איך הפסקתי להתבייש ולמדתי לדווש

הטראומה שסחבתי מילדות, שיטות ההתחמקות מרכיבה שפיתחתי מאז, ומה יש לי להגיד על שבילי האופניים בתל אביב אחרי שלמדתי להתגלגל

נעמה ריבה
נעמה ריבה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נעמה ריבה
נעמה ריבה

כילדה קרייתית, החג השנוא עלי בלוח השנה העברי היה יום כיפור. מדוע חג זה ולא פסח על מאכליו התפלים? כי עד לפני ארבעה חודשים לא ידעתי לרכוב על אופניים. מדי שנה הקריות, כמו שאר מקומות בארץ, מתמלאות ברוכבים. אבל אם בחיפה או בירושלים ההרריות זו אינה בושה לא לדעת לרכוב, הרי בקריות השטוחות זה משהו שעדיף להסתיר. במהלך השנה היה קל להסתיר, ביום כיפור היה מסובך. כל הילדים והנוער היו מתקבצים ב"מזרקה" בקרית מוצקין שהיתה מתמלאת באלפי רוכבים, חלקם המשיכו משם על אופניהם לכיוון עכו או לצומת הצ'ק פוסט, ואני הייתי צריכה למצוא מישהו שמעדיף לטייל ברגל בין הקריות. לא היו הרבה כאלה. היו רגעים ששקלתי חזרה בתשובה כדי למצוא תירוץ אמיתי למה אני לא רוכבת בחג הרוכבים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ