(כמעט) כל הפיצות התל אביביות דומות זו לזו, אבל ב"מימי" כל אחת אומללה בדרכה שלה

בדיוק כשנדמה היה שז'אנר הפיצות העירוניות הגיע לתקרת הזכוכית שלו, אכלנו בפיצרייה החדשה בשוק הפשפשים ונזכרנו שיכול להיות הרבה יותר גרוע

ערן לאור
ערן לאור
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ערן לאור
ערן לאור

לא מזמן עברתי בפיצה שירוקו. השימוש במילה פיצה אמנם מיותר – אפשר לכתוב רק "שירוקו" וכל אחד יבין מיד – אבל המילה היותר חשובה כאן היא "עברתי". כי בסוף, כשאתה מנסה להבין למה הפיצרייה הזו היא מה שהיא – קטנה, פשוטה, ותיקה, אהובה – זה בדיוק בגלל האגביות הכיפית שמאפיינת אותה ומתקיימת פחות ופחות בדוכנים ובמזללות בעיר, בטח החדשים שבהם. נכון, צריך לבלוט איכשהו, במיוחד בעת הזו, אבל הפער שמתגלה לפעמים בין המיתוג והיומרות ובין האוכל שבסוף נמצא תחתם, הוא התזכורת הטובה ביותר בעניין. אז, או שתכוונו גבוה ותפגעו בול – או שתורידו ווליום בכל הפרמטרים (תעופה עצמית, מחיר) ופשוט תתנו לנו את מה שאנחנו אוהבים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ