קריר ומרענן: מתכון לגספצ'ו נהדר מאנדלוסיה

בין שתבחרו לשתות אותו בכוס ובין שתעדיפו אותו בקערה, בקיץ הקרוב נסו את מרק הגספצ'ו של בת אל אביר, שמקבל באהבה אפילו סוגים שונים של פירות

בת-אל אביר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גספצ'ו של בת אל אביר
גספצ'ו של בת אל אבירצילום: בת אל אביר

לפני שלוש שנים בעלי ואני החלטנו שאנחנו רוצים לחיות לתקופה במדינה אחרת. הבחירה הראשונה שלנו הייתה מדריד, ספרד, עיר שאהבנו וטיילנו בה הרבה והיה ברור לנו שנרצה להשתקע בה. כשהגעתי הבנתי מיד שזו לא עיר להישאר בה בבית, פשוט מכיוון שהרחובות שלה מושכים החוצה. התחלתי לבלות בטאפאס ברים, לאכול ולטעום, ולאט לאט התאהבתי בתרבות האוכל הספרדית, לבשל מתכונים מסורתיים, לחקור חומרי גלם ואת ההיסטוריה הגסטרונומית של ספרד, ולהתחקות אחרי מתכונים מקומיים.

עם ההכרות העמוקה, התברר לי במהרה כמה המטבח הספרדי זר לישראלים. חומרי הגלם שלו אמנם לא אקזוטיים ביחס למטבח הישראלי, אבל המאכלים בו רחוקים מלהסתכם רק בפאייה וסנגריה. תרבות האכילה ים-תיכונית באופן מובהק: משוחררת ולא מוותרת על אלכוהול, לא משנה מה השעה ביום, ומעל לכל מייחד אותה הטאפאס. בלתי נתפס כמה שהספרדים אוהבים לשתות ולנשנש, ובהתאם אני נוהגת לומר שהם אוכלים ארוחה אחת ביום - מהבוקר ועד הלילה.

את המסע הזה שיתפתי בבלוג שלי "פלפלת", ואחרי זמן מה, החלטתי לצאת מהמרחב הווירטואלי ובמקום לכתוב לאנשים איפה ומה לאכול, פשוט לקחת אותם בעצמי למסע אוכל בעיר בעצמי.

גספצ'ו

בקיץ, אחת המנות האהובות עליי היא הגספצ'ו, מרק קר שמקורו באנדלוסיה (דרום ספרד) שבורכה בקיץ נפלא ושמן זית מדהים. את עגבניות השמש הנהדרות של ספרד מערבבים עם ירקות נוספים, שמן זית ספרדי בכמות נאה וחומץ חרז האופייני למחוז. באנדלוסיה מקובל לשתות את המרק בכוס רחבה, ואילו בשאר ספרד מקובלת גרסת הקערית עם תוספות מלמעלה כמו קוביות מלפפון, פלפל, קרוטונים ושמן זית. שתי הגרסאות טעימות מאוד. 

חומרי גלם לגספצ'וצילום: בת אל אביר

את הגספצ'ו מכינים עם רכיבים נגישים  למדי: עגבניות בשלות, מלפפון, פלפל (רצוי ירוק), בצל לבן, שום, לחם מאתמול טבול במים וסחוט, שמן זית איכותי וחומץ. אל תחליפו את החומץ בלימון - הטעם של החומץ הוא סימן ההיכר של המנה והוא נהדר. כמו כן אל תתקמצנו בשמן זית - כדי שתיווצר אמולסיה ומרקם טוב ועשיר (ולא סתם מיץ ירקות) נחוצה כמות יפה של שמן זית. אגב, חריף ממש מיותר כאן. מה שכן, החומץ מאזן מתיקות של פרי, לכן נחמד לפעמים להוסיף פירות לגספצ'ו – מנגו, אננס, אפרסק, תות, או כל מה שבא לכם שיכול לתת טוויסט.

חומרים:

5 עגבניות תמר או מגי בשלות
1/2 פלפל ירוק
1 מלפפון קטן
1/2 בצל לבן בינוני
1/2 שן שום
אם רוצים להוסיף פרי – 1 אפרסק קטן / 1 מנגו קטן / ½ כוס קוביות אננס / ½ כוס תותים
1 פרוסה עבה של לחם לבן, רצוי לא טרי (עם החלק הקשה, ניתן אפילו להשתמש בבגט)
3 כפות שמן זית
2 כפות חומץ שרי (חומץ חרז), או חומץ בן יין רגיל
מלח

ההכנה:

משרים את פרוסת הלחם בקערת מים לדקה או שתיים ואז סוחטים היטב.

חותכים את כל הירקות גס וטוחנים בבלנדר או במעבד מזון. מוסיפים את הלחם הסחוט ובהדרגה גם את שמן הזית, החומץ והמלח. טוחנים היטב עד שמגיעים למרקם קטיפתי.

מסננים במסננת דקה, ועוזרים לנוזלים לרדת בעזרת כף על ידי ערבוב תוכן המסננת ומעיכת התערובת קלות כלפי מטה (גם אם בהתחלה נראה כי שום דבר לא מסתנן, זה בסדר, קצת עזרה וסבלנות והפלא קורה).

מעבירים את הנוזלים לקנקן או לקערה עמוקה ומקררים לפחות 3 שעות לפני ההגשה. הגספצ’ו צריך להיות קר מאוד והוא טעים יותר משמעותית כשלטעמים יש זמן להתחבר.

מוזגים לכוסות הגשה או לקערות מרק עמוקות. ניתן לפזר בעת ההגשה קוביות מלפפון, בצל ופלפל וקצת קרוטונים, ולזלף מעט שמן זית.

__

בת-אל אביר היא ישראלית שחיה במדריד, כותבת בלוג אוכל בשם "פלפלת" ומדריכה סיורים במדריד ובערים נוספות בספרד.  

תגיות קשורות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ