בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השווארמה של ד"ר שקשוקה: (עדיין) הכי טובה בעיר

העסיסיות, הרכות, הטעמים העמוקים והתיבול העדין הופכים את השווארמה למלכת אוכל הרחוב, וזו של בינו גבסו - ד"ר שקשוקה בשבילכם - היא הטובה ביותר בתל אביב-יפו

129תגובות

הפעם, הגענו רק כדי לוודא: האם השווארמה של בינו גבסו, הוא ד"ר שקשוקה, היא עדיין הטובה ביותר בתל אביב (תל אביב-יפו, חשוב לדייק, כיוון שהיא נמצאת באחת הסמטאות היוצאות מכיכר השעון היפואית). ובכן, ספוילר להמשך הביקורת הזו: בהחלט.

אבל קודם כמה מילים על שווארמה. בין כל סוגי אוכל הרחוב - פלאפל, פיצה וכו' - הסקאלה עליה יושב המאכל הזה היא הנרחבת ביותר. כלומר, המרחק בין שווארמה גרועה במיוחד לשווארמה מדהימה גדול יותר בהשוואה לכל אוכל רחוב אחר (עם חובבי הפלאפל הסליחה, אבל שם, לדוגמה, ההבדלים קטנים מאוד). וכשהשווארמה מצוינת, מדובר - לדעתי ובעיקר לטעמי - במלכה הבלתי מעורערת של אוכל הרחוב.

ערן לאור

אז לפני כמה שנים פתח ד"ר שקשוקה ליד המסעדה שלו דוכן שווארמה קטן, שדי מהר קנה לו "דיבור" ועדת מעריצים לא קטנה. בניגוד ללא מעט דוכני שווארמה אחרים, הוא לא הציע הרבה - שני סוגי שווארמה (כבש והודו), מעט סלטים, פיתה או לאפה - וזהו. האמת, לא היה צריך יותר מכך על מנת שהיא תיחשב בעיני רבים כשווארמה הטובה בעיר (לרגע, עם פתיחת "האטליז" בכיכר רבין לפני כשנה וחצי, נראה היה שיש שווארמה טובה ומרגשת יותר. אבל היא לא שמרה על אחידות, התייקרה מעת לעת ולבסוף נסגרה בקול עונת חלושה).

בחודשים האחרונים התרחב הדוכן של בינו, שבינתיים הספיק גם לזכות בתוכנית הריאליטי-בישול "רויאל שף". עמדת הסלטים גדלה, את השווארמה אפשר לקבל עכשיו גם בתוך באגט והחידוש הדרמטי ביותר - יש צ'יפס. חובב שווארמה אמיתי יסתפק בה גם בלי התוספת המטוגנת הזו, אבל כשאוטובוס של פרויקט "תגלית" פורק 40 צעירים אמריקאיים רעבים לתוך הסמטה, כנראה שמישהו במעבדה של הד"ר הבין והחליט שצריך לקלוע למכנה משותף רחב יותר.

ערן לאור

אוקיי, לענייננו. מה הופך את השווארמה של בינו להכי טובה? הטריות של הכל, אבל זה בסיסי. הבשר עצמו, כמובן, כבש או הודו רכים ועסיסיים שבהם שזורים שומן ובצל, אבל גם כאן זה משהו שאמור להיות טריוויאלי עבור שווארמה ראויה. מה שעושה את השווארמה של בינו למדהימה באמת היא העדינות. השווארמה הזו לא מתנפלת עליך עם תבלינים. הם שם, אבל נמצאים ברקע, במידתיות, רחוקים מאוד מכמויות הכורכום הצהבהבות (ולפעמים גם אבקת מרק עוף, אלוהים ישמור) שנשפכות בלי הכרה בשווארמיות אחרות. זה ממשיך בסלטים: הבצל, החצילים, החריף - עדינים, לא משתלטים באגרסיביות, תומכים בדבר העיקרי - בבשר המעולה (הערה מתבקשת: הכבש עדיף על ההודו, כמובן).

רותם מימון

זו אינה שווארמה זולה, בוודאי שלא במושגים של יפו, אבל גם לא ביחס למרכז תל אביב; על לאפה ובאגט (היא סטנדרטית בגודל, הוא קצת יותר) תשלמו 38 שקל, פיתה תעלה 28 שקל. הטעם של התמורה בהחלט שווה את זה, כיוון שלמרבה השמחה, ההתרחבות של המקום והטראפיק האנושי המתגבר אליו לא פוגעים בו.

והצ'יפס? צ'יפס. רק אם אתם ממש חייבים. אתם לא.

שווארמה בינו (ד"ר שקשוקה). סמטת יהושע בן פרחיה, יפו. טל' 03-5185660. שעות פתיחה: א'-ה' 24:00-8:00, ו' 8:00 עד כניסת השבת.

"אוכל בעמידה" היה שם מדורו של אסף גברון במקומון הירושלמי "כל העיר" באמצע שנות ה-90, בו כתב ביקורות על אוכל רחוב. ב-2009 יצא ספר המאגד את הטורים. בין השנים 2013-2010 הופיע המדור "אוכל בעמידה" של ערן לאור במקומון התל אביבי "עכבר העיר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו