בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משולש פראי: הפיצריות השכונתיות של תל אביב

מיאוס קל מהפיצות הממוסחרות הוביל לחיפוש אחר אלטרנטיבות עצמאיות. זה נגמר בסכנת התמכרות קשה

46תגובות
 פיצה ב"רוזמרין". העתיקה את כל הבעיות של פיצת "עגבנייה"
דודו בכר

כשחושבים על זה, הפיצה התל אביבית סובלת מיחסי ציבור לא משהו. בעוד כל המבורגרייה חדשה שנפתחת זוכה לבאזז חוצה רשתות חברתיות, נאלצות רוב הפיצריות העירוניות הקטנות – אלו שאינן חלק מרשת ענקית (דומינוס) או מותג מקומי חזק (טוני וספה) – להיות במקרה הטוב חביבותן של "קבועים" או מקסימום להישאר כיעד מזדמן או מקרי בלבד. טייק אוויי מאכזב, בלשון המעטה, של שתיים משלוש הפיצות של השף אסף גרניט לדומינוס, גרם לי לחפש אלטרנטיבות. זו שמזכירה מישהי אחרת מה קשה יותר מלהיות פיצרייה אנונימית? להיות פיצרייה אנונימית...

אוהבים את ״אוכל בעמידה״? רוצים לקבל כל טור של ערן לאור ישירות למייל, מיד עם פרסומו? לחצו על ״התראות במייל״, כאן למעלה בשורת השיתוף


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו