שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"מתוקות" נגד "סבתא": מי מגיש את כריך המאנץ' האולטימטיבי?

הבייגל-טוסט הוא זיכרון ישן, הטוסט-נקניק דעך (וטוב שכך), ואת מקומם תופסות גרסאות משודרגות שלהם. מדור "אוכל בעמידה" העמיד למבחן שניים מהדוכנים המובילים בז'אנר

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ערן לאור
ערן לאור

בראשית ימי המאנץ', כלומר לילות, היה הטוסט, כלומר הבייגל-טוסט. מאפיות שממילא עבדו עמוק אל תוך השעות הקטנות בשביל להכין את מאפי ולחמי הבוקר, ניצלו היטב אותן ואת זרימת הבליינים, והעמידו טוסטרים אימתניים שלחצו בייגלים שבתוכם גבינות-זיתים-פטריות-וגם ממרח אדום חשוד שזכה לשם הגנרי "רוטב פיצה".

אחר כך הגיעו שנות האלפיים, שלא הביאו עמן את הבאג שהפחיד את כולנו, אבל פיצו על זה עם משהו נורא לא פחות: הטוסט-נקניק. כמו שומשום על בייגל החלו לקום ברחבי הארץ עוד ועוד דוכנים שכרכו יחד לחם עם פסטרמות ונקניקים זולים, הוסיפו מריחה של רטבים (מפסטו ועד מיונז, מצ'ילי ועד חרדל) והפכו ללהיט שעד היום אני מתקשה לפענח אותו. במקביל התפתח לו אח למחצה - ז'אנר כריכי הבשר על הפלנצ'ה; הטכניקה שונה, אבל המהות זהה – בשר בעל איכות מוגבלת שמפוצץ בתוספות וברטבים, ועובד על פרמטר השובע יותר מעל כל דבר אחר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ