הסופר פוד שיכול לגדול אצלכם באדנית

בשנה האחרונה כולם מדברים על סופר-פוד (או מזון-על). אך כשברשתות ובחנויות המזון הוא כל כך יקר, למה שלא תגדלו קייל, גוג'י ומורינגה בבית?

איתמר ויסמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
לא צריך שדה בשביל לגדל קיילצילום: דודו בכר
איתמר ויסמן

תארו לכם מקום שבו אתם יוצאים מהסופר, אדם שאתם לא מכירים מברך אתכם לשלום ומציע לכם עזרה בפריקת סלי הקניות הכבדים במכוניתכם. האדם מלווה אתכם בנעימות, עוזר לכם להעמיס את הסלים לתא המטען ומברך אתכם בברכת שבת שלום. נשמע דמיוני?  אז ככה זה אצלנו בפרדס-חנה. האם זה קורה תמיד? לא. רק לקראת סופי השבוע, כשחסרות עגלות.  

אני באמת משתדל שלא להתקרב לסופר בזמני לחץ. הפעם לא הייתה לי ברירה. למחרת נוסעים לחופשה על חוף הים בנחשולים, ולא היה זמן אחר השבוע.

הילדים הלכו לישון, חלי עובדת על המחשב.

השעה שמונה וחצי בערב. אני נכנס לסופר עם עגלה שעבדתי קשה כדי להשיגה. המון אדם גודש את המדפים והתורים נראים אינסופיים. "עד שאסיים הלחץ כבר ירד", קיוויתי.

ניגשתי לקופה הראשית להחזיר חבילת נייר טואלט שלא רצינו בה. חיכיתי בסבלנות לתורי, מזמזם בשקט שירים. מחייך.  כשהגיע תורי, הגיחה מישהי משום מקום וניסתה למשוך את תשומת ליבה של הקופאית הראשית.

"סליחה גברתי" חייכתי, שרוי עדיין באווירה החגיגית. "הייתי כאן לפנייך".

"בסדר בסדר, אבל למה בצורה כזו תוקפנית? לא שמתי לב, יש דרכים יפות להגיד את הדברים".

אוקי, נגמרה האידיליה.

עברתי בין המדפים ואספתי אל העגלה שורש חזרת וארטישוק ירושלמי. הם לא היו ברשימת הקניות אבל שניהם צמחים מתווכים (Dynamic accumulator) מצוינים ואשתול אותם ליד עץ השסק ליצירת גילדת עץ פרי.  עברתי ליד מדפי ירקות השורש. אולי כדאי לי גם לשתול תפוח אדמה ובטטה. שניהם מזונות עם ריכוז גבוה של פחמימות ולכן שותלים אותם כשרוצים לקבל יבול עם ערך קלורי גבוה בשטח קטן (שיטה שנקראת ביו-אינטנסיב). בפירות היבשים הבחנתי באוכמניות וגוג'י-ברי שנחשבים שניהם מזונות-על בגלל הרכב הוויטמינים ונוגדי החמצון שנמצאים בהם. הצלחתי כבר בעבר להנביט זרעים שהפקתי מפירות יבשים. הגיע הזמן לשתול בגינה עוד כמה מזונות-על.

מזון-על הוא מזון בעל הרכב תזונתי גבוה או סגולות רפואיות ובדרך כלל מכיל מגוון או כמות גדולה של ויטמינים, נוגדי חמצון וחלבון. צריכה תכופה של מזונות-על תועיל לבריאותינו, כמובן לא על חשבון תזונה מגוונת ומלאה. זו לא תרופת קסם, אלא תוספת איכותית לתפריט שאמור להיות מאוזן בלאו הכי. תחשבו על זה,  אם כבר אוכלים סלט, אז עדיף עם כרוב-על ולא חסה פשוטה (שיסלחו לי החסות). עדיין אין הרמוניזציה של הנושא, וגופים או אנשים מפרסמים לעיתים רשימות של מזונות-על, שלא תמיד חופפות אחת לשנייה. אבל עדיין יש כמה מזונות, שאין עוררין על כך, שהם בעלי הרכב תזונתי גבוה מאוד.

גוג'י ברי מיובש שנין לקנות בחנות פירות יבשים. במרכז גוג'י-ברי פתוח שניתן לראות את הזרעים בתוכו צילום: איתמר ויסמן

הנה דוגמא לשלושה כאלו, והסבר איך ניתן לגדלם בקלות בגינתנו:

גוג'י-ברי (Goji Berry)

מהו הגוג'י-ברי הזה שהפך לכה מבוקש לאחרונה? ובכן, זהו פרי יער של שיח רב שנתי ממשפחת הסולניים. טעמו מזכיר שילוב בין אוכמניה, צימוק ותות בר. גוג’ים גדלים במקומות שונים, ביניהם סין, שם אוכלים אותם כבר אלפי שנים, בשל האמונה ביכולתם להגן על הכבד, לחזק את מערכת החיסון, להאריך את תוחלת החיים, לחזק את הראייה ולשפר תפקוד מיני ופוריות. בהרכב תזונתי שלו הפרי מכיל רמות גבוהות של ויטמין C ופוליסכרידים, 18 חומצות אמינו, כולל השמונה החיוניות ביותר, 11 מינרלים חיוניים ו-22 יסודות קורט שביניהם סידן, ברזל, סלניום, אשלגן ואבץ. יש בהם 12 מ”ג ברזל ל-100 גרם – שהם שני שליש מהכמות המומלצת היומית למבוגר. יש בהם ויטמינים חיוניים, חומצות שומן, חלבון וסיבים. בנוסף, הם אחד המקורות העשירים ביותר לנוגדי חמצון (אנטיאוקסידנטים).

האם אפשר לגדל גוג'י בבית? בהחלט. לצורך כך יש לקנות גוג'י מיובשים (והיום ניתן להשיג אותם כמעט בכל חנות שמוכרת פירות יבשים), לחלץ מתוכם את הזרעים, ולהנביטם באדמה לחה. השתילונים גדלים לאט מאוד, אז התאזרו בסבלנות. לכשיתחזקו העבירו אותם לאדנית או לגינה. אפשר לעשות קיצור דרך ולקנות שתיל במשתלות ולצמצם עוד קצת את ההמתנה לפרי ראשון. שיח הגוג'י אוהב שמש אך יכול להסתדר בחצי צל. ככל שתהיה יותר שמש יהיו לו יותר פירות. בחורף נכנס לתרדמת וזהו גם הזמן הטוב ביותר לגזום אותו. כדאי לשתול כמה שיחים אם רוצים כמות גדולה.

 הלהיט הגדול של התקופה: הקייל (כרוב עלים) Kale

הקייל נקרא גם כרוב עלים או כרוב-על, חבר במשפחת המצליבים (כמו הכרוב, הכרובית והברוקולי) ותת מין של כרוב הבר. בארץ קיימים שלושה סוגים נפוצים: ירוק בעל עלים רחבים (שמתאים למילוי), "דינוזאורי" בעל עלים צרים ומסולסלים ואדום, שדומה למדי בטעם ובצורה לעלי חרדל. הקייל תורבת לפני יותר מ-2,000 שנים באירופה והיה הירק הירוק הנאכל ביותר עד לתקופת ימי הביניים, אז הפך בן דודו  הכרוב, לפופולרי יותר. גידול הקייל היה חשוב במיוחד באזורים קרים וזאת בשל עמידותו לכפור.

בהרכבו התזונתי עשיר הקייל במיוחד בבטא-קרוטן, ויטמין K, ויטמין C, סידן וסיבים תזונתיים. יש בו גם נוגדי חמצון וחומרים שמגנים מהתפתחות תהליך סרטני.

האם אפשר לגדל אותו בבית? אפשר גם אפשר. ניתן לקנות זרעים שלו ברוב המשתלות, להנביטו באדמה לחה ולהעבירו לאדנית או לערוגה. רוב הזנים הם חד-שנתיים אך חלק מהזנים, כמו האיטלקי, במידה ושורדים את הקיץ (באמצעות השקייה) יכולים להפיק עלים ברצף כמעט כל השנה (עם הפסקה קטנה סביב הפקת הזרעים בסוף האביב). 

מורינגה מכונפת 

את הזרעים ניתן לקבל בדואר מהחברה להפצת המורינגה בארץ ומהר מאוד הוא נובט. לאחר שמתחזק ניתן להעבירו לגינה, עדיף באזור עם שמש מלאהצילום: איתמר ויסמן

למורינגה כמה שמות וכינויים, כמו למשל: עץ החיים, עץ החסה, עץ האמהות, עץ הפלא. זהו עץ שנפוץ מאוד בהודו ובצפון אפריקה, ומגדלים אותו כיבול רב שנתי. יש לו תנובת עלים גדולה מאוד ליחידת שטח ויכול להיות שזו הסיבה שמדברים עליו במונחים של "הפתרון לרעב בעולם".

קצב הגידול של מורינגה מהיר מאוד ובניסויים שנערכו בו נמצא כי כמות היבול לדונם היתה רבה, מה שהביא לבחינת גידול המורינגה כתחליף עתידי לגידולי דגנים בעולם. לעץ המורינגה תרמילים מוארכים ודקים, שניתן לאכול בצעירותם ולאחר בישול קצר במים הם מזכירים מעט בטעמם את אפונת הגינה. לעלים הירוקים ניחוח המזכיר עדשים או בוטנים והם ניתנים למאכל, מבושלים או טריים. טעמם מעט מריר ומעט חריף. מומלץ לייבש ולטחון את העלים ולהשתמש באבקה כתוסף למזונות שלנו (לשייק פירות, לסלט, לגרנולה וכו'). וזה לא הכל - אפילו הפריחה אכילה.

בהרכבה תזונתי, יש במורינגה פי שבעה ויטמין C מבתפוז, פי ארבעה סידן מבחלב, פי שלושה ברזל מבתרד ופי שניים חלבון מבחלב (חלבון מלא).

איך מגדלים מורינגה בבית? אני השגתי זרעים מ'החברה להפצת המורינגה' שיושבת בכפר חיים. פשוט שולחים מעטפה מבוילת ומקבלים 5 זרעים בדואר. אפשר גם לנסוע לבקר ולקבל שתיל (ועוד 10 תולעים אדומות. למישהו יש רעיון למה?). מיד הנבטתי אותם ותוך שבועיים היו לי שתילים לתפארת. כעבור עוד שבועיים שתלתי אותם באדמה. גם הקמתי גילדת צמחים נאה סביבם - מגוג'י ברי, כובע הנזיר, שום, תלתן ועירית. תוך שנה וחצי, אני מאמין, כבר יהיה לי יבול עלים.  

הטלפון שלי צלצל. "איפה אתה מותק?" שאלה חלי. 

"ליד הלחמים".

"אם ככה, אז אתה תיכף מסיים".

"לא ממש, אני רק מתחיל. התעכבתי קצת".

"אוקי" שמעתי תמיהה בקולה. "אל תשכח להביא קמח קוסמין".

אתם מכירים את אותם שני פריטים שבגללם אתה מוצא את עצמך משוטט בסופר הלוך ושוב, וששום עובד סופר לא מכיר? אז קמח כוסמין הוא אחד מהם.

התור שלי היה ארוך במיוחד, והקופאית. שלא חשה בטוב. עבדה לאט במיוחד.

יצאתי מהסופר.

אישה נחמדה הציעה ללוות אותי לרכב ולעזור לי לפרוק את העגלה.

אין כמו הימים שלפני שבת בסופר.

_____

איתמר ויסמן הוא ביולוג ומתכנן פרמקלצ'ר ובעל הבלוג "שפע הטבע"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ