בערב. היא היתה טלפנית ואז המרכזייה היתה בנויה כך שכל השיחות נכנסות אליה וכדי להעביר את השיחה ליעד, צריך לחבר ולנתק כבלים. זו חתיכת פרוצדורה ואני הייתי מביט בהשתאות ובהערצה באצבעות שלה, בזריזות תנועות הידיים שלה, בהשתלטות הנונשלנטית שלה על כל הבלאגן הזה של החוטים. אמרתי לעצמי – זו בחורה ממש מוכשרת. הייתי חנון אנגלי ולא הבנתי בכלל מאיפה הגיעה לכאן. התאהבתי בה".

האוכל מוכן ואנחנו מתענגים על התבשילים של עליזה. הנה מתכוניה:

מרק תפוחי אדמה חמוץ (בטטה חמוד)

מרק תפו"א חמוץ צילום: מוטי מילרוד

אמא שלי קראה לזה מרק בטטה חמוד. חמוד – חמוץ בערבית. שמים לימון ביד מאוד נדיבה והרבה שום. זה מרק של בריאות. את המרק הזה בישלנו בפסח ואז היינו שוברים פנימה מצות. בימי חול כיף להוסיף למרק אורז לבן וזו ארוחה שלמה בריאה ומנחמת

חומרים:

3 תפוחי אדמה  גודל בינוניים

4 כוסות מים

2 שיני שום גדולות כתושות

1 מיץ מלימון שלם

1 כף אבקת מרק עוף פרווה

4 כפות שמן זית

חצי כפית מלח

חופן נענע יבשה

עלי נענע טריים משני גבעולים

ההכנה:

מרק תפו"א חמוץ צילום: מוטי מילרוד

מקלפים את תפוחי האדמה, חותכים לקוביות קטנות, מניחים בסיר ומוסיפים את המים, השום, מיץ הלימון והמלח.

מבשלים עד שתפוחי האדמה רכים ונימוחים.

מוסיפים את הנענע היבשה (משפשפים היטב בין כפות הידיים לחיזוק הטעמים), אבקת המרק והשמן ומביאים לרתיחה. מבשלים עוד חמש דקות.

מתקנים טעמים ומגישים בצלחת עמוקה עם אורז לבן.

קציצות בשר בקר עם סלרי ולימון כבוש

קציצות בשר בקר עם סלרי ולימון כבושצילום: מוטי מילרוד

תבשיל קציצות בסלרי היה הבטחה לקיומו של לימון כבוש בבית. קציצת סלרי ללא לימון כבוש היא כמו בית ללא דלתות. אימי כבשה לימונים בחורף, כשהם בשיאם ובשפע.

חומרים:

לקציצות:

חצי קילו בשר בקר או עוף טחון

בצל קטן קצוץ (סגול או לבן)

חופן פטרוזיליה קצוצה

שן שום כתושה

ביצה

כף שמן זית או שמן צמחי אחר

2 כפות פירורי לחם

2 כפות מים קרים

כפית פפריקה

כפית חוואיג' 

כפית מלח

חצי כפית פלפל שחור

לרוטב:

5-6 גבעולי סלרי כולל העלים

2 שיני שום

2 כפות לימון כבוש

חצי כפית מלח

חצי כפית פפריקה

חצי כפית פלפל שחור

רבע כוס שמן

2 כפות רסק עגבניות

2 כוסות מים

ההכנה:

קציצות בשר בקר עם סלרי ולימון כבושצילום: מוטי מילרוד

בקערה גדולה מערבבים היטב ולשים עם כף היד את מרכיבי הקציצות לקבלת עיסה אחידה. מניחים במקרר לחצי שעה.

בינתיים מכינים את הרוטב: קוצצים את הסלרי לפיסות באורך 1-2 ס"מ. בסיר שטוח ורחב מחממים את השמן ומזהיבים קלות את הסלרי. מוסיפים שום, לימון כבוש, רסק עגבניות ותבלינים. מוסיפים את המים ומביאים לרתיחה.

מעבירים ללהבה נמוכה וניגשים להכנת הקציצות.

מוציאים את הקערה מהמקרר ויוצרים בעזרת ידיים רטובות כדורי בשר. מניחים את הכדורים בעדינות רבה בתוך הרוטב. אחרי מספר דקות מנענעים את הסיר מצד לצד כדי שהרוטב ירטיב את כל הקציצות. חשוב: לא מערבבים בכף כדי לא לפרק אותן.

מכסים את הסיר ומבשלים על אש נמוכה למשך 30-40 דקות. מגישים עם אורז, פתיתים או פירה.

ממתק סולת

ממתק סולתצילום: מוטי מילרוד

על הקינוח הזה חלמתי כל יום בהיותי תלמידת בית ספר, הגעגוע לבית ולארוחת הצהרים שתמיד חיכתה לי, לווה בתקווה שאולי הפעם אמא הכינה את הממתק הקינמוני המנחם הזה.

חומרים:

חופן אגוזים קלויים קצוצים (מלך, לוז, פקאן או מה שאוהבים)

חופן שקדים קלויים קצוצים

חופן צימוקים

חופן חמוציות מיובשות

2 כוסות חלב (או כוס חלב וכוס שמנת מתוקה)

כוס מים

כוס סוכר

3/4 כוס סולת

1/2 כפית תמצית וניל

1/2 כפית קינמון

1/2 כפית תמצית שקדים

ההכנה:

משתמשים בתבנית עגולה מסיליקון (או תבנית מחומר אחר מרופדת בנייר אפייה משומן) ומסדרים בתחתית את שברי האגוזים, השקדים, הצימוקים והחמוציות.

בסיר קטן מחממים על להבה נמוכה חלב (או חלב ושמנת) ומים. מוסיפים את הסוכר, את הסולת ואת התבלינים. מערבבים באיטיות ובסבלנות עד שהתערובת מסמיכה ומתחילה לבעבע.

יוצקים לתבנית, מצננים, מכסים בניילון נצמד ומעבירים לכמה שעות למקרר להתייצבות.

לפני ההגשה מסירים את הניילון והופכים את התבנית לצלחת הגשה. פורסים למשולשים כמו עוגה.

עוגת תפוחי עץ 

עוגת תפוחי עץצילום: מוטי מילרוד

עוגה נהדרת המכונה "עוגת צ'יק צ'ק" בגלל קלות ומהירות הכנתה.

חומרים:

לבלילה:

6 ביצים

2 כוסות סוכר

כוס שמן קנולה

2 כוסות קמח תופח 

1 שקית אבקת אפייה 

למלית התפוחים:

6 תפוחים מכל סוג שהוא

4 כפות סוכר 

3 כפות קינמון

100 אגוזי מלך קצוצים

עוגת תפוחי עץצילום: מוטי מילרוד

ההכנה:

מחממים תנור לחום של 180 מעלות. 

מקלפים וחותכים כל תפוח לארבעה חלקים, מנקים את הליבה ופורסים לפרוסות דקות. 

מפזרים מעל פרוסות התפוחים את הסוכר, הקינמון והאגוזים הקצוצים ומערבבים.

בקערה מערבבים את רכיבי הבלילה עד קבלת תערובת חלקה.

משמנים תבנית בגודל 26 ס"מ או 3 תבניות אינגליש קייק ויוצקים מחצית מהבלילה על התחתית. מניחים מעל את התפוחים המתובלים ומכסים במחצית הבלילה שנשארה. 

אופים 45 דקות עד שפני העוגה מזהיבים וקיסם הננעץ בעוגה יוצא יבש. 

_____

המדור "סיפורי סבתא" מביא בכל שבוע את סיפורן של הסבתות של כולנו ואת מתכוניהן. סבתות (וגם סבים) המעוניינות להשתתף במדור מוזמנות לפנות במייל ל-melamed.dana@gmail.com

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ