בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"סוביניון בלאן עם סטייק - למה לא?"

המומחה שיוצא נגד התאמת יין לאוכל

אחד ממנהגיה המקובלים של תעשיית היין מקבל בעיטה מאחד ממומחי היין הגדולים. "להתאמת יין אין בסיס היסטורי, אנחנו פשוט המצאנו את זה", הוא טוען ומפציר באנשים לשתות "מה שמתחשק להם"

13תגובות
יין
Regis Duvignau/רויטרס

התאמת יין לאוכל, שבבסיסה הטענה שלכל מאכל יש את בן הלוויה הייני שלו, הפכה לסמל  של ידענות יין מחד ופלצנות יין מאידך. במשך שנים, בעיקר בסרטים או מסעדות יוקרה, הוצגה הזמנת המנה כלא מושלמת עד לבואו של הסומלייה, שיתאים במדויק את היין – על שנת הבציר המדויקת – לאוכל שלכם. ספרים, אתרים מיוחדים ותושב"ע התפתחה סביב הנושא, אבל כעת יוצא אחד ממומחי היין הגדולים בעולם נגד התופעה ומכנה אותה "בולשיט".

"התאמה מושלמת של יין לאוכל פשוט לא קיימת. אנחנו עושים המון נזק בדרך בה אנחנו מתאימים יינות ומסווגים אותם לקטגוריות. אנחנו צריכים להתחיל קמפיין שמטרתו לעצור את התאמת היין לאוכל, מאחר ויצרנו המון בולשיט סביב הרעיון הזה". כך אמר טום האני, מאסטר יין ואחד מ-378 האנשים בלבד ברחבי העולם שמחזיקים בתואר הזה (האמריקאי השני בהיסטוריה להגיע למעמד בסך הכל).

האני דיבר בכנס סוביניון בלאן בעיר מרלבורו בניו זילנד, והקדיש את נאומו להכרח של תעשיית היין "להתגבר על הרעיון שיין ואוכל גדלו ביחד". הוא תקף את התאמת היין לאוכל מכמה כיוונים שונים, וטען כי היא עלולה להמיט אסון על הענף כולו. ראשית, הסביר שבעצם התורה לא עומד דבר פרט לשרלטנות. "התאמת יין ואוכל היא פסאודו-מדע מלא במטאפורות ואי הבנות", הוא הצהיר. הוא גם מודה ש"התורה" הזו אינה נעוצה בהיסטוריה העמוקה של היין ובוודאי – למרות המיוחס לה – לא צמחה בצרפת.

"אין שום היסטוריה של התאמת יין, אנחנו פשוט המצאנו את זה", הוא טוען וכאמריקאי, יש לו מושג וזיקה למקור מוצאו של המנהג השנוי במחלוקת. התאמת היין לאוכל נולדה במהלך שנות השמונים של המאה הקודמת, עת מסעדות ויצרני יין החלו לשווק את היין לאמריקאים כמוצר יוקרה ולא רק כ"עוד דרך להשתכר". או אז צצו מומחי יין שהחלו להתאים את היין הנכון לחך הנכון, ועל הדרך – אליבא דהאני – יצרו נזק עצום לתעשייה.

"הרבה אנשים נהנים להיות שחצנים אודות יין, ומחשיבים אנשים אחרים כ'לא מתוחכמים'. אנחנו צריכים לחנך את נותני השירות להיות קשובים יותר להעדפות האישיות של צרכני היין", הוא תוקף את הבטן הרכה והפלצנית של מומחי היין. "אנחנו צריכים לעודד את הגיוון וההעדפה האישית, אחרת הכל יהפוך לרעש רקע מתנשא ואנשים יחזרו לשתות בירה או קוקטייל". בכך, הוא התייחס לסכנה העתידית שאורבת כתוצאה מ"עודף פלצנות" לכאורה של תחום היין, שמתבטאת בין היתר בתורות מומצאות לשיטתנו ובראשן, התאמת יין.  

גם אם התאמת יין כפי שאנחנו מכירים אותה אינה נטועה בהיסטוריה של היין, יין אכן היה נהוג להיות מסווג למאכלים מסוימים, אך זו בעיקר תולדה של אזורי גידול ומחייה. הכפרים הצרפתיים שאכלו בקר וארנבות גידלו גם יינות אדומים, כפרי דייגים צרכו יין "קליל" יותר, וגם צבעו של היין התאים לצבע האוכל – כך יין אדום שודך בהמשך לבשר אדום ויין לבן לבשר הלבן של הדג. האני טוען שמאז עולם היין התקדם מאוד, כשניתן למצוא היום יינות לבנים "כבדים" ובעלי גוף מלא אף מזה של האדומים, ולעומתם יינות אדומים מתוקים לאין שיעור מיין לבן יבש. הוא גם מזכיר שיינות צרפתיים ישנים היו מתוקים מאוד, ושונים מ"טעם היין העולמי של ימינו".

הרצאה - דלג

במקום המשטור של היין, האני מציע להיפתח. "עלינו לחגוג את הגיוון בענף היין, ולא לגרום לצרכנים להרגיש טיפשים או לא מתוחכמים", הוא מבכר את קשת הטעמים, הזנים והצבעים ובכך הופך את עולם היין על צוואר הבקבוק שלו. בדבריו, הוא אף התייחס גם לאחד האתגרים הגדולים של תעשיית היין בעתיד הקרוב – החדירה לסין. יצרני היין מחפשים גורל משותף להם ולוויסקי, שנהפך בסין למצרך מבוקש מאוד מתוקף מיתוגו כ'מוצר פרימיום'. האני הטרים והזהיר את היצרנים מפני ניסיון להציג את היין דרך התאמה נכונה למאכלים מסוימים, בטענה ש"המחשבה שזיווג יין יצליח בסין עלולה להוביל לאחד האסונות הגדולים בהיסטוריה של ענף היין".

בסוף דבריו, ביקש אחד ממומחי היין הגדולים בעולם לשבור את אחד מנושאי הטאבו העתיקים בענף, ולתת אישור ל"פושעי היין" ללכת עם הלב שלהם. "אנחנו צריכים לסמוך על האנשים ולאפשר להם לשתות מה שהם רוצים. אפשר לשתות סוביניון בלאן עם סטייק – למה לא?", הוא שאל ופתח צוהר לכאוס מוחלט אך חופשי ומאושר של שידוכים מופרכים או כביכול בלתי ראויים בין יינות ומאכלים. 

התאמה - דלג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו