געגועי לארמית שדיברנו בבית

מוזיקאים ואמנים אחרים הפועלים בארץ תורמים לשימורה של הארמית, שהיתה שגורה בפי קהילות מכורדיסטאן וכור ההיתוך פעל את פעולתו גם עליה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

סטנד־אפ בארמית שמעתם פעם? כנראה לא, אם לא הייתם בהופעה של גילה חכימי, שגם העלתה הצגת יחיד בשפה זו. חכימי היא רק אחת משורה של אמנים המופיעים בארמית, בהם הזמרת אילנה אליה ולהקת "נאש דידן". הלהקה, הפועלת משנות ה–90, קרויה על שמה של קהילה יהודית דוברת ארמית מכורדיסטאן האיראנית.

ביום האחרון של הפסח נהגה קהילת נאש דידן – שפירוש שמה הוא "האנשים שלנו" – להתכנס על גדת הנהר הגדול ולחגוג את הסהרנה, שסימלה את המעבר מהחורף הקר לאביב הפורח. השכנים הנוצרים והמוסלמים של בני הקהילה היו שומרים על הבתים בזמן שכולם יצאו אל הטבע, לנגן, לשיר, לרקוד ולאכול. השלגים הכבדים החלו להפשיר והמים הזורמים היו קרים כקרח; הערק ושאר המשקאות החריפים נקשרו בחבלים בתוך הנהר כדי לשמור עליהם קרים. הסהרנה היתה מוקד מפגש לצעירי הקהילה, שהחלו רוקמים בה קשרים רומנטיים. רבים אף התארסו בזמן החגיגות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ