אוכל בעמידה |

שרה, שומעת? מצאנו גלידת פיסטוק מצוינת וזולה

הדוכן החדש "וניליה Soft Serve" מציע גרסה מעודכנת ומקורית ל"גלידה אמריקאית" מפעם, אבל גם התפרעות אינסטגרמית מהסוג המוגזם והמיותר. לנו ברור לאן הז'אנר צריך להתקדם ומה כדאי שיישאר מאחור

ערן לאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ערן לאור

אחד מהדברים המוצלחים שקרו באוכל רחוב בשנים האחרונות הוא הטיול המעניין שעשו כמה מהמנות בז'אנר. קחו למשל את ההמבורגר והפיצה: הם התחילו את דרכם "למטה", לא רק נתפשו כג'אנק סתמי אלא גם היו כאלה באמת מכל הבחינות (איכות, מחיר, חוויה); השנים חלפו ופתאום הם קפצו, כמעט בבת אחת, לקצה השני של הסקאלה, והפכו למשהו "רציני" (ברשותכם אוותר על המונח "גורמה") – אוכל מוקפד, מורכב, יקר, מתוחכם (או לפחות מנסה להציג את עצמו ככזה). ואז, בעוד לא מעט מסעדות, דוכנים ומנות נתקעו "למעלה", כמה אחרים ביצעו פניית פרסה – הם לקחו את החוויה המעודכנת, את הסטנדרטים החדשים, וירדו איתם בחזרה להמון; המפגש הזה ייצר תוצאה כיפית: טראש-פוד מהיר ונגיש מחד, אבל מנגד גם מקורי ומודרני.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ