האוכל היהודי שהוחבא מאחורי מסך הברזל ברוסיה, חוגג חירות במטבח של סבתא נינה

סבתא נינה לעולם לא תשכח את הפסח הראשון שחגגה משפחתה בלנינגרד כשהיתה בת 18. ליל הסדר נערך בהיחבא מעינו הפקוחה של השלטון. דנה מלמד חוזרת עמה אל המתכונים היהודיים שהוכנו אז בסתר ונאכלים היום באהבה רבה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נינה אוקון
נינה אוקון צילום: רמי שלוש
דנה מלמד
דנה מלמד

נינה אוקון מקבלת את פני בהתרגשות גדולה. המפגש שלנו קורה בתאריך היסטורי. בדיוק היום, לפני 44 שנים, היא ומשפחתה (משפחת בוגוסלבסקי) הצליחו לצאת מרוסיה ולעלות לארץ אהבתם. היא גדלה בלנינגרד תחת משטר קומוניסטי, בו כל סממן של זהות יהודית היה מוסתר. "מעולם לא הרגשתי שם בבית וככל שבגרתי והבנתי את המציאות, זה הלך ונעשה יותר קשה", היא מספרת.

"מי שהייתי בחוץ ומי שהייתי בבית היו שני דברים שונים לחלוטין", ממשיכה אוקון. "להיות יהודי באופן גלוי היה אות קלון ברמה של סכנה ואיום על החיים. הזהות שלנו התקיימה באופן מחתרתי וספרים ללימוד עברית או עיתונים שעסקו בהיסטוריה יהודית נחשבו לקרימינליים. היו מוסתרים אצלנו לא מעט חומרים כאלה בתוך הצעצועים של אחי הקטן, כי אבא שלט בכל מה שהולך בארץ ובהיסטוריה. הוא לימד היסטוריה ותרבות יהודית בקבוצות מחתרתיות וכנערה, הצטרפתי בסקרנות למסעות המחתרתיים האלה.

נינה בילדותה. כל סממן של זהות יהודית היה מוסתרצילום: רמי שלוש

"את החיפושים שביצע המשטר בביתנו שרדנו, אבל חיינו בתחושה מתמדת של חשד מצד השלטונות. הדוד הנערץ שלי היה קשור ישירות למשפט לנינגרד, היה אחד הנאשמים ואסיר ציון במשך שלוש שנים. כשהייתי בת 18, חגגנו לראשונה פסח בבית, כמובן שבסתר. את המצות הצליחו להביא באישון לילה ואת ההגדה, אף אחד בכלל לא זכר שצריך לקרוא. ההסתרה היתה כה גדולה, שגם מאחי הצעיר הסתירו את האמת, כדי שלא יאלץ להחזיק סוד. בגיל שש, כשנודע לו שהוא יהודי, חרב עליו עולמו והוא עשה לאמא טרור על בסיס יומי. דרש להבין איך ייתכן שרוסים גרים ברוסיה, גרוזינים גרים בגרוזיה ולנו אין מקום משלנו לגור בו ואין לנו שפה משלנו. זה היה הרגע שנשבעתי שהילדים שלי, לא יעברו דבר כזה לעולם. אחרי שנים של סירוב עליה, הגיע הרגע הנכסף ובאנו לפה".

נינה הנערה. כשהייתי בת 18, חגגו לראשונה פסח בבית, כמובן שבסתרצילום: רמי שלוש

היכן התגוררתם כשעליתם ארצה?

"התמקמנו במרכז קליטה בקרית ים, בגלל הקרבה למספנות ישראל. אבא חלם לתת למדינה שהוא כל כך אהב את הכי טוב שהוא יכול. הוריי היו דוקטורים לתכנון אוניות. אבא יותר בכיוון של אדריכלות אוניות ואמא עסקה בתחום של גלים ופיזיקה של המים. בארץ אבא היה מהנדס בכיר במספנות ישראל ואמא עבדה בטכניון במכון לחקר הים. אני ברחתי מקרית ים תוך שבועיים. הרגשתי כמו בגטו. התקבצו שם המון עולים שאף אחד לא ידע מה קורה מעבר לגדר. אני רציתי ללמוד עברית כמה שיותר מהר, לחיות בקיבוץ עם חבר'ה צעירים ולחיות את החיים במלואם".

בינתיים, על הכיריים מונח סיר ברזל עתיק שעשה אף הוא את המסע ארצה עם אמה שנפטרה לפני שלושה חודשים. היום תתבשל בסיר מנה חגיגית שמלווה את המשפחה מימים ימימה. נינה יוצקת מעט שמן, מניחה פרוסות בצל ועליהן עוף שלם. היא מוסיפה תפוחי אדמה ושזיפים מיובשים ולסיום יוצקת סילאן. חמש דקות עבודה והסיר נסגר ונשלח לבישול על להבה נמוכה. כעת נינה מתפנה להכנת הפרשמק המסורתי. במעבד מזון נטחנים דגים מלוחים עם בצל, תפוח אדמה מבושל, תפוח עץ, ביצים קשות ומיונז. את הממרח שהתקבל היא תמלא בתוך ביצים קשות מעוטרות בשמיר, מרכיב מרכזי במטבח הרוסי ובדומדמניות שיכניסו צבע וחיים למנה האפרפרה.

בקרוב יגיע דובי, בעלה, שכרגע עוסק בארגון חלוקת מזון לחיילים בודדים לקראת החג. "הוא הולך להיות מאושר לפגוש את המנות האלה שכל כך מזוהות עם המסורת היהודית", אומרת נינה.

נינה אוקון צילום: רמי שלוש

איפה פגשת את בעלך?

"הסבתות שלנו שהיו חברות טובות, גרו בנווה שאנן והן עשו את החיבור. הראו לו תמונה שלי, הוא נדלק ונפגשנו. דובי עלה ארצה מווילנה 19 שנים לפני וכבר היה ממש צבר דובר עברית שוטפת. בתור מקומי ובעזרת אופיו הנחוש הוא סידר עבורי את ענייני הבירוקרטיה הסבוכים ועזר לי להשתלב ולהגשים את כל מה שחלמתי עליו. הוא סידר לי מגורים בקיבוץ עין המפרץ ושם למדתי עברית במשך מספר חודשים. דובי הגיע כל יומיים להוציא אותי לבלות בחיפה, כדי שלא אתחרפן ואברח גם משם. רציתי לחיות בתחושת חופש וכך היה, בעזרתו".

למה שתתחרפני ותרצי לברוח?

"בתור אחת שהגיעה מעיר שמונה מליוני תושבים, התרגלתי להיות אנונימית לחלוטין. לדוגמה: היו לי שם שני מחזרים. עם אחד נפגשתי בימים זוגיים ועם השני בימים אי זוגיים ואפשר היה ללכת במרכז העיר כשאין שום סבירות שבעולם שמישהו הבחין בי עם אחד ולמחרת עם אחר. פה, זה היה ההפך. את יכולה לנסוע לאילת והמלצר יהיה השכן שלך. בקיבוץ, בוקר צהריים וערב את רואה בחדר האוכל את אותם הפרצופים ועבורי זה היה משהו קלסטרופובי. היום זה כיף לי. התרגלתי לעניין הקיבוצי הזה ואני מאוהבת בתחושה הזו. אבל אז, כל הפתיחות ששררה בין אנשים נראתה לי הזויה". 

נינה אוקון עמלה במטבח צילום: דנה מלמד

במה עסקתם בכל שנותיכם בארץ?

"אני למדתי בטכניון אדריכלות כי אני טובה במתמטיקה ויודעת לצייר, ככה שזה שילב בין שני העולמות האלה. דובי עסק בשיווק בתחום האלקטרוניקה, אך לפני 13 שנים הוא התעוור לחלוטין בגלל מחלת עיניים. לאחר שעבר השתלת קרנית הוא התחיל קצת לראות, והדבר ראשון שהצליח לקרוא היתה כותרת בעיתון בה דובר על עזרה לחיילים בודדים. מבחינתו, זו היתה קריאה לדבר הבא שבו יעסוק ובהמשך הצטרפתי אליו. בהתחלה חילקנו אוכל לחיילים בודדים מהבית ואחרי שנה קיבלנו מקום במקלט של בית הכנסת "פאר ישראל" ומשם זה תפס תאוצה. היום כבר יש תורמים ופעילות ענפה. בימי חמישי יש חלוקת מזון מבושל, חוגגים את חגי ישראל, פיקניקים ביום העצמאות, עזרה בתהליך גיור ועוד הרבה".

מתי פרשת מעיסוקך בתחום האדריכלות?

"בגיל 60, שנתיים לפני שיצאתי לפנסיה, ישבתי במשרד ופרסומת ששמעתי ברדיו שהציעה ללמוד מקצוע חדש, קראה לי לעשות מעשה. לאורך כל שנות עבודתי, לא יכולתי לשבת רק במשרד ותמיד מצאתי לי תחומי עניין נוספים. דובי תמיד תמך ורק רצה שאחזור עם חיוך. נרשמתי ללימודים במכללת "ללדת" ובסיומם הוסמכתי להיות דולה. מאז אני מלווה נשים, בעיקר מרקע כלכלי או רגשי קשה, בתהליך ההריון ועד הרגע המרגש ביותר שבו באים חיים חדשים לעולם, רגע שיא שבו אני תמיד בוכה".

נינה מצפה את העוגה בשכבת קרם שוקולד ועליו קצפת ומקשטת בפטל. בינתיים מגיע דובי ומוזג לנו צ'ייסרים לליווי הארוחה. אנחנו עושים 'נזדרוביה' (לחיים), מביטים באלבומים ישנים וחוגגים את חירותנו. וזו הארוחה שבישלנו יחדיו:

עוף שלם עם תפוחי אדמה ושזיפים מיובשיםצילום: רמי שלוש

עוף שלם עם תפוחי אדמה ושזיפים מיובשים

מאכל מסורתי אופייני שכיכב על שולחן החג בקרב יהודי מזרח אירופה. את המתכון למדה אמי מסבתי שנולדה בבלרוס. היופי במתכון הוא שיש בו כמעט אפס עבודה והוא תמיד מצליח. במתכון המסורתי השתמשו בשזיפים מיובשים ומעט סוכר למתיקות והשחמה. אני מוותרת על הסוכר ומשתמשת בסילאן. מתקבל תבשיל מתוק ושזוף.

חומרים:

עוף שלם

2 בצלים גדולים פרוסים לפרוסות עבות

5 תפוחי אדמה בינוניים קלופים וחתוכים לקוביות גדולות

20 שזיפים מיובשים מגולענים

350 מ"ל סילאן

3 כפות שמן קנולה

מלח (לפי הטעם)

פלפל שחור (לפי הטעם)

עוף שלם עם תפוחי אדמה ושזיפים מיובשיםצילום: רמי שלוש

ההכנה:

מחממים את השמן בסיר עמוק וכבד שמתאים גם לתנור.

מסדרים את הבצלים על תחתית הסיר ומניחים את העוף במרכז.

מוסיפים את תפוחי האדמה והשזיפים מסביב לעוף.

מתבלים במלח ופלפל שחור ויוצקים מעל הכל את הסילאן.

מכסים את הסיר ומבשלים על להבה גבוהה מספר דקות, עד שהתבשיל מתמלא בנוזלים ומבעבע.

מנמיכים את הלהבה ומבשלים כשעה או יותר, עד שהעוף רך מאוד.

מחממים תנור לחום מקסימלי במצב גריל עליון, מסירים את המכסה ומכניסים את הסיר לתנור ל-5 דקות להשחמה יפה.

פרשמק farshmak – סלט הרינג מרוסקצילום: רמי שלוש

פרשמק farshmak – סלט הרינג מרוסק

אין ילדות רוסית בלי פרשמק: סלט יהודי רוסי, או ליתר דיוק, ממרח קר שמוגש כמתאבן עם לחם או מצה. יש לו כל מיני גירסאות ותוספות כשהבסיס הוא הרינג, תפוח עץ ושמן. אחת הדרכים החגיגיות להגישו היא למלא בו חצאי ביצים קשות.

חומרים:

4 נתחי פילה הרינג (נקי מעור ועצמות)

בצל בגודל בינוני

תפוח אדמה מבושל ומקולף

תפוח עץ מקולף ללא הליבה

2 כפות מיונז

כפית סוכר

2 ביצים קשות

לקישוט:

עלי חסה צעירים, פרוסות לימון, שמיר קצוץ, דומדמניות אדומות או פירות יער חמצמצים אחרים

אם רוצים למלא חצאי ביצים קשות, אפשר להוסיף את החלמונים למעבד המזון ולטחון עם יתר מרכיבי הסלט.

פרשמק farshmak – סלט הרינג מרוסקצילום: רמי שלוש

ההכנה:

שמים את הבצל במעבד מזון וטוחנים בפולסים.

מוסיפים את שאר המרכיבים (כולל ההרינג) וטוחנים עד קבלת ממרח הומוגני.

מעבירים לצלחת הגשה ואם רוצים, משתמשים בחלק מהכמות למילוי חצאי הביצים.

להגשה, מרפדים צלחת שטוחה בעלי חסה רעננים, מניחים את הביצים הממולאות ומעטרים בפרוסות לימון, בשמיר קצוץ ודומדמניות.

עוגת פסח של סבתא לילהצילום: רמי שלוש

עוגת פסח של סבתא לילה

זה השם שנתנו ילדיי לעוגה המפנקת הזו. עד שנפטרה, תמיד עשינו את החגים אצל לילה (לאה) ז"ל, חמותי, ואין דבר כזה פסח בלי עוגה של סבתא. לאור דרישתם של הילדים להתענג על העוגה הזו בהזדמנויות נוספות, זכיתי לקבל ממנה את המתכון לפני שנפטרה. לשולחן החג אני מכינה גרסת פרווה מטעמי כשרות, אבל כשהיא מוגשת בפני עצמה לצד כוס קפה, אפשר וכדאי להשתמש במוצרי חלב.

לקישוט העוגה השתמשתי בפטל קפוא. בילדותי פירות אדומים גדלו בשפע ואהבנו לקטוף ולאכול ישר מהשיחים.

חומרים:

200 גרם שוקולד מריר שבור לקוביות

200 גרם מחמאה או חמאה

כף מים

4 ביצים בטמפרטורת החדר, מופרדות לחלמונים וחלבונים

3/4 כוס סוכר

קורט מלח

כפית תמצית וניל

200 גרם אגוזי מלך טחונים

4 כפות קמח מצה

2 כפות ליקר שאוהבים (אופציונלי)

250 מ"ל קצפת צמחית או שמנת מתוקה 32% שומן

לקישוט:

חופן אגוזי מלך, פטל או פירות אדומים אחרים קפואים או טריים

עוגת פסח של סבתא לילהצילום: רמי שלוש

ההכנה:

שמים בקערה את השוקולד, המחמאה או החמאה וכף מים וממיסים במיקרו על עוצמה בינונית. מערבבים עד קבלת קרם חלק. מצננים מעט.

כשתערובת השוקולד כבר לא חמה, מוסיפים את החלמונים והווניל ומערבבים היטב.

מקציפים את החלבונים עם קורט מלח ומוסיפים בהדרגה, תוך כדי הקצפה את הסוכר, עד קבלת קצף יציב.

מוסיפים בתנועות קיפול שליש מקצף החלבונים אל תערובת השוקולד עד קבלת תערובת כמעט אחידה.

מעבירים את התערובת אל קערת המיקסר עם קצף החלבונים ומערבבים בעדינות בתנועות קיפול.

מוסיפים את האגוזים הטחונים ומערבבים.

מעבירים לקערה שליש מהתערובת, מוסיפים ליקר ומעבירים למקפיא לצינון מהיר.

מחממים תנור לחום של 180 מעלות.

מוסיפים לתערובת שנותרה קמח מצה ומערבבים. מעבירים לתבנית משומנת בקוטר 26-28 ס"מ ואופים כ-20 דקות בלבד. מוציאים ומצננים.

כשהעוגה מתקררת ומתייצבת, מוציאים את תערובת השוקולד מהמקפיא. מורחים את העוגה בתערובת השוקולד הקרה ומעבירים אותה לצינון והתייצבות במקפיא.

מקציפים שמנת (צמחית או חלבית) לקצפת יציבה ומוסיפים אותה מעל שכבת תערובת השוקולד.

מקשטים באגוזים ופטל ושומרים את העוגה במקרר.

_____

המדור "סיפורי סבתא" מביא בכל שבוע את סיפורן של הסבתות של כולנו ואת מתכוניהן. סבתות (וגם סבים) המעוניינות לספר את סיפורן ולשתף במתכוניהן במדור מוזמנות לפנות במייל ל-melamed.dana@gmail.com

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ