טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נהנים מכיכר דיזנגוף המחודשת? שלא תעזו לפספס את הכריכים ממול

קולקציית הסנדוויצ'ים המוצלחת והמשתלמת של ".BUTI & Co", בית קפה חדש שנפתח בכיכר, הופכת כל ישיבה בה לחוויה תל אביבית מושלמת

פרעצל ברי ואגסים של "BUTI"
ערן לאור
38תגובות

לצפייה ברשימת הכתבות
שלכם בעמוד הארץ שלי

גם בעיר שנהנית למתוח את הגבולות של מה שנקרא או נחשב "אוכל רחוב", קצת קשה לנתק את שתי המילים הללו אחת מהשנייה. ובפשטות: מיקום טוב (האם גם אתם שמחים שהשימוש במילה "לוקיישן" נמוג כמעט לחלוטין מהדיבור?) לא יציל אוכל רע; וזה עובד גם להפך – בתל אביב השופעת והמתפקעת מאפשרויות, גם אוכל טעים יתקשה להצליח, באופן קבוע ולאורך זמן, הרחק מאזורי ההמולה.

מנגד, אתם כמובן יכולים לשער או להיזכר מה קורה כשאפשר לסמן וי על שני התנאים הללו גם יחד. איך הקיוסק של "קפה הבימה" הפך לנקודת הפתיחה האולטימטיבית בדרך לרביצה בכיכר הבימה או בשדרות בן ציון; איך הסלייסים של "פיצה שירוקו" משרתים היטב את השיטוט הלילי על קינג ג'ורג'; איך סמטאות החצר האחורית של שוק הכרמל, בואכה כרם התימנים, הפכו בימי שישי לאחד ממתחמי הזלילות המשובחים בעיר; איך "ג'סמינו" הפכה לפנינה של אלנבי. אפשר להמשיך, אבל נדמה לי שהנקודה ברורה: כשאוכל כיפי והמרחב העירוני שסביבו מתחברים יחד, קשה למצוא נוסחה יותר מנצחת מזו.

זה, אם אצטרך להמר, יהיה גם הסיפור של המפגש בין כיכר דיזנגוף המחודשת ובין ".BUTI & Co", בית קפה-מעדנייה-סנדווי'צייה שנפתח ממש לאחרונה באחת מדפנותיה, בקטע שבין דיזנגוף לזמנהוף. אחרי שנה וחצי של קידוחים ושיפוצים מתמשכים – שהחריבו לא רק את הכיכר במתכונתה הקודמת והמוגבהת, אלא גם כמה מסעדות ומזללות שלא החזיקו מעמד מול הסיטואציה – נראה כי הגרסה הנוכחית והנעימה שלה מחיה מחדש לא רק את הכיכר עצמה אלא גם את סביבתה.

"BUTI". הכיכר קמה לתחייה, וגם העסקים מסביב
ערן לאור

במקרר של "BUTI" תוכלו למצוא מיצים וסלטים מוכנים, על הדלפק ממתינים מאפים מתוקים ועוגות, גם קפה יכינו לכם שם – אבל לא אתעכב על כל אלו. אין סיבה, לנוכח גולת הכותרת של המקום: הסנדוויצ'ים. ולא שהמציאו כאן משהו חדש; חומרי גלם משובחים וטריים הם כבר מזמן עניין שכיח למדי ברחבי העיר – במעדניות, בבתי קפה, בדוכנים, אפילו במינימרקטים למיניהם – וגם מאפים ברמה גבוהה נהפכו עם השנים לסטנדרט די קשיח.

ולכן, כל מה שנותר ל"BUTI" זה ללכת בדרכם של מקומות דומים, לחבר באופן מוצלח בין המרכיבים, לתמחר את העניין באופן סביר, למתג ולארוז את זה יפה, ואז לשלוח את האנשים המבסוטים להתיישב עם התוצאה בכיכר שממול וליהנות מאוד מאוד. וזה, כמו שבטח כבר הבנתם, לגמרי קורה.

מיני קרואסון עם גאודה, פרושוטו וארטישוק. הפך בביס לאחד המועדפים עלינו בעיר
ערן לאור

התחלנו עם מיני קרואסון ובו פרושוטו, גאודה וארטישוק (14 שקל). האמת, אם העיניים היו קצת יותר גדולות והשקית שמילאנו קצת פחות עמוסה, היינו אוכלים גם ארבעה כאלה. קרואסון חמאה פריך ששימש אכסנייה מעולה לפרוסות עדינות וטובות של נקניק וגבינה, וכמה חתיכות חמצמצות של ארטישוק (מיובא, כמובן, אבל בקטע הזה אין טענות, כך נוהגים כולם). יופי של ביס (או ביס וחצי), שהפך מיד לאחד הקרואסונים המועדפים עלי בעיר.

בגט עם פרושוטו, סלמי, גאודה וארטישוק של "BUTI". נדיב ומשתלם
ערן לאור

לקחנו גם גרסה דומה, בכריך של בגט לבן, אך כאן מצטרפים אליה סוג נוסף של סלמי, חמאה וחרדל (26 שקל; אם ב"BUTI" ישמרו לאורך זמן על מחירי הסנדוויצ'ים כפי שהם כרגע, אפשר יהיה לקבוע שלא שזו אינה רק אחת מקולקציות הסנדוויצ'ים הטעימות בעיר, אלא גם אחת המשתלמות שבה). את הכריך בדיוק הכינו כשהגענו, ובכלל, אם להתרשם מהביקור שם, הכריכים לא עומדים בהמתנה אלא מורכבים במקום ונשלחים לוויטרינה, שם הם ממילא לא שורדים הרבה. תוכנו היה טרי ונדיב, ההבדל בין הסלמי והפרושוטו הורגש והחמאה ריככה את כל העניין. מה שכן, לא בטוח שנחוצה שם מריחה כל כך הגונה של חרדל, שהתעקש לריב עם כולם.

כריך "BUTI" בפרעצל. דווקא הוא איכזב
ערן לאור

שני הכריכים הבאים שהוזמנו, כמו כמה אחרים שעליהם ויתרנו בצער, מוגשים בתוך פרעצל. זהו ללא ספק המאפה הפופולרי של הרגע (החליף את הבריוש, שהחליפה את החלה המתוקה, שהחליפה את הפרנה), שלא רק מצטלם נהדר אלא גם טעים באמת, עם מליחות עדינה, מעטה יציב ותוכן רך שמחזיק היטב את כל מה שבפנים. כריך הדגל של המקום, שנקרא כמובן "BUTI" (30 שקל), פחות הלהיב ממה שהיה לפניו ובא אחריו. זו מעין מחווה לכריכים בריטיים מסורתיים שמשלבים בשר כלשהו וצ'יפס; הסנדוויץ' הכיל כמות סבירה של רוסטביף (נחמד) וכמה פרוסות תפוחי אדמה צלויים (אנמיים מדי) ומשהו בחיבור לאיולי פלפלים, בצל ועגבנייה הפכו אותו לקצת עמוס מחד ומשעמם מאידך.

בפרעצל השני נחו פרוסות עבות של גבינת ברי מצוינת, שלוותה בעלי רוקט רעננים ובחתיכות של אגסים מקורמלים (22 שקל, ואוסיף "בלבד"), כנראה האובייקט המצטיין בזלילה הזו. הכל פשוט עבד בו טוב, ובלי הרבה חוכמות – גבינה עם טעם מובחן (אך לא אגרסיבי), מעט אגסים מתקתקים שנתנו קונטרה לה וללחם, והעלים הפריכים שמיתנו הכל. וואלה, בינגו.

היה משהו כל כך אגבי, מובן מאליו ואולי בעצם לא, בטייק אוויי מהוויטרינה של "BUTI" ובחמשת הצעדים ממנה אל הכיכר, בסוף השבוע הנעים האחרון. הכל פשוט התחבר – האנשים שמילאו אותה, האוכל, אפילו המזרקה של אגם (מושבתת ולא צבועה, בינתיים) לא ממש הפריעה. לא חסרות סיבות לאהוב את תל אביב ואת מה שיש לה להציע, אבל הנה סידרו לנו עוד אחת.

.BUTI & Co. כיכר דיזנגוף, תל אביב. טל' 03-7775188.
פתוח: א'-ה' 19:00-7:30, ו' 17:00-7:30, שבת 19:00-8:00.

אוכל בעמידה – כל הביקורות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות