שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

ילדי המעברות כותבים את ההיסטוריה המושתקת

מי שגדלו במעברות מתחילים עכשיו לספר את סיפוריהן. אף שרבים מעדיפים להעלות זיכרונות ילדות יפים, מבין העדויות עולים גם הקשיים, האפליה הבוטה וסיפורי החטיפות

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אינס אליאס

יום שישי, 13:00 בצהריים, בית קפה בקריית התרבות בנס ציונה. מאיר חייט, בן 70, מנצח על פגישה נוספת בדרך למיפוי צריפיה של מעברת נס ציונה. אביבה אליהו, בת 69, שכמוהו באה מעיראק וגדלה במעברה, מתבוננת בתצלום האוויר של המעברה הפרוש על השולחן ומנסה לשחזר את הסביבה שבה חיתה בילדותה במשך שש שנים. אל השניים מצטרף דוד שלום, בן 72, שעלה מעדן בשנת 1949 עם הוריו ו-11 אחיו ואחיותיו ושוּכן אף הוא במעברה. עד מהרה מתברר ששלום ואליהו היו שכנים במעברת נס ציונה. הם מתחילים להעלות זיכרונות ומאתרים בתצלום צריפים של משפחות שהכירו. אנשים שמעולם לא דיברו על הנושא מנסים כיום לשחזר את אורח החיים במעברה; את המאפייה של מוניר שבה היו נפגשים הילדים כל בוקר, את השוק הקטן. המטרה הסופית של המיפוי הזה היא ליצור דגם של המעברה ולהציג אותו במוזיאון שיעסוק בנושא זה, המתוכנן בעיר נס ציונה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ