בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההמבורגר החדש של אגאדיר: המרדף אחרי הפרימיום

רשת אגאדיר מנסה לחזור לימי הזוהר שלה בעזרת המבורגר חדש ומובחר, העשוי מבשר קוֹבה ביף יפני. האם מדובר בגימיק בלבד או בתענוג ששווה את מחירו?

47תגובות
דן לב

אם אצטרך לבחור מילה שמגדירה באופן הטוב ביותר את שנותיה הראשונות של המאה ה-21, תהא זו "פרימיום". מישהו, מתישהו - לא ברור מי וגם לא מתי - הרגיש שכבר קיבלנו הכל, שחברת השפע המערבית כבר משועממת מעצמה וממה שבהישג ידה. המישהו הזה חשש, כנראה, שאנשים יסתפקו במה שיש להם; כלומר, יקנו פחות - או לפחות לא יוציאו יותר.

אז הביאו לעולם את הפרימיום. מה שכבר יש לכם? אל תטעו, זה טוב, זה אחלה, זה בסדר גמור. אין טענות. אבל רק תדעו שיש יותר טוב, מובחר, אקסקלוסיבי. ערוצי טלוויזיה? בואו ליהנות מערוצי פרימיום! חשבון בנק? פתחו חשבון פרימיום בתנאים מועדפים! טיטולים? טיטולים פרימיום, סופגים יותר! אפשר להמשיך עם הדוגמאות, שכולן מאריכות לנו את המרדף הבלתי נגמר אחרי ה"הכי טוב שיש".

אני מהרהר בכך בזמן שאני ממתין להמבורגר החדש של רשת אגאדיר. גם הוא עטוף כולו בהילה של פרימיום, ולא סתם: לפי ההבטחה, אין זו עוד קציצה עשויה היטב מבשר טוב, אלא מהמובחר שבהם - בשר קוֹבה מבקר וואגיו, הגדל ביפן בתנאים מיוחדים ותחת מסורת קפדנית. התוצאה היא בשר רך מאוד ועדין בטעמו, שזור רקמות שומן שיוצרות מרקם משויש, שנהפך לסמל סטטוס של ממש בתפריטי מסעדות.

באגאדיר מוגש כעת ההמבורגר (250 גר') כחלק מתפריט הספיישלים, ועולה 72 שקל. בכך הוא מתייצב בצמרת טבלת ההמבורגרים היקרים בתל אביב, אבל כיוון שרגליו לא ממש דרכו במחוז היוגו היפני, שם גדלים עדרי הוואגיו המקוריים, אלא עשו טיול קצר דרך אוסטרליה ומשם לגידול ברמת הגולן, המחיר לא מתקרב למנות בשר קובה יפני טהור, שיכולות להאמיר למאות דולרים. מה שמזכיר לי מערכון נשכח של תוכנית המערכונים הקאלטית - והנשכחת אף היא - "נפלו על הראש", מימיו הראשונים של ערוץ 2 המסחרי. צפו:

כך או כך, זו בהחלט תוספת מעניינת לתפריט של הרשת, שנדמה כי איבדה מעט מזוהרה לאורך השנים. כשנפתחה ב-97', כמה שנים אחרי כניסת רשת מקדונלדס לארץ, היא ביצעה מהפך בתדמית הקציצה והפכה אותה למאכל לגיטימי ולא ג'אנק-פודי בהכרח. אני עדיין זוכר ערבים שבהם על מנת לשבת בסניפי נחלת בנימין והרצליה, היה עליך להירשם אצל המארחת ולהמתין דקות ארוכות בטרם יתפנה שולחן. אלא שמאז הצטרפו עוד קציצות מקומיות - מגוונות, חדשניות, מושחתות, מגניבות, ממותגות - והתחרות הפכה אגרסיבית וקשה יותר. אז מה עושים? פרימיום, כמובן.

המבורגר הוואגיו מוגש עם תוספת של טבעות בצל. לזכותן ייאמר שאלו הן טבעות בצל אמיתיות ולא מהסוג המוכן והקפוא, אבל הן איכזבו למדי. לא שיש לנו בעיה עם טיגון עמוק, להפך, אך עיגולי הבצל הדקים והפריכים נכנעו ליותר מדי טמפורה שעטפה אותם והשתלטה בשמנוניות לא נעימה על כל ביס. כמו כן, אפשר היה לצפות לתוספת מיוחדת ואיכותית יותר שתהלום את ההמבורגר הזה (ואגב, היינו שמחים גם לשוט מלווה של סאקה, שהיה יושב בול על הווייב היפני).

מוטי קמחי

ולדבר עצמו. ובכן, בין אם הוא יפני למהדרין או רק למחצה או רק בשמו, הוא טעים, טעים מאוד. רך באופן יוצא דופן, בעל טעם עדין וחמאתי כמעט. מהבחינה הזו, המבורגר הוואגיו בהחלט שונה מהאדפטציות הישראליות לקציצה - וההמבורגר הסטנדרטי של אגאדיר ביניהן - שנוטות לטחון גס את הבשר ולשלב בתערובת שלו בצל, תבלינים ולעתים גם שמן זית. כמו שנוהגים באחרונה לא מעט מסעדות ודוכני אוכל אחרים בעיר, גם ההמבורגר הזה מוגש בתוך לחמניית בריוש רכה וחרוכה קלות, שמשתלבת מעולה עם הנימוחות הכללית.

ובכל זאת, אם צריך לסכם, זהו בסך הכל המבורגר מוצלח, אבל לא הרבה יותר. אולי הגשה עם מעט יותר מעוף ודמיון היתה משדרגת, אבל קצת קשה להשתחרר מהתחושה שמהפכה גדולה אין כאן, גם לא חוויה יוצאת דופן. מי שמגיע לאגאדיר לא בטוח שירצה להוציא את הסכום הזה, בטח לא באופן קבוע; מי שמעוניין בקולינריה עילית פר אקסלנס, ממילא נוהג למצוא אותה במקומות אחרים. אז באגאדיר רצו פרימיום, אבל יצא להם מדיום. גם טוב.

אגאדיר. סניפים ושעות פעילות באתר הרשת.

אוכל בעמידה - כל הביקורות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו