בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אז איך הקבב של אבי ביטר?

מלך שירי הדיכאון אבי ביטר פתח דוכן קבב במעוז האשכנזים התל אביבי, והמדור "אוכל בעמידה" מיהר לעשות קאמבק ולבדוק האם מדובר בגימיק או בלהיט פוטנציאלי. התשובה: לא זה ולא זה

41תגובות

אבי ביטר מוציא מהתנור מאפה בצק דמוי סירה, פורס אותו ומתכנן לאכול. אני תוהה למה הוא ירקרק ולא ממולא בשר, כמו זה שאני הזמנתי. ביטר מפתיע אותי: "זה תרד, צמחוני". אני לא מספיק לברר מה קרה ומה עובר עליו, וביטר עצמו לא מספיק לתת ביס, כי כל הזמן אנשים ממשיכים להיכנס ל"קבביטר" - הדוכן שפתח הזמר ממש לאחרונה - לשלוף טלפונים ולבקש ממנו להצטלם לסלפי, בשביל האינסטגרם או סתם בשביל החברים בוואטסאפ. צילום אחד, ועוד אחד, עד שבסוף ביטר מתעצבן (אבל בקטנה) ושואל את הסובבים אם מותר לו כבר לאכול.

זה הסיפור ב"קבביטר". לכאורה עוד דוכן קבב מינימליסטי במרכז תל אביב, אבל כמה דוכני קבב שזכו לכתבה נרחבת ב"אולפן שישי" אתם מכירים? אז אבי ביטר זורם עם האטרקציה שהוא (עד גבול מסוים, כאמור): מצטלם עם מי שמבקש יפה, מסביר על המנות ואמון בעצמו על עמדת הגריל הקטנה. לא יותר מזה, ואל תצפו לשואו. פה זה לא הסביח של עובד.

ערן לאור

שלוש מנות יש ב"קבביטר" - קבב (24 שקל), לחמג'ון (22 שקל) ו"סירה" (28 שקל) - המבוססות על בשר כבש ומלוות בתוספות סטנדרטיות (חומוס, עגבניה, חמוצים וכו'; אין צ'יפס). המדור "אוכל בעמידה" חרת על דגלו את ערך היסודיות, ולכן הזמנו את שלושתן.

רותם מימון

מנת הקבב היתה טובה. בתוך הפיתה נכנסו חמש קציצות קבב קטנות - כמות בשר לא רעה, בהתחשב גם במחיר - שנצלו על הפלנצ'ה עם בצל מטוגן. הקבב עצמו עסיסי, לא דחוס מדי ואוורירי במידה, ויחד עם התוספות (אחלה עמבה וחריף לא מוגזם) זו מנה סבירה ומשביעה. נקודת החולשה בה היתה הפיתה; היא אמנם היתה גדולה והצליחה להכיל את כל המרכיבים בלי להתפרק, אבל היא לא היתה טריה לגמרי - דרישה בסיסית ופשוטה למדי מדוכן אוכל רחוב, שרק צריך לדאוג לתחלופה זריזה בגזרת הבצק.

רותם מימון

הלחמג'ון וה"סירה", לעומת זאת, נעשים במקום בעבודת יד ונאפים עם ההזמנה בתנור שבמקום - יתרון גדול עבור מי שמתקשה לעמוד בפני בצק טרי וחם, שזה בעצם כל בן אנוש הגיוני. הלחמג'ון, מאפה בצק דק ופריך שעליו בשר טחון עם פלפלים ובצל, נפרס למשולשים (אפשר גם לגלגל אותו ולאכול כמו לאפה) והיה נשנוש נחמד, אבל הורגש קצת חוסר בתבלינים ובמעט מלח. הבצק של ה"סירה" עבה יותר, עם מילוי בשרי (כמו של הלחמג'ון) או צמחוני (תרד), ובתוכה שטה לה ביצת עין הנאפית בתנור. זה קטע נחמד, הרבה יותר משביע מהלחמג'ון, אבל לא כל אחד יעמוד בכבדות הזו של ביצה-בשר-בצק.

ערן לאור

אם מתעלמים לרגע מהפרזנטור (והזמר, ודמות הקאלט, והגריל-מן), מדובר בסך הכל בדוכן קבב שגרתי, ולא בקטע רע. התמחור סביר פלוס, התמורה הוגנת והמיקום מרכזי בשביל לחטוף משהו על הדרך. עוד קצת שפשוף ועוד איזו מנה לגיוון, ואולי "קבביטר" תצליח לשרוד בפינה שבה נפתחו ונסגרו לא מעט מקומות בשנים האחרונות.

רגע לפני שהלכנו, כשסוף סוף ביטר התפנה לשבת ולאכול, הגיעו שני פקחים עירוניים ל"קבביטר". הם לא רצו לצלם את מלך שירי הדיכאון (עם תמיר גל הסליחה) וגם לא להזמין לחמג'ון, אלא לברר כמה דברים פלוס לרשום התראה לפני קנס או משהו בסגנון. ביטר נראה מוטרד. אני מקווה שזה כי המאפה שלו התקרר.

קבביטר. החשמונאים 78, תל אביב. אין טלפון. שעות פתיחה: א'-ה' 22:00-11:00, ו' 11:00 עד שעה לפני כניסת השבת.

"אוכל בעמידה" היה שם מדורו של אסף גברון במקומון הירושלמי "כל העיר" באמצע שנות ה-90, בו כתב ביקורות על אוכל רחוב. ב-2009 יצא ספר המאגד את הטורים. בין השנים 2013-2010 הופיע המדור "אוכל בעמידה" של ערן לאור במקומון התל אביבי "עכבר העיר" (חלק מהביקורות מופיעות כאן, למרות שכמה מהמקומות כבר נסגרו ואינם).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו