בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסומליה אבירם כץ VS. ניב גלבוע: די עם הפופוליזם, על יין טוב משלמים

״למה לשלם על כוס יין ישראלי 45 שקלים?״ זועק ניב גלבוע וקורא לחבריו בפייסבוק לדווח לו על כל מסעדה שבחוצפתה גובה מעל 40 ש״ח לכוס יין ישראלי. אבירם כץ, סומליה, בעל בר וכתב יין עונה לו: די עם הפרובינציאליות, יין מורכב ומשובח עולה כסף

95תגובות
אבירם כץ: צאו לנו מכוס היין
דניאל צ'צ'יק

ביום רביעי שעבר פרסם העיתונאי ומבקר המסעדות של ערוץ 10 ניב גלבוע פוסט בדף הפייסבוק שלו ובו קרא לציבור, "להפסיק את הגזל במסעדות" לדבריו ולא להסכים לשלם בעבור יין ישראלי יותר מ-30 שקלים. הרשת געשה בעקבות הסטטוס שזכה במאות שיתופים וקולות בעד ונגד נשמעו משני הצדדים.

אותי לא הפתיעו ההדים הרבים שזכה הפוסט שלי מאתמול על מחירי היין במסעדות. לא הפתיעו אותי מאות ההודעות שקיבלתי על מחירי היי...

Posted by ‎Niv Gilboa ניב גלבוע‎ on Wednesday, January 27, 2016

אבירם כץ, סומליה, בעל הבר היין "ברוט" וכותב באתר האלכוהול סנהדרינק השיב לגלבוע:

באמת שניסיתי להתאפק, כי הרי ברור שמדובר בפוסט פופוליסטי זול, ילדותי, וטיפשי להחריד. אבל ברור שגם בסוף נכנעתי, כי זה פאקינג מרגיז. ״למה לשלם על כוס יין ישראלי 45 שקלים?״ זועק ניב גלבוע וקורא לחבריו בפייסבוק לדווח לו על כל מסעדה שבחוצפתה גובה מעל 40 ש״ח לכוס יין ישראלי. ואז שוב זה מתחיל, הסימפוניה הבלתי נגמרת הזו של ״בכל מדינה נורמלית בעולם תקבלו כוס יין מעולה ב-3-4 אירו״. זה כמובן נכון רק חלקית, אבל להזכירכם בכל מדינה נורמלית כזו אפשר גם לקנות מילקי בשקל, וגבינה טובה בחמישה שקלים, וחבר׳ה צעירים גם מצליחים לקנות שם בית. וביבי לא ראש ממשלה.

אבל בואו נשים את זה בצד. וגם אין לי סבלנות להסביר שוב, בפעם המי-יודע-כמה, על מדיניות המיסים, הארנונה המופרעת, השכירות המופרכת, התשלום ההזוי לאקו״ם, העלויות הלא הגיוניות כדי לעמוד בדרישות כיבוי אש, משטרה, פיקוח ואלוהים יודע מה עוד. ותמיד יש עוד איזה פקיד שצץ לו למצוץ עוד קצת מחשבון הבנק של המסעדנים. אבל איכשהו אנחנו שורדים עם כל זה, ואפילו די התרגלנו לזה שתמיד יחשבו שאנחנו גזלנים. הרי  אפשר לקנות עוף ברמי לוי בשקל, אז איזו חוצפה זו לגבות 150 ש״ח על סטייק. באמת שזה כבר לא מרגש אותי.

אני לא אומר שאין בעיה מסוימת עם תמחור יין במסעדות רבות. גם אני נתקל בתפריטים שמרגיזים אותי. ואני הראשון שבעד יינות פשוטים זולים, בוודאי בקרב מסעדות הביניים. קורלציה צריך שתהיה- אם אני אוכל פסטה בעשרים שקלים, אני מצפה לכוס יין בעשרה שקלים. הלוואי ופיצריות שכונתיות ופלאפליות יאמצו את הקונספט (ויש כבר כמה אופציות נהדרות כאלו בארץ) של יין פשוט בחבית/קופסא ונוכל לשטוף את הטחינה עם איזה לבן מרענן בחמישה שקלים. זו תרבות יין. אבל מכאן ועד להכריז כי אין יין ששווה יותר מ-40 ש״ח?! אולי גם אין שום אלבום של מוזיקה ישראלית ששווה לשלם עליו יותר מ-30 ש״ח? ולמה לשלם הרבה כסף על אומנות ישראלית?

איזו מן חשיבה פרובנציאלית זו? אם תגידו שיש תפריטי יין שאין בהם בנמצא (גם) אופציות זולות ונגישות- אוקי, אני איתכם. אבל ראבאק, תנו לי גם אופציה יקרה ומעניינת, כל עוד היא מתומחרת בהגינות.

בואו נשים בצד את החשיבה לפיה מסעדנים פשוט מזיינים את הלקוח ומרוויחים 400% לפחות על כל בקבוק, כי זה פשוט בולשיט (כמו בכל תחום, יש מסעדנים חצופים וגנבים, בדיוק כמו שיש עיתונאים חובבי פופוליזם זול). יש יינות נהדרים שמייצרים בארץ, ולצערי הם גם עולים יותר ביחס למקביליהם האירופאיים, כי הכל יקר פה, כוסומו. אני רוצה להגיש יינות כאלו בכוסות. אני רוצה לשתות יינות כאלו בכוסות. למה? כי אני אוהב יין. אם אני מכין חביתה בבית, אני נהנה לשתות יין שעולה 30 ש״ח לבקבוק בלי לעשות עניין. אם אני יוצא למסעדה טובה, אני רוצה לשתות יין טוב, מורכב ומשובח. יין כזה לא עולה 30 ש״ח. גם לא 100. אני מתבאס כשכל מה שיש בתפריט זה יינות עבודה שעולים 20-40 ש״ח לכוס. אני נהנה לשלם 70 ש״ח לכוס יין, ולא חסרים יינות שמצדיקים מחיר כזה. גם ישראלים. הרי אי אפשר רגע אחד להתלהב שהיינות שלנו זוכים בפרסים בינלאומיים וציונים גבוהים, ואז לומר שבעצם לא שווה לשלם עליהם יותר מפרוטות. אני גאה למכור כוסות יין גם במאה ש״ח ויותר. זה שירות נהדר ללקוח. זו הזדמנות נהדרת להתענג על יין משובח גם בלי לרדת על בקבוק שלם, או לטעום כמה יינות. או לטעום יין שאין לי כסף לשלם על מחיר בקבוק, אבל אני מאוד רוצה לטעום אותו. דוגמאות? בבקשה: כמה פעמים מכרנו ב״ברוט״ קסטל גראן וין 1997, באיזור המאה ש״ח לכוס. וכך גם עם ירדן מרלו 1998 בטוטו. הרבה כסף, בוודאי. אבל איפה עוד יש הזדמנות לשתות יין כזה? ואם מישהו חושב שעשינו על זה קופה, טעות גדולה בידו. מדובר היה ברווח זעום, אבל אחלה שירות ללקוחות, שגם ידעו להעריך זאת היטב. פעם הבאה שאתם באירופה תבדקו כמה יעלה לכם לשתות יין מקומי בן  כמעט עשרים שנה שנמנה על המיטב של האזור. כרטיס טיסה עלי אם תקבלו עליו עודף מעשרים אירו.

ובואו נדבר על עניין נוסף, זה שלפיו לא הגיוני להרוויח כל כך הרבה על מוצר שאנחנו בסך הכל קונים ומיד מוכרים. הרי על הדג אתם מבינים, אנחנו צריכים לפלט אותו, לבשל, להתקין רוטב, אבל יין- כולה לאחסן ולמכור. כאילו יינות זה משהו שפשוט נופל על המסעדה מהשמיים. מרלו או קברנה- מה זה משנה?

תראו, זו העבודה שלי. לבחור יין. אני יודע, מהצד זה נראה כאילו אנחנו לא באמת עובדים, רק מסתובבים כל היום בהשקות יוקרתיות במסעדות וטועמים יין. אשכנזים מפונקים. אבל מה לעשות שעל כל שורה בתפריט אני יורק בממוצע עשרים יינות. והזמן שלי, מה לעשות, גם שווה כסף. ואני לא מדבר על הדרכות לצוות, חוברות הדרכה, נסיעות לחו״ל וביקורים באזורי יין- כדי לתת לכם שירות טוב יותר בסופו של דבר- שגם זה, לא נעים להודות, עולה כסף. לא שאני מתלונן, אני מת על העבודה שלי. אבל אני גם לא מתכוון להתנצל על זה. זו העבודה שלי, והשקעתי בה הרבה זמן וכסף של לימוד והתמקצעות.

אז נכון, באירופה אפשר למצוא יינות גם ב-3-4 אירו לכוס. אגב, גם בארץ יש מקומות שמוכרים יינות במחירים כאלו. אבל באירופה אפשר למצוא גם יינות ב-20 אירו לכוס. וגם ב-50 אירו. ויש לי קבלות וכרטיס אשראי חבול אם מישהו צריך הוכחות.

הייתי מציע לכמה אנשים לבקר פעם אחת באירופה במסעדות הבאמת טובות של האזור, המקבילות של מסעדות העלית שלנו, במקום להתלהב מפסטות בפונדקים של תחנות דלק, ותגידו לי כמה כסף שילמתם שם על כוס יין. אבל גם את זה אנחנו כבר מכירים היטב, את אותם זוגות שחוזרים עם עיניים נוצצות מארוחת המישלן בפריז שעלתה להם 1,000 אירו, אבל שבוע אחר כך הם כבר לא מבינים איזו חוצפה יש למאיר אדוני לגבות 1,000 שקל לזוג בכתית. שהרי אין תרופה טובה יותר ממילטנטיות כדי לטשטש פרובנציאליות.

ועכשיו תסלחו לי, הייתי שמח להמשיך, אבל אני כבר מאחר להפלגת היאכטות השבועית של פורום המסעדנים המקומי, והנהג הפרטי כבר צופר מלמטה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו