ארבע שנים ל"ערספואטיקה": מה קורה עם המהפכה

במלאות ארבע שנים ל"ערספואטיקה" כבר ברור, שחבורת המשוררים היא רק חלק מהמהפכה המזרחית, לצד שינויים במערכת החינוך ובחלוקת משאבי התרבות. עד כמה יצליח הממסד בניסיונותיו לשלוט במהפכה הזאת ולרסן אותה, ולמה לא מפליא שההגמוניה בלחץ

אינס אליאס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אינס אליאס

ביום אחד בינואר 2013 התחיל קסם: עדי קיסר, משוררת צעירה ובוגרת טרייה של לימודי קולנוע, החליטה לארגן ערב מזרחי של שירה, מוזיקה וריקודי בטן בבר בתל אביב. כבר בערב הראשון הגיעו כמה מאות אנשים והביקוש רק הלך וגבר. מאז, האירוע שנקרא "ערספואטיקה" מתקיים כמעט כל חודש במקומות שונים בארץ. לפני כשנה, למשל, הוא משך קהל של יותר מאלף בני אדם שבאו לשמוע קריאת שירה במוזיאון ישראל. המשוררים שמופיעים ב"ערספואטיקה" נהפכו עם השנים לדמויות מוכרות בתרבות הישראלית; הם מפרסמים ספרים, זוכים בפרסים והתקשורת מתעניינת בהם. כל מזרחי מכל אחד מתחומי התרבות שהתראיין לכל עיתון נשאל על "ערספואטיקה" וחלקם הביעו עוינות כלפי הפרויקט הזה ואנשיו. בד בבד צברה "ערספואטיקה" עוד ועוד קהל, בעיקר של צעירים מזרחים שגילו את השירה דרך עדי קיסר והבינו לראשונה שאולי גם הם יכולים לכתוב.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ