שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"פוקי": היום שבו אכלתי דג נא וקייל, ואשכרה נהניתי מזה

אחרי יותר משנתיים של ג'אנק פוד מכל הסוגים והרמות, מדור "אוכל בעמידה" נתן צ'אנס ל"פוקי", קערת אורז-דג-ירקות מסורתית מהוואי, והוא רחוק מלהצטער על זה

ערן לאור
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ערן לאור

נפתח בהבהרה: "אוכל בעמידה" אינו מדור אישי, אלא טור ביקורת אוכל רחוב. כמובן שהוא נע על טווח דמיוני שבין אובייקטיביות וסובייקטיביות, אבל עם זאת, הוא לא עוסק בי אלא במה שאני אוכל בכל שבוע. ההבדל ברור. ובכל זאת, הפעם ארשה לעצמי לחרוג מעט ולציין את הכמעט מובן מאליו - אני אוכל לא מעט טראש במסגרת המדור הזה. לא אכחיש שזה טעים לי - ברוב הפעמים לפחות - אבל גם מנגנוני הדחקה מוצלחים במיוחד לא מצליחים למנוע מרגשות האשם להתגנב מעת לעת. אבל לא השבוע! כי הנה מגיעה לה, כנראה, הביקורת הכי בריאה (יחסית, כן? אנחנו עדיין בגבולות הז'אנר) של "אוכל בעמידה". אזהרה: הטקסט הבא עלול להכיל קייל. אמא, את יכולה להיות גאה בי.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ