הגזענות והסטריאוטיפים שהובילו להשתקת שואת יהודי צפון אפריקה

דעות קדומות וגזענות הובילו לכך שסיפור השואה של יהודי צפון אפריקה הושתק. ספר חדש מסביר למה זה קרה וגם מגלה שהניצולים עצמם בחרו לא פעם בשתיקה

אינס אליאס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אינס אליאס

סבא שלי היה אדם גאה מאוד. על תקופת השואה שעבר בלוב הוא לא דיבר בכלל, רק פעם אחת שמעתי על ה"רנטה", שהגיעה באירוניה אכזרית כחודש לאחר שאמו נפטרה. שמעתי שגבה של אמו נשבר במחנה ומאז היתה כפופה לחלוטין, הבנתי גם שהיו שם נאצים. המעורבות של המשפחה שלי בדבר הבלתי־נתפש הזה נראתה לי בהתחלה בלתי־סבירה ואחר כך זניחה. בשלב מסוים התחלתי לחקור יותר לעומק ושמעתי על אודות מחנה ג'אדו, מגודר גדר תיל, עם ביתנים מעץ שבכל אחד מהם יותר מ-300 בני אדם. כ-2,600 יהודים לובים הובאו אל המחנה והועסקו בעבודות כפייה, סבלו מרעב וממחלות, היו נתונים להתעמרות יומיומית ורבים מהם נרצחו. 562 אנשים מתו שם ועשרות נשלחו למחנות השמדה, בעיקר לברגן בלזן. עד היום לא ברור אם ג'אדו היה גטו, מחנה כפייה או מחנה ריכוז, אך מה שניתן לומר בוודאות הוא שכמו ג'אדו היו עוד מחנות רבים ברחבי צפון אפריקה. וגם במדינות ערביות נוספות, כמו עיראק למשל, הדי המלחמה באו לידי ביטוי בפרעות ובתקריות אלימות. כל אלה הם חלק מהסיפור הנעלם של יהדות המזרח בתקופת מלחמת העולם השנייה, שאינו חלק מההבניה של חוויית השואה בישראל. "מסך של שכחה", ספר חדש של ההיסטוריונית ד"ר איבון קוזלובסקי־גולן, שראה אור לפני כחודש בהוצאת רסלינג, מנסה להבין מדוע חוויית השואה של יהודים אלה נעדרת מהמדיה ומהאמנות בישראל, ומה המשמעות של ההעלמה הזאת.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ