בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא מוכרחים שמפניה: איזה יין מבעבע כדאי לשתות בסילבסטר

מה תשתו בערב ראש השנה האזרחית, ולמה כדאי ללגום יין מבעבע גם בערבים אחרים

4תגובות
הרמת כוסית שמפניה

כמו לא מעט מוסכמות שנטוו סביב עולם היין, הנטייה האנושית שהתקבעה עם הזמן היא להיזכר בקיומם של יינות מבעבעים בעיקר בימי חג או באירועים שמצריכים הרמת כוסית. ניתן לייחס זאת למראהו של הבקבוק, שצווארו כרוך בדרך כלל בקפסולה מפוארת בהרבה מזו של יין רגיל, להשפעתו המיסטית של צליל חליצת הבקבוק המיוחל או למראן המהפנט של בועות הפחמן הדו־חמצני שחוברות להן יחדיו לכדי קרם מוקצף במפלסה העליון של הכוס; אבל חלק גדול מהאחריות לתופעה הזו נופל על אנשי השיווק. אלו, בעיקר אם מקום משכנם באזור שמפן שבצרפת, בחרו למתג את היין שלהם, שהיה לשם נרדף ליין מבעבע, כמוצר מותרות, כמו היה בושם יוקרתי של בית מעצבים. וכמה אנשים כבר קונים בושם יותר מפעם אחת בשנה?

בדיוק כפי שאני מאמין שאין זמן "נכון" לשתות בו יין בצבע מסוים, כך אני חושב שאין יום רע ליין מבעבע. אם זו שמפניה, אם קאווה ואם מוסקאטו ד'אסטי קליל לשעת צהריים — אני לא מוצא שום צורך להמתין לסיבה חגיגית כדי לתרץ בה את החשק לאותו פרץ רעננות נמרץ במשך כל ימות השנה.

מעבר לגיוון המבורך שיתקבל בהרגלי השתייה, בחירה נכונה של יין מבעבע תגלה לכם שזה משקה שפשוט כיף לאכול איתו. קחו שולחן יומיומי של פסטה וסלט, צרפו אליו יין פרוסקו ורדרד ופריך ותיווכחו בכך.

ישנן כמה דרכים לייצר יין מבעבע. המורכבת והיקרה מכולן היא זו שבה מייצרים שמפניה, כשהתסיסה השנייה מתבצעת בתוך הבקבוק. הדומיננטיות שיצרו יינות שמפניה בשוק המבעבעים הובילה יצרנים וצרכנים בכל העולם לכנות יינות מבעבעים באשר הם בשם הגנרי שמפניה. יצרני האזור נחרדו מהתופעה, ובצדק, פעלו באפיקים משפטיים והצליחו להביא לכך שרק יינות שמיוצרים באזור שמפן ובהתאם לתקנות האזור יוכלו לשאת את שמו. אפילו חברת המים המינרליים מי עדן, שהשתמשה במשך שנים בסיסמה "השמפניה של הטבע", ספגה תביעה מהתאגיד שמאחד את יצרני האזור ונאלצה להפסיק לאלתר את השימוש בה ואף לשלם קנס לצרפתים.

אף שלשמפניה ישנם הקסם, המסורת ובמקרים רבים גם איכויות שקשה לשחזר במקומות אחרים, יש לא מעט יינות מבעבעים שמקורם מחוץ לאזור ומציעים חוויות שתייה מורכבות ולעתים אף מסעירות. כשמוסיפים לכך את השיקול הכלכלי - שמפניה טובה היא לרוב גם יקרה - מקבלים תמריץ מספיק טוב להתנסויות נוספות. ואכן, כמעט בכל מקום שמייצרים בו יין תמצאו היום יינות מבעבעים (בצרפת עצמה הם מיוצרים במגוון אזורים. אם היין יוצר בשיטה שבה מפיקים שמפניה, שם האזור יופיע לאחר המלה קרמו; למשל Cremant de Bordeaux ליין מבעבע שמיוצר בבורדו בדרך זו. כשמדובר ביין מבעבע ממדינה אחרת, בדרך כלל צמד המלים Methode Traditnnelle יעיד שהוא יוצר בשיטה המסורתית שמזוהה עם יינות שמפניה).

לקראת ערב ראש השנה האזרחית שיחול השבוע, בחרתי עבורכם מגוון של יינות מבעבעים שמיוצרים בשיטה המסורתית אך אינם שמפניה (המחירים, כפי שנקנו בחנויות היין). כפי שתיווכחו, לא צריך בהכרח לשבור קופת חיסכון כדי ליהנות ממבעבע איכותי. אם אתם כבר מגיעים לחנות, רכשו שתיים מהאפשרויות המוצעות. את הראשון תשתו ערב השנה החדשה ואילו עם השני תמתינו לערב אחר, ותגלו שגם אז הטעמים נפלאים.

1. Bestheim Cremant d'Alsace Brut Premium

יין מבעבע נגיש ומהנה של יקב הקואופרטיב האלזסי בסטהיים. פינו בלאן ופינו אוקזרואה מרכיבים את הבלנד, והתוצאה היא מבעבע שאמנם לא מספק עומק ומורכבות אך מפצה על כך בניחוחות נפלאים של פירות לבנים בשלים ופרחים, במרקם עגול ונעים, בתחושת רעננות ובסיומת ארוכה שמתובלת במתיקות. תמורה יוצאת מן הכלל (79 שקל, יבוא: המגש שקד).

2. Nadal Brut Reserva

ההתעללות שעבר השם קאווה בישראל, עם יבוא של מותגים באיכות מזעזעת בתחילת שנות האלפיים, הותירה רושם שקשה לתקן, אך מפגש עם הקאוות של נאדאל יכול להיות צעד ראשון בדרך לשם. הברוט רזרבה פירותי מתקתק, עם נוכחות שמרית בולטת וחיננית, נפח מרשים ביחס ליין בסדר הגודל הזה וסיומת מינרלית. תנו צ'אנס לקאווה (89 שקל, אלדד אורפלי).

3. Andre et Mireille Tissot Cremant du Jura Rose Extra Brut

בלנד יפהפה של פינו נואר עם ענבי פולסאר וטרוסו שאופייניים לאזור הז'ורה שבמזרח צרפת, שמגיע מיקב טיסו הדוגל בחקלאות ביו־דינמית. פרי אדום עדין וקומפקטי שטעמיו טהורים, תחושת מוס נהדרת בפה, ניקיון ורעננות, כשעל הכל מנצחת חמיצות יוצאת מן הכלל. מבעבע יבש מאוד שדומה יותר ליין שולחני, כך שמי שמחפש טעמים מתקתקים במבעבע שלו, זה לא המקום למצוא אותם (165 שקל, ג'יאקונדה).

4. Langlois-Chateau L'extra Langlois Cremant de Loire

עמק הלואר הוא מקום נהדר למצוא בו יינות מבעבעים במחירים אטרקטיביים. האקסטרא־לנגלואה הוא בלנד אלגנטי של שנין בלאן ושרדונה, שמתאפיין בניחוחות וטעמים נקיים וקרירים של תפוח ירוק ובמרקם רך שעוטף את החך תוך בעבוע עדין. גם במקרה הזה התמורה למחיר יוצאת דופן לטובה (69 שקל, הכרם).

5. Raumland Cuvee Katharina Brut

בגרמניה אפשר למצוא בין היתר יינות מבעבעים מעולים מענבי הריזלינג המקומיים, אך הבלנד הזה של יקב ראומלנד מריינהסן, שמתמחה ביינות מבעבעים, מבוסס דווקא על זני פינו־נואר ופינו־מונייה. הפרי נדמה נקי, טהור וטרי, המרקם מלא ונדיב והיין נפתח על החך במורכבות טעמים ובנמרצות שחובקת את החך באחיזה מלאת מתח. הסיומת ארוכה ומתובלת. יופי (165 שקל, ג'יאקונדה).

6. רמת הגולן גמלא השמורה ברוט

בישראל אין כמעט יקבים שמתעסקים עם מבעבעים, אך יקב רמת הגולן עושה זאת בהצלחה רבה באופן עקבי. מי שגורף מחמאות הוא בדרך כלל הירדן בלאן דה בלאן, המבעבע הבכיר של היקב, מה שקצת מאפיל על האיכויות שטמונות במבעבע מסדרת גמלא הנמוכה יותר. הוא עשוי מענבי פינו נואר ושרדונה בחלוקה שווה ומגיע לחך בבעבוע נמרץ עם מרקם קרמי שממלא את החך, מתיקות פרי מעודנת וסיומת יבשה ופריכה. מבעבע מקומי נהדר, שהוא לדעתי גם אחד היינות הישראליים שנותן את התמורה הטובה ביותר למחירו (60 שקל).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו