שווארמה טובה היא חלום. עברו כמה ימים ואנחנו עדיין מפנטזים על זו

מפתה, יקרה, מדהימה – התגברנו על תג המחיר המרתיע והזמנו את השווארמה של "הבסטה". לא הצטערנו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ערן לאור
ערן לאור

אם אוכל – ועל אחת כמה וכמה, אוכל רחוב – נוטה לעורר רגשות אצל אנשים, הרי שמי שעושה זאת יותר מכל היא השווארמה: אייקון אולטימטיבי; מוקד לדיונים, ויכוחים והשוואות; ומושא לרעב של צהריים, לפנטזיות של לילה ולסיפורי גבורה על הפעם ההיא שהיית בחזרה מהצבא/בין סידורים/בדרך למשחק גביע המדינה סיבוב ט' באיזה חור, והשעה היתה בסך הכל עשר בבוקר, ואתה הבטת בשיפוד שבקושי השלים שלושה סיבובים מאז שהתחיל היום, וידעת שזה פשוט נועד לקרות. כי שווארמה, כשהיא טובה באמת, זה חלום. וכשהיא לא, זה עצוב נורא.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ