שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ערן לאור
ערן לאור
  • שם המסעדה: הקרמפטיה
  • כתובת: ישכון 24, תל אביב
  • טלפון: 050-7781997
  • דירוג: 3.5 כוכבים

הרבה תארים נקשרים בשמו של אוכל הרחוב התל אביבי, והמדור הזה לא מתקמצן על השימוש בהם. טעים? כן. כיפי? לגמרי. יקר? לצערנו. פופולרי? ברור. מספק? בדרך כלל. מקורי? אופס, לא ממש. וזה הגיוני, כבר נכתב כאן לא פעם: מי שרוצה לפתוח דוכן אוכל חדש בעיר, מוטב לו כנראה שלא להתפזר לכיוונים לא מוכרים; זו מסקנה קצת מבאסת ומסרסת, ברור, אבל המציאות התחרותית מוכיחה שהרבה יותר קל לפגוע ולשרוד עם קלאסיקות מוכרות ומבוצעות היטב, עם שינויים ועדכונים קלים ומוצלחים, מאשר לנסות להפתיע עם משהו חדש לחלוטין בנוף הזלילות העירוני. ככה זה. עם נקודות על מקוריות אף אחד לא הולך למכולת.

ובכל זאת, כשמניחים בצד סימני שאלה בנוגע לאורך החיים או סיכויי הבינגו של ניסיונות כאלה, צריך להודות שיש בהם משהו שהוא לכל הפחות מרגש ומסקרן. בסוף, כולנו סאקרים של הפתעות. אז עם התחושה הזו הגענו ל"קרמפטיה", דוכן בריטי חדש שנפתח לאחרונה על הגבול שבין שוק הכרמל וכרם התימנים.

"הקרמפטיה". לא התפאורה והפסקול שתצפו למצוא בכרם התימנים
"הקרמפטיה". לא התפאורה והפסקול שתצפו למצוא בכרם התימניםצילום: ערן לאור

הוא פועל בימי בשני בלבד (זה הסלוט שהיה פנוי במקום, שמארח מספר דוכנים המתחלפים בו לאורך השבוע) ומאחוריו עומדים ניר ואופיר, "שני קיבוצניקים תפרנים שהגיעו ללונדון" – מתאר עמוד הפייסבוק שלהם – וחזרו משם כעבור כמה שנים, אחרי לימודי קולינריה של אופיר, עם רעיון: להקים את בר הקרמפט (Crumpet) הראשון בארץ, ולטענתם גם הראשון בעולם.

הקרמפט הוא מעין גרסת הממלכה לפנקייק, אך השמרים שנכנסים לתערובת שלו לוקחים אותו לכיוונים מעט יותר מוצקים ותפוחים, עם קראסט חיצוני שמזכיר קצת לחמנייה. במקור הוא מוגש עם חמאה ו/או ריבה, אבל כאן ב"הקרמפטיה" מוצעות לא פחות משבע גרסאות עבורו, מלוחות ומתוקות, הנקראות על שם אישים רבי מעלה – מצ'רצ'יל ועד ג'ון קליז, מג'רמי קורבין ועד מייגן מרקל, מהמלכה אליזבת ועד הלורד בלפור. מקומו של בוריס ג'ונסון נפקד, לעת עתה, אבל ממילא יש לו צרות גדולות יותר על הראש כרגע.

קרמפט עם חזה אווז ב"הקרמפטיה". חומרי גלם טובים
קרמפט עם חזה אווז ב"הקרמפטיה". חומרי גלם טוביםצילום: ערן לאור

על רקע דגלוני היוניון ג'ק ומיטב הלהיטים של הקלאש (לא התפאורה והפסקול שהייתם מצפים למצוא בכרם התימנים, אבל זה דווקא חינני), התחלנו עם "צ'רצ'יל" (בשר עגל בבישול ארוך, על קרם בטטה וסירופ יין; 42 שקל), "בלפור" (קוביות אווז ברוטב סצ'ואן עם קרם קולורבי ועשבים; 40 שקל) ו"סטיבן הוקינג" (כבד קצוץ על פירה עם חזרת וריבת בצל; 42 שקל).

ההכנה של הקרמפטים והרכבת הטופינגס שעליהם נעשות עם ההזמנה, אך הביצוע זריז למדי. הם היו שונים זה מזה כנדרש, אבל בשלושתם התקיים אותו משחק של טעמים ומרקמים – מלוח-מתוק, רך-פריך; זה נכון גם לגבי מרכיבי כל מנה (בשר על קרם על רוטב) וגם לקרמפט עצמו, תפיחה מתקתקה רק במעט שהמעטפת החיצונית שלה קראסטית ותוכנה רך כמו חלה, נגיד. אל תצפו כאן לפנקייק, לא בטעם ולא במרקם – ובעינינו זה דווקא מרענן ומחזיק-סופג היטב את כל מה שמניחים פה עליו.

קרמפט עם כבד קצוץ על פירה ב"הקרמפטיה". היינו שמחים לאכול בידיים, יטנף כמה שיטנף
קרמפט עם כבד קצוץ על פירה ב"הקרמפטיה". היינו שמחים לאכול בידיים, יטנף כמה שיטנףצילום: ערן לאור

חומרי הגלם והטעמים טובים. בשר העגל עשיר ועסיסי, תערובת הכבד העוקצנית נקצצה באופן גס ולא משחתי, ואפילו קוביות חזה האווז – תחליף בייקון שנוטה לרוב לצ'יפיות מלאה בטעמי לוואי – הרגישו איכותיות יותר מהממוצע. חיבורי הקרמים הגיוניים ומייצרים, כאמור, משחק טעמים שעובד מצוין עם הקרמפט והרטבים.

המגדלים הקטנטנים האלו הם גם יפים, כן, אך אם אנסה לשפוט את כוונות אנשי "הקרמפטיה" לא מדובר באיזשהו ניסיון הסתננות קלישאתי לתוך פיד האינסטגרם שלכם – כמו דוכנים אחרים ורבים בעיר – אלא דווקא מין יומרה לייצר מנות "גורמה", הן מבחינת המרכיבים והן מבחינת המראה הסופי. זה בסדר גמור, בעיקר כשהתוצאה טובה, אבל בה בעת גם מפספס קצת. כשהרהרנו בזה תוך כדי הזלילה וגם אחריה, פתאום הבנו מה היה חסר לנו באמת: אופציה לעוד קרמפט מלמעלה, שיאפשר לאחוז בכל הקונסטרוקציה ופשוט לתת ביס, יטנף כמה שיטנף. זה אולי היה "מנמיך" מעט את הדוכן ומאזרח אותו בכוח ב"ארץ האוכלים בידיים", אבל מנגד גם מטיס אותו למעלה במדד הכיף.

קרמפט קלאסי עם ריבה וחמאה ב"הקרמפטיה". פשוט ומוצלח
קרמפט קלאסי עם ריבה וחמאה ב"הקרמפטיה". פשוט ומוצלחצילום: ערן לאור

הוזמנו גם שתי גרסאות מתוקות: "ג'ון קליז" (קרם גבינה עם סלט פירות חם וחומץ בלסמי; 24 שקל) ו"אליזבת ה-2" (קרמפט קלאסי, עם חמאה וריבה; 20 שקל). כאן הפער בין המושקע והפשוט היה קיצוני ומשעשע. לא ממש התלהבנו מסלט הפירות החם (תערובת מבושלת של בננה, תאנים ואגסים), שלווה בפלחי תפוח טריים ובעלי נענע, למרות שקרם הגבינה היה חמצמץ וחביב; ועפנו, חד משמעית, על הקרמפט הבסיסי והכל כך טעים – בצק חם, חמאה, ריבה – שהפך מיד מבחינתנו לאחד מקינוחי הרחוב המשתלמים והמוצלחים בעיר. משכך, אין דרך אחרת לסכם: אלוהים, נצור את הקרמפטיה!

הקרמפטיה. ישכון 24, תל אביב. טל' 050-7781997. פתוח: שני 24:00-16:00.

אוכל בעמידה – כל הביקורות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ