מרק זוקיני, קארי ויוגורט קר

פתיח נפלא למגוון רחב של ארוחות ואירועים מיוזעים הבאים עלינו לטובה

מיכל רוזנבך
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קרדיט: תומר אפלבאום
מיכל רוזנבך

על המרק הצונן והמרענן הזה סיפרה לי שרה'לה, אותה אחת החתומה על סלט אטריות השעועית הקליל והנפלא, אליו אני נהנית לחזור פעם אחר פעם. חיכיתי לבואם של הימים החמים, שהגיעו גם הגיעו, לנסות אותו בעצמי. לרוב, כשאני חושבת על מרק קיצי מיד עולה לראשי הגספצ'ו האהוב עליי, שדוחק הצידה כל אלטרנטיבה אחרת. אך לאחר הסופרלטיביים ששמעתי על המרק הזה, לא היה בי ספק שעליי לנסותו, ואכן מדובר בפתיח נפלא למגוון רחב של ארוחות ואירועים מיוזעים הבאים עלינו לטובה.

שימו לב שהמתכון דורש גביע יוגורט, לכו על המועדף עליכם: בקר, כבשים, עיזים, הכל מתאים. אני השתמשתי כבר ביוגורט בקר 4.5% וגם ביוגורט כבשים 5% ובשני המקרים יצא נפלא. מעבר לזה, הרגישו חופשי להמיר את הזוקיני הכהים בקישואים בהירים רגילים.

חומרים:

צילום: תומר אפלבאום

7 קישואי זוקיני שטופים חתוכים לעיגולים

5 בצלים חתוכים גס

צרור שמיר

1 גביע יוגורט

1 כף גדושה תבלין קארי הודי צהוב

1 כפית גדושה מלח

1/2 כפית פלפל שחור טחון

1/4 כוס שמן זית

6 כוסות מים

הכנה:

מחממים את שמן הזית בסיר בינוני-גדול על להבה בינונית-גדולה ומאדים את הבצל עד שהופך לשקוף.

צילום: תומר אפלבאום

מוסיפים את הזוקיני, מטגנים ומערבבים יחד עם הבצל למשך כ-2 דקות ומוסיפים את התבלינים והמים.

צילום: תומר אפלבאום
צילום: תומר אפלבאום
צילום: תומר אפלבאום

מחכים לרתיחה, מנמיכים את הלהבה ומבשלים עוד כחצי שעה.

צילום: תומר אפלבאום

מוסיפים את צרור השמיר ומבשלים עוד כרבע שעה.

צילום: תומר אפלבאום

מורידים את המרק מהאש ומצננים.

טוחנים את המרק עם בלנדר מוט/בלנדר ומערבבים פנימה את גביע היוגורט.

צילום: תומר אפלבאום
צילום: תומר אפלבאום

מתקנים תיבול ומעבירים לצינון במקרר עד להגשה.

צילום: תומר אפלבאום

מגישים קר.

מיכל רוזנבך | טאצ' פוד

נעים מאד אני מיכל. ואני מאד אוהבת אוכל. אוהבת לאכול, לבשל, לקרוא על אוכל, ולא פחות – לדבר עליו.

מכירים את האנשים האלה שמתי שלא תתקילו אותם תמיד ישמחו לצלול איתכם לשיחה על מאכל מסעיר שאכלו/מסעדה חדשה שביקרו בה/מנה שבישלו והצליחה – אני אחת מהם!

מאז שאני זוכרת את עצמי, אוכל וההתעסקות בו היוו חלק דומיננטי בחיי. שתי הסבתות שלי היו בשלניות בחסד, כל אחת בתחומה ועם המנות המיוחדות שאפיינו אותה, ואמא שלי.. הו אמא שלי... בואו נגיד שגם בבישול ממש יש לה את זה.

מי צריך עוד בלוג על אוכל? מה יש לי לחדש עם כל המידע המטורף שיש כבר? הכירו את המקום שלי לשתף, לספר ולעסוק באוכל ואם עוד יעניין מישהו לקרוא את מה שאכתוב, ואולי אפילו לקחת איתו משהו, אז בכלל עשיתי את שלי.

למתכונים נוספים - TouchFood

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ