מזרחית מדוברת |

המשימה: להכניס את ספר תהלים לארון הספרים החילוני

במקום לתאר את מקומו הרגשי בחברה הישראלית, סדרת הרשת החדשה של רפאל בלולו מנסה להנגיש את ספר תהלים בדיוק למגזר שכל הזמן צועק "הדתה"

אינס אליאס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אינס אליאס

כשהייתי ילדה היה לי ספר תהלים מתחת לכרית. בגיל הנוער הוא עבר למחזיק המפתחות, וכשהלכתי לראיון קבלה באוניברסיטה קראתי ממנו באוטובוס. אני לא דתייה ומעולם לא הייתי, אבל לספר הזה היתה משמעות ייחודית עבורי. היה בו משהו מנחם, כמו מנטרה שמסיחה את הדעת ומרגיעה את הרגש. הוא הגיע אלי מאמא שלי, מסבתא שלי, מתוך הבית, כקמע ששומר עלי. הספר עצמו, אפילו בלי לקרוא בו, נתפס כבעל סגולות לשמירה ולריפוי, ומהווה חלק מחיי היומיום של מזרחים חילונים. בעולם האשכנזי החילוני שנחשפתי אליו זה לא היה כך. הספר - או ליתר דיוק תוכנו – נחשב לחלק מקנון השירה, מוזכר באירועים רשמיים וחשובים, נוכח בספרות, באמנות ואפילו במחקר האקדמי, אבל לא כחלק מהיומיום. בימים אלה עולה לשידור בכאן 11 דיגיטל "תהלים בתרבות הישראלית", סדרת רשת חדשה של מיזם 929 בבימויו של רפאל בלולו, שמתחקה אחר המשמעות של ספר התהלים בחברה ובתרבות הישראלית. הסדרה מגיעה אחרי סדרת הרשת המוצלחת "תהלים בשר ודם", שיצרה גל גבאי, ראש מיזם 929, בבימויה של אילאיל אלכסנדר, ועקבה אחרי דמויות מגוונות ושונות בחברה הישראלית, שכל אחת מהן בחרה פסוק אחר מתהלים. יוצרי הסדרות הללו חזרו והדגישו בפניי את האוניברסליות של הספר; את היותו ספר כללי יהודי וארץ ישראלי, ללא הבדל עדתי, שאף שהמשמעויות שלו שונות מאדם לאדם, הוא מצליח לחבר באמצעות הקדושה. האמנם כך הוא הדבר?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ